ביקורת ספרותית על המורה מאת מיכל בן-נפתלי

---

התחלתי לקרוא את הספר, בשל העובדה שזכה בפרס אופיר.
ואט אט התחלתי לחוש בבשרי חידודין חידודין. אט אט סמרו שערותי.
פתאום שמות הרחובות בתל אביב היו מוכרים וכה קרובים,
ופתאום התיכון עירוני א', שלמדתי בו...
ופתאום ניצבת מולי המורה לאנגלית - מָיוֹר (כך היכרנו את שמה).
האישה היפה, הזקופה, הגזרה הדקה, המאופרת ומסורקת בהקפדה, החליפות המחוייטות, והעקבים הגבוהים...
והפחד שהטילה סביבה בהערותיה הציניות, הפחד, שלא עזב אותי הרבה שנים.
ואנחנו לא ידענו מאומה את קורותיה, ותולדות חייה.
ואכן חתומה ואלמונית הייתה עד הסוף המר...
הספר מומלץ מאוד גם לאלה שאין להם קרבה לדמותה. בשל כתיבתו היפה, והסיפור על עוד קורבן של השואה ששרד, אולי גופנית, אך לא נפשית.

» ביקורות נוספות של יוסי נינוה
» ביקורות נוספות על המורה