ביקורות ספרים על הספר העלמה מקזאן
|
אחד הספרים הישראליים הטובים שקראתי בתקופה האחרונה!
הסופרת כה מיטיבה לתאר את המציאות הישראלית , הרבה פעמים הרגשתי שהיא מתארת מצב או אירוע שקרה לי אישית.
הדיאלוגים, ההומור העצמי, היכולת לראות כמה אנחנו בעצם לפעמים נלעגים, אבל כה אנושיים.
כמה כולנו בעצם מחפשים רק להיות נאהבים.
העלילה מפורטת בתקציר, אז רק אומר שהדמות הראשית לא גורמת לך לאהוב אותה בקלות.
היא מעצבנת, בא לך לנער אותה לעיתים קרובות, אבל היא כל כך אמיתית, כי מי מאיתנו לא עושה טעויות כאלו...
מי שעוד לא קרא , ממליצה בהחלט!... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
|
|
|
מה גורם לספר להיות בעיניי מושלם?
אני חושבת שזה השילוב שמבחינתי אין מילה אחת מיותרת בספר,
ובנוסף הרצון שלי לקרוא בספר בכל רגע פנוי.
אז זה הספר הזה. מושלם.
הדמויות הבעייתיות, מעוררות הרחמים שהלב יוצא אליהן,
הכעס שהרגשתי כלפי הדמות הנשית הראשית,
ההשלמה שלה בסוף עם חייה- זה היה סוף מושלם מבחינתי.
רוצו לקרוא, לא תוכלו להניח את הספר מהיד.... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
עידית, רווקה, מורה לאנגלית בתיכון, כבת ארבעים המתגוררת בתל אביב.
עידית, מרגישה בודדה, היא כמהה לבן זוג או אפילו רק שותף להורות.
עידית לא הגדירה את עצמה כבררנית מידי, היא פשוט עדיין לא
נתקלה באדם המתאים.
ענת, חברתה הקרובה מכירה לה את מיכאל, רופא ילדים.
עידית מתאהבת במיכאל, אהבה חד צדדית.
דרכיהם של עידית ומיכאל עוד יתפצלו ויתחברו פעמים רבות עד לאיזון המתאים
שיכלול בתוכו גם מפגש ברוסיה.
הסופרת המוכשרת מטיבה לתאר את רגשות הנפשות הפועלות בסיפור
ואינה מנסה לייפות תחושות קשות כמו בתיאוריה על חוסר האונים והקושי
הרב שבגידול ילדים.
הספר מרתק לכל אורכו ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר פשוט נהדר! כל כך אהבתי את הדמויות, את הכתיבה, לא יכולתי להפסיק לקרוא, כל כך טוב, מדהים, מרגש.
מומלץ מאוד!... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מרתק על החיים. המקריות, הכאב, קנאה ושמחה, תקוות שמתנפצות על סלע המציאות. הרהורים שלא מרפים 'מה היה אם'. בדידות וחברות. גורלות נחתכים באבחה וברגע.
עידית היא רווקה המתגוררת בתל אביב, מורה במקצועה, טבעונית אדוקה השותה מים עם עלי תבלין. לא רוצה טלפון נייד ואינה מחזיקה מכונית. אוטוטו בת ארבעים ואין באופק זוגיות או ילד משלה, ילד אהוב, בן טיפוחים. הקשר עם אחיה שלא מתגורר בארץ רופף, אֵם מזדקנת המתגוררת בחיפה. בררנותה היא חלק מהבעייה למרות שהיא מסרבת להודות בכך בפה מלא. היא ממשיכה לקוות שהאביר על הסוס הלבן יפציע 'אאוט אוף דה בלו' ויגאל אותה בדהרה מחייה המשמ... המשך לקרוא
38 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר טוב וזורם, קולח וכנה (בחידוד לשוני ולמדקדקים כאן-"כן"), שנכתב מהזווית של עידית, בחורה רווקה בת 39, וחלקית גם מהזווית של חברתה, ענת ומיכאל.
