ביקורת ספרותית על הדרך מאת קורמאק מקארתי
ספר מעולה

---

זאת לא תהיה הגזמה אם אומר, שקריאת ספר זה מלווה בטלטלה עזה ואפילו בכאב ברגעים מסוימים, ורשמיו נותרים טבועים בדמיון עוד זמן רב, גם לאחר שהקריאה הסתיימה. יצירה מקורית זו שזיכתה את מחברה קורמאק מקארתי בפרס פוליצר, הוגדרה בצדק כאחת היצירות החשובות ביותר שנכתבו בשנים האחרונות.

על פניו העלילה פשוטה, ומהכרותנו את אופי האדם היא איננה בלתי אפשרית. במציאות קודרת של עולם שחרב כתוצאה מאסון קולוסלי (נשק גרעיני?), עורכים אב ובנו הילד מסע לאורך כביש הראשי, בדרכם אל האוקיינוס בחיפוש אחר תקווה.

אולם, מתחת לפני השטח המסע והבחירה של הדמויות בהתמודדות עם מצבי הקיצון, אינם מאפשרים לקורא להישאר אדיש, אלא מכריחים אותו לשאול את עצמו שאלות שבדרך כלל הוא אינו רוצה לדעת את התשובה עליהן. האם אנחנו אנשים טובים? האם נצליח לשמור על צלם אנוש גם במציאות שבה הכל אבוד? האם צריך לחנך את ילדנו לקוות לטוב גם אם אין תקווה?

הכתיבה מינימליסטית כיאה לעולם מינימליסטי, אך בכל זאת מצליחה לרגש במיוחד בקשר האוהב שבין האב לבנו, ולהצית איזה זיק של אופטימיות אצל הקורא, אפילו כשברור שהכל אבוד.
ממליץ לקרוא ולרוץ ולחבק את הילדים אחר כך

» ביקורות נוספות של מרדכי
» ביקורות נוספות על הדרך