ביקורת ספרותית על הערות שוליים מרתקות מן ההיסטוריה מאת ג'יילס מילטון
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 1 ביולי, 2018
ע"י omripoll


לא מעט כתבו כאן על הספר הזה לאחרונה, והנה קרה שגם אני קראתי אותו.
בתקופות שונות אני מטלטל בין מציאת עניין גובר בספרי עיון והיסטוריה לבין התמסרות לספרים שהם בדיה מוחלטת.
בעיניי, לאלו וגם לאלו יש מקום של כבוד בעולם הספרות. אסתטיקה, יכולת כתיבה, רהיטות הלשון, יצירתיות וביטוי של רעיונות הכובשים את הקורא, באים לידי ביטוי בספרי עיון והיסטוריה לא פחות מאשר ברומנים גדולים. נכון, אני מחפש בהם משהו אחר, אבל יש עונג בקריאתם ולא רק בשביל למצות מהם איזה "שורה תחתונה".

"הערות שוליים מרתוק מן ההיסטוריה" מאת מילטון לא מוצא את מקומו בקרב ספרי המופת העיוניים או ספרי המופת הבדיוניים.
זהו ספר חביב ותו לו. ספר "נסיעות" או ספר "טיסה" - קריא מאוד, שלא מכביד על הקורא או תובע ממנו רבות, אלא אמור "לבדר". להעביר את הזמן בנעימים.
הכתיבה היא קלה ומבקשת בעיקר לעמוד על הדרמה האנושית הגלומה בכל סיפור.

מעניין לגלות שמרבית הסיפורים קשורים לתקופות אפלות בהיסטוריה האנושית - מלחמות, בעיקר מלחמת העולם השנייה, הדיקטטורות הגדולות של המאה העשרים - זו הנאצית וזו הסובייטית, תקופת הקולניאליזם האירופאי על ביטויי הגזענות והשעבוד שבהן ועוד כהנה וכהנה.

בולטים במיעוטם סיפורים ששמים את הזרקור אל אירועים חיוביים יותר. ישנם כמה סיפורים של "הצלחה כנגד כל הסיכויים" אך גם הם ברובם כרוכים במיני תיאורים גרוטסקיים.

אני תוהה - האם עניין זה הוא תולדה של תחומי העניין של הכותב, או שהם מבטאים שתי מגמות אנושיות רחבות יותר. מחד, התעניינותם של היסטוריונים ככלל בהיסטוריה של פוליטיקה, כלומר מאבקי כוחות גדולים - מלחמות, חלופי מהלומות בין ממלכות ומשטרים וכיוצא בזאת. (אמנם לא פעם מבקש מילטון להראות את סיפורו יוצא הדופן של היחיד בתוך ההיסטוריה הגדולה, אבל עדיין כקורא הרגשתי שאני נשאר יותר עם מחשבות על המלחמה ופחות על היחיד).

מאידך, הרצון לספק את היצר המורבידי של קהל קוראים רחב שאיננו מעוניין בסיפורים רכים יותר, אלא בתיאורי קרבות, התרסקויות, קניבליזם ועוד. כלומר, השפעה של "תרבות הרייטינג" על הכותב.

או אולי יש אפשרות שלישית, שהיא שילוב של כל הכתוב מעלה. המחבר ביקש להאיר אירועים פחות מוכרים (ומפתיעים לטעמו) מן המעשיות הגדולות שעיצבו את המאות האחרונות. התוצאה, בעיניי, לא מספיק מוצלחת, לא כספר עיון ולא כסיפור.

ספר נסיעות סביר.
21 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
omripoll (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
זשל"ב , קודם כל תודה. אתה כמובן חופשי לחלוק עליי ולא להסכים :)
אני מבין שמילטון ניסה לעיתים להאיר פינה קטנה ונידחת בסיפור ההיסטורי הגדול "שכולנו מכירים". לעיתים, על ידי הפניית הזרקור לכיוונו של האדם היחיד, הקטן.
עבורי, זה לא עבד..
אולי זה קשור גם לזה שקראתי את הספר יחסית ב"תנופה" אחת, אז סיפורו של האיש הקטן שוב נבלע ונעלם ברושם הכללי של - מלחמות, אסונות ועוד מלחמות...
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
כתבת יפה, אם כי אינני מסכים עם כל דבריך. יש בו הרבה סיפורים שהם אינם על מלחמות, וגם לגבי אלה שכן, לא תמיד המלחמה היא העיקר, אלא סיפור של איש אחד קטן בתוך המלחמה.
omripoll (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
רץ ועמיחי מסכים איתכם לגמרי. כחובב היסטוריה התאכזבתי כבר מהרגע הראשון כשהבנתי שהולכות להיות בו אנקדוטות ותו לו. בלי שאלות מעמיקות, בלי דיוק והעמקה..התמסרתי למה שהוא מציע - משהו דומה לקריאה בעמוד הפייסבוק "עובדות לא חשובות מההיסטוריה".
עמיחי (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
כדברי רץ.
רץ (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
הספר הזה פשוט לא מעניין כפי שהיסטוריה במיטבה אמורה להיות.
omripoll (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
התוכן באמת לא קל, אבל סגנון הכתיבה הוא "קליל" או מנסה "להקליל" את האירועים עליהם הוא מדווח...

ויכול להיות שלי יש נטייה "להרצין" בכתיבה :)

חני (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
לא נשמע קליל בכלל אז אולי זה סגנון הכתיבה הרציני והיפה שלך
שעשה רושם כזה.
נראה לי שאין אפשרות שלישית של שילוב.
טעם של קוראים בדרך כלל חד משמעי.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