הספר העלה בי תחושות והרגשות לגבי "מה היה קורה אם לא... הייתי פוגשת את מי שפגשתי בעיתוי המסויים, הייתי מתחתנת, מביאה ילד/ים..."
בקלות כל אחד/ת יכול/ה למצוא נקודות משותפות וחיבור לגיבורה.
... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נפלתי בפח של הדירוג הגבוה יחסית לספר זה בסימניה וגיליתי זבלון אמיתי. חקקתי בזכרון: לא להתקרב יותר לספרים של מאיה ארד.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
עידית היא האנטי גיבור המושלם. רווקה תל אביבית בת 40, מתנשאת, מלאה בחשיבות עצמית, אישיות נרקסיסטית מרוכזת בעצמה עם מעט מאוד חיבור למציאות.
חיכיתי לאורך כל הספר עב הקרס הזה לרגע שבו אולי אתחיל לפתח רגשות חיוביים כלפי הגיבורה, אך הסופרת דאגה לוודא שהרגע הזה לא יגיע.
הספר מגולל את קורותיה של עידית, שהינה אישיות בעייתית לכל הפחות, בדרכה לעבר ההתפכחות. עידית חיה כל חייה בידיעה שהמיועד שלה יגיע והוא מחכה רק לה והוא יהיה מושלם ונכון וכל כך הרבה יותר טוב מהבעלים של כל מי שהיא מכירה שהתפשרו ומכרו את עצמן בזול. במהלך הספר עידית מתבייתת על בחור אחד שהוא המיועד ל... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
'מה זאת אהבה' שואל המשורר הלאומי, שאלה לא פשוטה. שאלה קשה עוד יותר היא מהי אהבה של הורים לילד, האם היא תלויה בדבר? על שתי שאלות אלו מנסה ערד לענות בספרה זה ולטעמי מצליחה.
העלמה מקזאן מגולל את סיפורה של עידית, בחורה שאוטוטו מחליפה קידומת לארבעים וחיה קצת בסרט. בעצם הרבה בסרט. עידית כל חייה הבוגרים חיה בפנטזיה איך תכיר את אהבת חייה, בחור מיוחד בדיוק כמוה ואיך הם במקרה יכירו בחנות ספרים והוא יגלה לפתע שהיא מה שהוא חיפש כל חייו (סרט כבר אמרנו?). בעקבות הפנטזיה הזו, שמאוששת בספרים הרומנטיים של ג'יין אוסטין שעידית כה אוהבת, עידית אף פעם לא באמת חיפשה זוגיות אל... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בפתחו של גיל 40, עידית "נהדפת" לתוך חייה שלה כשהיא מקבלת החלטה לאמץ ילד.
כל חייה חיה עידית בחלום ,חלום למצוא את הגבר של חייה באופן רומנטי ומושלם ועמו להקים משפחה, וכעת כשהיא על סף גיל 40 ומבינה שהזמן דוחק והשעון מתקתק ועליה להתעורר סופסוף מחלומה , היא בוחרת באימוץ (נכון יותר לומר – "נאלצת" לבחור באימוץ).
אך לטעמי, הבחירה באימוץ לא באה ממקום מפוכח ומכמיהה אמתית לילד, אלא יותר מתוך רצון להוכיח לעצמה ולסביבתה שהיא מסוגלת לעמוד במשימה זו. היא אינה טורחת להכין את עצמה לאימהות על כל המשתמע מכך, הקשיים וההתמודדויות הכרוכים בכך, ועל כן ככגודל הציפייה כך גודל ה... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
חייבת לכתוב פה משהו...
ראשית; מוכרת
שנית; לא כתבתי מחיר; כי אולי מי שכתב שמחפש את הספר בנרות יענה לי וירצה את הספר ואעשה לו מכירה של כמה אתה מוכן לשלם בשביל זה...
