אין פה חידושים והמצאות אך יש פה ספר שכתוב היטב,העיקר בספר הוא הנחישות הגדולה והרצון בהבאת ילד לעולם. בהקמת תא משפחתי. יש פה לבטים מה נדרש מהורה ועד לאן אדם מסוגל להגיע בקילומטרים או בתעצומות נפש כדי לסדר לעצמו זוגיות אהבה וילדים. יש פה בדידות גדולה כשמבינים שהחיים הם עסקת חבילה. בעסקאות שכאלה לעיתים יש פשרות שלא חושבים עליהם עד הסוף. עלו לי המון מחשבות אל תוך הלילה כשקראתי בספר,זה לא ספר שגורם להתרוממות רוח או לצהלה וחיוכים. לנסוע עד רוסיה בכדי לאמץ ילד או לבחור אישה זה לא נושא קליל .
האם בכלל יש דבר כזה "לפספס את הרכבת"מה קורה כשרווקה נשארת רווקה כי פשוט לא כיוונה במחשבות למינסטרים הרגיל של הבאת ילדים והקמת ומשפחה.(אני חושבת שמה שעושה לאדם טוב לשם הוא צריך לכוון, וכמובן לקחת אחריות על ההחלטות ולהבין שהם משתנות מדי יום מדי שעה.)
שם הספר מעניין גם בגלל הסימבוליות וגם כי הוא בעצם שם לא ברור שמתגלה הרבה אחרי תחילת הספר ואז התמונה הגדולה מתבררת ומגלה טפח לקורא ומכניסה אותו לעלילה המסועפת. הספר נקרא על שמה של "אם האלוהים מקזאן" שהיא פטרונית של העיר קזאן שברוסיה הקרה. זו איקונה ביזנטית קדושה של אחת הכנסיות והאמינו שהיא עושה נסים בכל תחום אפשרי. מלחמות ,אהבות, ילדים you name it והספר הזה משווע לכמה ניסים ואולי עצם התרחשותם שייכת להשגחה העליונה של אלה שמאמינים בה. אין בספר סופים טובים של נסיכות עם כתר ואביר על סוס לבן .יש פה את החיים האמיתים נקודה. לפנטז על ילדים ובפועל לגדל אותם הם שני דברים שונים שמאיה ערד משקפת לאורך כל הספר .
בתחילה הספר מצטייר לי כמנלכולי ,כבד וטרחני מאוד אך בהמשך מבינים שהכוונה בעלילה להוליך את הקוראים להבנה שחייבים להסתכל על החיים בהווה. להבין שצריך להודות על הקיים. ומה שלא קיים אולי לעולם לא יגיע. לקום ולעשות מעשה לא להמתין נניח שמר דארסי יגיע משום מקום יציע נישואין וייפול על ארבע עם טבעת ...
באופן מוזר הרגשתי שהעלילה לא אוביקטיבית כתובה לנשים ,בשביל נשים, למען נשים..זה כמו מריבת אוהבים כשמראים רק את הצד הנשי בויכוח,איפה הטנגו כאן שאלתי לא פעם?. היו לי אין ספור ויכוחים כאלה כמו בספר שנדמה שהצד הגברי בכלל לא מבין על מה כל המהומה או הדמעות המיותרות. אני מדברת על התקופה הסזפית של טיפול וגידול ילדים כשהם קטנים והבעל חוזר עייף וסחוט אחרי יום עבודה.
לא כולם מוכנים להיכנס לכאלה נעליים של זוגיות!
אך אם רוצים משהו לקום ולקחת אותו כי החיים לא יחכו לנצח עם פנטזיות וחלומות.ולפעמים גם מפספסים את הרכבת בתקוות וחלומות כמו עידית שחיכתה וחיכתה והחיים המשיכו. חברות שלה עשו תארים ילדים הקימו משפחות בזמן שהיא חיה באזור הנוחות של אוניברסיטה וחיי רווקות בעידן ספרים רומנטים וסיפורי אהבות שהתחילו ונגמרו בעמודי הספר על כורסה כשמעל אור רך של מנורה או ירח מבטיח פנזטיות עלומות.
ספר טוב,כתיבה שמעלה לבטים ומדגישה שאם מוצאים משהו טוב צריך להחזיק בו כי שום דבר בעולם הוא לא מובן מאליו.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
