ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום רביעי, 29 באוגוסט, 2018
ע"י omripoll
ע"י omripoll
ספר נהדר. למעשה מאגד הספר, בהוצאת עם עובד, שתי נובלות : "משפחת יאסין ולוסי בשמים" ו"עדינה ומרסלה מחפשות את חוט החיים – אגדת פרברים".
סגנון הכתיבה של כרמי, אותה לא הכרתי קודם לקריאת הספר, מצא חן בעיניי מאוד. היא מצליחה למזוג יחדיו הומר צבעוני ונפלא לצד תובנות מעמיקות על זוגיות, הורות, חברות ואפילו המציאות הפוליטית בישראל באופן שנשאר אותנטי וקולח.
דבר נוסף בפתח הדברים. עוד מזמן שמעתי על "מבחן בקדל". בקווים כלליים, המבחן שואל האם בסרט ישנה סצינה בה שתי נשים מדברות זו עם זו, שלא על גברים. מבחן זה בא לקבוע האם הסרט נותן ביטוי לנשים כסובייקטים בפני עצמן. לחלופין אם הסרט או הספר נכשלים במבחן, הרי שהם מציגים נשים מנקודת מבט גברית, ולא בפני עצמן.
לא מדובר "במבחן" מדעי, אבל הוא מעורר תהייה. ספר זה של כרמי עומד במבחן ומעמיד במרכזו דמויות נשיות מורכבות.
הנובלה הראשונה מגוללת את התמודדותה של נאדיה גיבורת סיפור המעשה, עם גידול נער אומנה בשם נתנאל, חייה עם בעלה הילדותי והמרוחק גם הוא, לצד אתגרים בעבודתה ובחייה האישיים.
נתנאל הוא נער מיוחד שמשפחת יאסין מאמצת לחיקה באהבה. נתנאל חיי בתוך עולם פנימי ססגוני אך מנותק מהמציאות. בני הזוג מחליטים, בצעד של אהבה ומסירות אין קץ, לאפשר לעולמו של נתנאל לבוא לידי ביטוי ממשי, להימזג אל המציאות החיצונית ולהתערבל בחייהם. במקום להדחיקו, הם מסייעים לנתנאל להגשים אותו. המפגש הזה הופך לסיפור מינורי יפייפה וצבעוני על זוגיות, הורות, מחויבות ואהבה.
הנובלה השנייה ארוכה יותר וגם מוצלחת יותר בעייני. היא מתמקדת בסיפורן של שתי אמהות, עדינה ומרסלה, שמכירות בבית החולים לצד מיטת בניהם הנמצאים בתרדמת.
מהר מאוד בית החולים מתגלה כמיקרו-קוסמוס של החברה הישראלית ומרבית העלילה נסובה סביבו וסביב הדמויות הפועלות בו – מטופלים לצד אורחים וצוות רפואי.
מרסלה ועדינה שונות מאוד באופיין אבל נרקמת ביניהם חברות אמיצה שמסייעת לשתיהן להתבונן בחייהן בשנית ולהבין שהן נמצאות בפרשת דרכים שמתחדדת לנוכח האירוע הדרמטי אליו נקלעו עם פציעת בניהם.
הן מחפשות אחר "חוט החיים" אותו דבר שנותן טעם הן לילדיהם לשוב להכרה, והן לשתיהן להמשיך בחייהן.
סגנון הכתיבה של כרמי מתחדד בנובלה זו. זהו מעין ריאליזם-מאגי המשלב תחושת הימצאות עמוקה מאוד במציאות הישראלית, לצד רצף עניינים סוריאליסטי, התמזגות של האפשרי בבלתי-סביר-בעליל וכן טשטוש של ביטויי זמן או מקום קונקרטיים.
כרמי גם מצליחה לגעת בנובלה זו בכל-כך הרבה נושאים ישראליים כל-כך אך גם אוניברסליים מאוד – החיים בצל מלחמה, חברות, אהבה, וחיפוש אחר אותו "חוט חיים" אישי שמעניק לכל אדם את הטעם והריגוש שבחייו, על אף הכאבים והקשיים שעליו לצלוח כשהוא אוחז בו.
יש בספר הזה המון משפטים שהם פנינים של ממש, הסגנון בו בחרה כרמי מאפשר לה לצייר תמונות חיים קסומות הטעונות משמעות סמלית. זהו ספר, מרגש, מצחיק מאוד, כואב ומלמד.
מומלץ בחום, תענוג של ממש.
11 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
omripoll
(לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
רץ, בספר הזה, שהוא באמת מומלץ
הדמויות מוצאות נחמה וחמלה במפגשים עם כל מי שכבולים בעל כורכם לבית החולים, חולים ומבקרים. לצד אטימות וסתמיות מצד "המערכת"..
|
|
omripoll
(לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
גריפין , אכן נהניתי, נעים לשתף. משמח לקרוא ספר של סופרת שלא הכרתי ולהיות מופתע לטובה.
|
|
רץ
(לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
ביקורת מעניינת, לסופרת שאני לא מכיר, בית החולים היא נקודת מפגש מעניינת להבנת הישראליות על כל גווניה.
אנחנו חווינו את החוויה הזאת, ולכן האופן בו אתה מתאר אותה, נוגעת.
|
|
גריפין
(לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
תמיד נעים לשמוע על אנשים שכל-כך נהנו מספר, כן ירבו!
|
11 הקוראים שאהבו את הביקורת