שלישית; קראתי ונהנתי- זה היה בטיול משפחתי לחו"ל-אינלימושג איך היה לי זמן ואנרגיה לקרוא-אהה ביו כמה טיסות והמתנות מטופשות בשדות תעופה... וואלה, אז...
רביעית; אף אחד חוצ מאחותי לא ניראה לי התעכב על הספר אצלנו במשפחה, אהה זה אבא שלי הקניין הראשי אחריה שבעצם קנה אותו והביא אותו לי לקרוא...
חמישית; כל כך הרבה ביקורות, וואוו, מדהים! איך? ועוד מכל החברים והחברות בעיקר שלי פה שמגיבים לי תמיד... והן ארוכות כל... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר פילוסופי גדול. הספר על רקע העליה הגדולה מרוסיה עם כל הבעייתיות שעליה זו יצרה בארץ. הספור מתמקד באשה אינטליגנטית אשר מצפה לבחיר ליבה במשך כל חייה ואין לה אפשרות לממש מטרה זו. במשך הספור המטרה אשר לה מצפה משתנה אולם עד סוף הספר הגבורה מצפה למזלה. כמעט אינה יוזמת והיא בצפייה לאורך הספר כולו. לבסוף בצר לה אימצה ילד רוסי אולם ילד זה הרס את חייה והביא אותה למחשבות נוראיות. רק בעמודים האחרונים של הספר נרגעת הגיבורה קמעה. לא אכנס לפרטי העלילה שכן זה צ'ופר שמגיע לקורא. רק זאת אומר כי גדלותו של הספר היא בפשטותו. עלילת הספר מתקדמת לאיטה אולם באופן בטוח ללא א... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בגילי הדברים מתחילים להתבהר. הברירות נעשות מצומצמות יותר ברוב המקרים והבחירות מדוייקות יותר, לטוב או לרע. בגילי את נעשית ריאלית יותר ומכירה ביכולות שנשארו לך בגוף ובחשבון הבנק. בגילי הסבלנות למי שאת לא אוהבת נגמרת מהר יותר ומעגל החברים הקרובים שלך נעשה ברור הרבה יותר. בגילי לדמיונות שווא שהופכות לאמת הפרטית יש מקום גדול יותר בחיים.
בגילי החיים נראים כמו התחלה וסוף בבת אחת.
יש לי חברה טובה שגם היא בת גילי. חוץ ממנה אין עוד רבות. לעיתים יש לנו שיחות ארוכות ומעניינות ולפעמים שתיקות נעימות של שידור טלפתי. אבל להבדיל משאר הברירות שעשיתי לי בבחירת בני ... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"ולכאורה עסקנו בשלנו, רק בשלנו, בלי לבקש גדולות ונצורות." כך שרה רחל המשוררת. לא רחל ההיא, אלא רחל השנייה, רחל שפירא, שגנבה במילותיה את לבי.
ואכן, לכאורה ביומיום אנחנו עוסקים בשלנו, בלי לבקש גדולות ונצורות. הולכים בדרכנו, זו שהתוו לנו, זו שהתווינו לעצמנו, מדריכים, מודרכים, נמשכים באפסר, מוכים בשוט, פוסעים וצועדים וגם הולכים ורצים, סכי עיניים מונעים מאיתנו להביט ימין ושמאל אל קירות הזמן שחולפים על פנינו. רק לפעמים מביטים לאחור, ואיך חלף הזמן, אנחנו גונחים, והאחור ממילא נבלע באופק שנטשנו, מידקק, נשכח, מתערפל, נמוג, ואנחנו בשלנו.
וככה ביומיום.
