ביקורת ספרותית על המורה מאת מיכל בן-נפתלי
ספר לא משהו

---

לא שזה משנה משהו אבל קראתי את סיפרה של מיכל בן נפתלי בחו"ל ובתוך הים של האנגלית הוא נתן לי פיסת ישראל קטנה שם... נושא הספר הוא סיפור חייה של "המורה" אותה מורה לאנגלית שלימדה מן הסתם את המְחַבֶּרֶת בזמן לימודיה התיכוניים אבל אם אנחנו מדברים על "סיפור" אולי זוהי בדיוק הבעיה (או אחת מהן) כי "סיפור" גדול אין כאן!
מדובר באישה בודדה שלא לומר ערירית שעלתה לארץ כניצולת שואה מ"רכבת קסטנר" בהונגריה. אמנם בהתחלה יש כאן ניסיון די מוצלח לתאר את חייה של אותה אישה בילדותה וכן את משפחתה וכן את סיפור הצלתה מהגורל המר של רבים מיהודי הונגריה בזמן השואה, עלייתה לארץ וחייה הבודדים כאן... אבל בעצם לא קורה שם שום-דבר יוצא דופן ובעצם כל ניצול שואה שכתב ספר על קורותיו, מספר סיפורים מרתקים ומרגשים הרבה יותר. כי בן-נפתלי עשתה אמנם מחקר בעיקר על רכבת קסטנר (אני מניח שעשתה זאת כהכנה לסיפרה על אותה מורה) אבל גם כשהיא מספרת על אנשי אותה רכבת הצלה של המיוחסים וגם כשהיא בודה מדמיונה דברים על אותה רכבת הסיפור נראה לי מעט "יבש"
ובוודאי שאיננו משתווה לדברים אמיתיים שמספר ניצול בגוף ראשון ושגם חווה אותם בעצמו.
ובכלל "אם כבר" – אז "רכבת קסטנר" הייתה ראויה לספר היסטורי בפני עצמה. (ואכן נכתבו ספרים וקיים חומר רב שנגע במשפט קסטנר אך אין זה שייך כאן לעניינינו.)
בן-נפתלי ניסתה לתאר כאן דמות טרגית אלא שלצערי הדמות המתוארת איננה מצליחה להתגבש ולהיות עמוקה. ולכן חוץ מהעובדה האנקדוטית בפני עצמה, שבן-נפתלי הייתה תלמידה של אותה מורה היא איננה מצליחה לדעתי להגיע אלינו ולגעת בנו.
רק לאחר שסיימתי את הספר, דווח לי שהוא קיבל את פרס ספיר וזה הפתיע אותי מאוד - זו איננה הפעם הראשונה שאין שום קשר בין דעתי לגבי ספר מסוים לבין הכיבודים שאותו ספר מקבל... אבל אולי זה רק אני... מצד שני מתגנבת אלי השאלה הקונספירטיבית – האם שופטי הפרס אכן קוראים את הספרים שלהם הם נותנים פרסים?

» ביקורות נוספות של סדן
» ביקורות נוספות על המורה