כותרתו של הספר מרמזת על שינוי המתחולל במרים, נערה כפרית פשוטה, המתגוררת בשולי תורכיה, שממצב של נחיתות חברתית ומשבר אישי מצליחה כנגד כל הסיכויים להמריא ולעוף לחופשי. אך סיפורה של מרים הוא סיפורה של תורכיה כולה, המבקשת להתרומם ולעוף אל עבר מציאות טובה יותר.
עומר זולפו ליבנלי, שוזר שלושה סיפורים שונים, שנפגשים ומגיעים ביחד לשיא העלילה. שלושת הסיפורים מייצגים למעשה את הבעיות הנמצאות על סדר יומה של תורכיה כיום. הסיפור הראשון הוא של מרים, נערה כפרית, שחיה במציאות עלובה בשולי המדינה. בחברה בורה ונבערת, בה מעמד האישה נחות וגופה מותר , עוברת מרים אונס על ידי בן משפחה. החברה השוביניסטית מטילה קלון על האישה, ובהעדר אם שתגונן על ביתה, מופעל לחץ חברתי על מרים שתשים קץ לחיה ותשמור על כבוד המשפחה. זהו סיפורה של החברה הכפרית הדתית המפוזרת בעיקר במזרח תורכיה, ומהווה אבן נגף ברצונה של תורכיה להתקדם לקראת מדינה מודרנית.
הסיפור השני הוא של ג'מאל דודנה של מרים. ג'מאל הוא חייל בצבא תורכיה הנלחם במזרח מול המחתרת הכורדית. זוהי סוגיה בוערת נוספת המעסיקה את תורכיה כיום. הבדלנות הכורדית, מול הלאומנות התורכית יוצרים מציאות של חוסר שקט ופחד מתמשך באזורים של מזרח המדינה. ג'מאל שספוג בערכים המסורתיים, יחד עם חוויות הלחימה בכורדים, נקרא לצו המשפחה ללוות את מרים לאיסטנבול , ולהרוג אותה, כדי להבטיח את כבוד המשפחה.
הסיפור השלישי הוא של פרופסור אירפן. זהו סיפורה של תורכיה האחרת, המודרנית, המשכילה, המערבית, זו שחשה ריקנות נוכח תרבות החומר והעטיפה, תוך שהיא זונחת לחלוטין את הערכים האנושיים הבסיסיים. אירפן, פרופסור מצליח ועשיר, מגיע לשלב בחייו בו הוא מבצע חשבון נפש, ומחליט לחפש משמעות עמוקה יותר לחייו. הוא משאיר מאחוריו את העולם הצעקני החומרני, ויוצא לשייט בים האגאי, תוך שהוא מתחבר אל סיפורי המיתולוגיה ואל סמלי העבר.
שלושת הסיפורים , ושלוש הדמויות נפגשות וביחד יוצאות למסע משותף של שחרור מדפוסי העבר, אל עתיד מאושר יותר. במיוחד היום לאור המתיחות ביחסים שבין תורכיה לישראל, כדאי לקרוא את הספר בכדי להבין את הלחצים הקיימים בתוך תורכיה בין האסלאם ובין החברה המודרנית. בין אסיה ובין אירופה.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