אבל כשאנח... המשך לקרוא
47 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
אין פה חידושים והמצאות אך יש פה ספר שכתוב היטב,העיקר בספר הוא הנחישות הגדולה והרצון בהבאת ילד לעולם. בהקמת תא משפחתי. יש פה לבטים מה נדרש מהורה ועד לאן אדם מסוגל להגיע בקילומטרים או בתעצומות נפש כדי לסדר לעצמו זוגיות אהבה וילדים. יש פה בדידות גדולה כשמבינים שהחיים הם עסקת חבילה. בעסקאות שכאלה לעיתים יש פשרות שלא חושבים עליהם עד הסוף. עלו לי המון מחשבות אל תוך הלילה כשקראתי בספר,זה לא ספר שגורם להתרוממות רוח או לצהלה וחיוכים. לנסוע עד רוסיה בכדי לאמץ ילד או לבחור אישה זה לא נושא קליל .
האם בכלל יש דבר כזה "לפספס את הרכבת"מה קורה כשרווקה נשארת רווקה כי... המשך לקרוא
38 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
קראתי את הספר ברגשות מעורבים. אין זאת ספרות יפה. זה מתברר עוד בעמודיו הראשונים של הספר. מצד שני, הסיפור מגולל חיים של צעירים בגילאי ה-30 וה-40 החיים בעיר הגדולה, רצים מהבוקר עד הערב במרוץ העכברים העירוני - כדי שיהיה מספיק כסף לשלם חובות, משכנתא, שכירות, גן ילדים, מטפלות וביביסיטר ומה לא. הכל יקר מאוד והתמורה? כאן הקוראים מתוודעים למחירים שמשלמים אותם רודפי קריירה וכסף, לאחר שהם כמעט מאחרים את הרכבת בדרך להקמת משפחה.
זו לי הפעם הראשונה שקראתי ספר כל כך מפורט על תלאותיהם של אלו שהמוצא היחיד שנותר להם בדרך להקמת משפחה הוא ייבוא אישי מרוסיה. וגם זה, מתברר, מש... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נתחיל מזה שנהניתי מהספר. היו רגעים שהרגשתי שהוא קצת חופר אבל בסופו של דבר זה ספר על החיים, על הציפיות שלנו מאיך החיים שלנו ייראו ובסופו של דבר לאן החיים מובילים אותנו ומה אנחנו עושים עם זה. נשארים מתוסכלים עם תחושת כישלון, או בוחרים לראות את הדברים הטובים ולהמשיך איתם.
יש לנו פה שני סיפורים שמתחברים. מצד אחד עידית, רווקה עם עקרונות שמאמינה שההמתנה משתלמת ושבסוף יגיע נסיך החלומות.
מהצד השני יש לנו את מיכאל, רופא, בן להורים מהגרים.
כל אחד מהם מדמיין כיצד חייו צריכים להיראות ואנו רואים את ההתמודדות של כל אחד מהם כאשר המציאות טופחת על פניהם.
אני חוש... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בראשית דרכי בסימניה, כשהייתי טירונית-ביזונית-גוש-טופו-טרי-מהבקו"ם שנושאת עיניים לאושיות סימניה (נשיאת העיניים נמשכת עד היום אבל האושיות השתנו) ואף חושדת בחלקן שהן סופרים בהסוואה (חלק מהחשדות הופרכו וחלקם התאמתו), כתבתי על נושא רגיש שקשור למין הרגיש באופן שנראה חסר רגישות.
זו הייתה חוות דעת (מפרגנת, דווקא) על ספר (טוב, דווקא) שכל כולו הוא חלום האִימַהוּת והמרדף אחריו.
בין היתר, השוויתי את הסופרת שפשוט חייבת שיהיה לה תינוק לילדה מעצבנת שעושה סצנה מהסרטים בתור של הקופות בסופר (כולל בכי צרחני, כולל רקיעת רגליים, כולל השתרעות על הרצפה, כולל מנוסה של הקו... המשך לקרוא
45 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר המשקף נשים המחפשות את המושלם הן מעצמן והן מהסובבים אותן. זה שלא ימצא לעולם אלא רק בפנטזיה וברומן הרומנטי. הספר ארוך מדי מפורט מדי, הקריאה קצת מעיפת אבל בכל זאת אהבתי אותו. קראתי אותו תוך שלושה ערבים מאד סיקרן אותי מה יהיה הסוף.
... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ווואוווו איזה ספר גרוע!!!!!
אכזבה!!!!
באתי עם הרבה ציפייה להכיר סופרת ישראלית חדשה ולהנות מספר טוב.
כל החצי הראשון של הספר, והוא ספר עב כרס... הדמות הראשית פשוט חוזרת על אותה מנטרה... מחכה ומפנטזת על האיש שלא רוצה אותה.
במשך למעלה מ 200 עמודים זה פשוט לא משתנה. אני קוראת וקוראת בתקווה שמשהו יקרה בעולם הפנימי של עידית, המאורעות, התפיסה שלה, נקודת המבט, משהו... יכולת לא להיכנע לתכתיבים מוגדרים מראש, פריצת גבולות אולי... כלום, נאדה, גורנישט.
גם כשהעלילה מתחילה קצת להתפתח למחוזות אחרים, עידית נשארת תקועה ופתטית. "מתעקשת" להישאר באותו סטטוס רגשי מתחילת הספר ועד ס... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סיפור ישראלי, זורם מהעמוד הראשון. אמנם הספר עב כרס אבל הוא טס, אז אל תרתעו, רוצו לקרוא!
מסופר על עידית, רווקה בת 39 שעדיין מחכה לאביר על הסוס הלבן, לאותו בחור שיהיה בדיוק המכסה שלה. היא מאמינה שהוא יגיע מתישהו והכל קורה לטובה.
חברתה משדכת לה את מיכאל, רופא ילדים, רווק ומהרגע שהיא פוגשת אותו, היא בטוחה שהוא האחד שלו חיכתה כל חייה.הבעיה שמיכאל ממש לא חושב ככה. היא מפתחת כלפיו אובססיה ומחליטה לגרום לו להתאהב בה.
עידית שוכחת הכוונה סוודר ברכב שלו, מתקשרת אליו ומאלצת אותו להיפגש עימה. מיכאל ממשיך את חייו, ממשיך להתאהב באחרות, לחפש דייטים ועידית פשוט מתעלקת ע... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר שמתאר תמונה של המציאות הישראלית בה אנחנו רודפים אחרי המושלם, ונזכרים שצריך להתפשר לעתים מאוחר מדי. הספר מתאר דמויות ישראליות ואת המשפחות הישראליות החדשות והדרך להגיע אליהם. כתוב בצורה מעולה ומומלץ ביותר.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחד הספרים המרתקים שקראתי!
אי אפשר שלא להזדהות עם גיבורת העלילה, עידית, רווקה בשלהי שנות ה-30 לחייה, מורה במקצועה, שומרת על בריאותה ואוהבת את עולם התרבות. יש שיעידו שהיא טיפוס מעצבן, מרחם על עצמו ונואשת מאוד, יש רגעים שהיא חושבת על הקשיים שלה ותו לא, וכל הזמן חוזרת על הדברים כמנטרה. אבל זה בא מנסיבות חייה, הקשיים שעברה. מה היא בסה"כ מבקשת? שיהיה לה טוב ולשרוד את החיים האלה כי בסה"כ זה הגורל שלה (סודבה ברוסית). הייסורים, הכאבים הפיזיים והנפשיים שהיא עוברת, מצד אחד ההכנעה לתכתבי הנורמה החברתית, ומצד שני שבירת מוסכמות, השיפוטיות שמסביב, הקושי שלא מבינים אותה... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
**חושפת פרטים מהעלילה, סליחה**
במשך כל הקריאה בספר עלתה לי כל הזמן שאלה אחת - אני עידית?
עידית בת 39, רווקה תל אביבית. אני בת 37, רווקה מגבעתיים.
