ביקורת ספרותית על הדרך מאת קורמאק מקארתי
ספר טוב

---

בעולם פוסט אפוקליפטי, כנראה אחרי שואה גרעינית, אב ובנו מנסים להמלט מהקור המקפיא של החורף הגרעיני בדרכם דרומה.
הספר הוא בסוגת מה שקוראים 'ספרות יפה', משחקי מילים מחורטטות וגבוהות חלקן מומצאות, ארכאיות ומתישות, אולי רצו לתת לאסון במימדים תנכיים, מילים גדולות מהחיים. לדעתי מחטיא את המטרה.
הספר אפל וקודר, האב והבן, במלחמת הישרדות, בדד, בלי עתיד, בלי תקווה, בלי חלום.
בארץ מתה, בחיפוש מתמיד אחר אוכל, (משום מה כמות השימורים שהם מצליחים לאתר לא פחות ממדהימה) והתחמקות מקהילות הקניבלים ששרדו.
ספר כבד. הסרט יותר טוב לדעתי.
ונחתום בדברי המשורר, שנאמנים לרוח הספר: "חושב אולי אני מת, זמן טוב להתאבד עכשיו".
⅘ בסולם מאני.

» ביקורות נוספות של וויליאם מאני
» ביקורות נוספות על הדרך