עידית חייה בסרט ש"האיש שלה" יגיע וגם אני קצת חייה בסרט הזה. למה קצת? אני לגמרי חייה בסרט הזה.
להבדיל, לעידית אין חברים. לי יש הרבה. עידית מקפידה על אורך חיים בריא. אני לא. אוכלת בשר, שותה ואפילו מעשנת. עידית מאשימה את כל העולם בנסיבות של חייה. אני לוקחת אחריות על המעשים שלי (ומאשימה בעיקר את עצמי, והרבה)
אבל הבסיס של החלום הרומנטי הוא אותו הדבר. פעם אמרתי לחברה שאני חיה כאילו בסרט של דיסני, בסוף הנסיכה והנסיך ייפגשו. ... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אז מה היה לנו כאן? – המלצות חמות ושפע של פרגונים למאיה ערד הסופרת (שלא שמעתי עליה קודם) ולספרה "הנערה מקזאן" - שנחרטו ונרשמו בזיכרון.
רקע: בשגרירות ישראל בברלין, בקומת חדרי העבודה יש מסדרונות ארוכים ובאחד המסדרונות ניצבת הברקה שהומצאה לפני שנות דור (דור מתחלף כל ארבע-חמש שנים) על ידי ממציא ומייסד שלא הונצח ונותר אלמוני – הברקה המכונה "הספרייה המאולתרת" זהו אתר שמנהל את עצמו בעצמו. איך זה עובד? שני שולחנות ירוקים ארוכים מוצבים דרך קבע במסדרון ארוך עוד יותר צבוע בז' – ועליהם ספרים, המון ספרים. יש מתחלפים ויש משתנים יש כאלו שתמיד שם, חדשים, ישנים – כול... המשך לקרוא
34 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
גם אני מחכה בכל פעם ממש בקוצר רוח לספר חדש של מאיה ערד ועטה עליו בידיעה שיהיה מרתק. נכון, יש סופרים אחרים מצוינים ויש אפילו טובים ממנה – טולסטוי למשל – אבל אצל מאיה אני יודעת שאקח את הספר ליד ואסחף (ולא למשהו שטחי!), כי יש לה הבנה אנושית עמוקה ויכולת תיאור נהדרת ומדויקת. היא מתארת את עולמנו של כאן ועכשיו, אבל נראה לי שגם אילו הייתה מתארת עולמות או זמנים אחרים הייתה החוויה הנפלאה נשמרת. ואכן גם הפעם היה מרתק! איך היא עושה את זה, ממש שואבת אותנו לעולמן של הדמויות ומתארת בדיוק רב ניואנסים של רגשות ודברים קטנים וגדולים מהחיים?
בכל זאת אני חייבת להגיד של... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יש מעט מאוד סופרים שאת ספריהם אני קונה ברגע שהם יוצאים לאוויר העולם. ברגע שעל הכריכה רשום שמם של הנ"ל, נעלמת לי היכולת לדחות את הסיפוקים ולהתאפק עד המבצע הקרוב (או במקרה של הגנת חוק הסופרים – הרחוק מאוד): בוריס אקונין, צ'ינגיס אייטמטוב, אשכל נבו, ז'ורז' סימנון ומאיה ערד. החמישייה הלא כל כך סודית. בינתיים עם ספריה של מאיה ערד לא חוויתי נפילה, כל ספר – מלמיליאן.
אז מה גורם לי להתאהב בספרים שלה? כמובן הכתיבה. יש משהו קסום ביכולת שלה לתאר את הדברים הרגילים ביותר, את האווירה, משהו שגורם לי להפוך לחלק מהסיפור ולשכוח מסביבתי הטבעית. אבל זה לא העיקר. העיקר הוא כ... המשך לקרוא
28 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
מאיה ערד היא הסופרת הישראלית הטובה ביותר שלא הכרתי עד כה. בהתעקשות שלי לקרוא בעיקר ספרים מתורגמים אני מפספסת אוצרות. אבל יצא שתקציר הספר מאוד משך אותי וחיכיתי נצח עד שתורי בספריה הגיע (נצח במונחים של מי שלא יודעת לדחות סיפוקים וקונה כל ספר שמוצא חן בעיניה).
מעמוד לעמוד יותר ויותר התאהבתי בכתיבה של ערד, ביכולת שלה להכניס את הקורא לתוך ראשה של דמות, בכישרון שלה לטוות עלילה ולגרום לדמויות לקרום עור וגידים.
זהו סיפורה של עידית, רווקה על סף הארבעים, מורה בבית ספר, חסרת מודעות עצמית, קפוצת תחת כמו שמירי רגב הייתה כנראה מכנה, מהטיפוסים המרגיזים האלה של "אכ... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני יכולה לדמיין את מאיה ערד מחזיקה מיכל של תרסיס צבע בידה , לוחצת , נותנת סיבוב של צבע על הסיפור, מלטשת , מנגבת , וזהו - מוכן .
יש לה את היכולת לקחת נושאים הכי משמימים , ולכתוב על הצדדים הפחות זוהרים של החיים : שיטיון , זוגיות מקרטעת ,יחסי משפחה סבוכים , וכבמעשה פלא - מוציאה תחת ידיה מטעמים . ולא סתם . כאלו שתלקק את השפתיים בסוף האכילה שלהם , ותנסה לתפוס עוד בדל טעם .
ערד היא דוגמא מצויינת לכתיבה מלאה , עשירה , וסוחפת . מרגיש לך שהכתיבה שלה עושה חסד לדמויות שמטבען קצת חיוורות .
עידית - גיבורת הספר , חסרת חברים , כמעט נטולת חיי חברה , כמהה בצורה נואשת לזוגיות ו... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
עידית, גיבורת הספר העלמה מקזאן, חיה בסרט.
כלומר בספר, רומן אנגלי מהמאה ה-19.
או בכל זאת בסרט - קומדיה רומנטית בת זמננו. כפי שהיא עצמה מציינת יש קשר בין הצ'יק ליט של ימינו לגאווה ודעה קדומה, למשל.
בקיצור, עידית משוכנעת בכל לבה שחייה יתנהלו ע"פ התסריט האהוב עליה, אביר החלומות יגיע באופן רומנטי כלשהו (לא, אתרי הכרויות לא נחשבים) ויציל את חייה משממונם, הם יהיו זוג מושלם והורים מושלמים.
מגוחך? ילדותי?
אכן.
קשה מאוד להתחבר לדמותה של עידית, שבאופן כ"כ קיצוני אינה יודעת להפריד בין פנטזיה למציאות, שמאמצת לעצמה שלל התנהגויות סטריאוטיפיות בתקווה שהיקום יאלץ להתע... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כדי שספר יהיה ספר טוב, קודם כל הוא צריך להיות כתוב טוב. כדרכה, ערד כותבת מצויין. חשוב מאד שהעלילה תהיה מרתקת או מיוחדת או מרגשת (אהובת הקצין הצרפתי) ושחייהם הפנימיים של הדמויות יהיו מורכבים ומעוררים מחשבה אצל הקורא (דויד גרוסמן). אם רק העלילה מצויינת דיינו (גרישם). אם רק הדמוייות מעניינות דיינו (ע"ע אהבה). אם הכל מתחבר: השפה המיוחדת, העלילה המרתקת והדמויות הרי יש לנו פנינה סיפרותית (תוף הפח).
אך מה נעשה בספר הכתוב היטב, המתאר בפרוטרוט את חייה של מורה רווקה תל-אביבית מוזנחת (מבחירה), צמחונית (מבחירה) בת 40 שאין לה חברים, אין לה משפחה אין לה מכונית ואין לה סלו... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|