ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום רביעי, 11 בנובמבר, 2015
ע"י לילך
ע"י לילך
אחד הספרים המרתקים שקראתי!
אי אפשר שלא להזדהות עם גיבורת העלילה, עידית, רווקה בשלהי שנות ה-30 לחייה, מורה במקצועה, שומרת על בריאותה ואוהבת את עולם התרבות. יש שיעידו שהיא טיפוס מעצבן, מרחם על עצמו ונואשת מאוד, יש רגעים שהיא חושבת על הקשיים שלה ותו לא, וכל הזמן חוזרת על הדברים כמנטרה. אבל זה בא מנסיבות חייה, הקשיים שעברה. מה היא בסה"כ מבקשת? שיהיה לה טוב ולשרוד את החיים האלה כי בסה"כ זה הגורל שלה (סודבה ברוסית). הייסורים, הכאבים הפיזיים והנפשיים שהיא עוברת, מצד אחד ההכנעה לתכתבי הנורמה החברתית, ומצד שני שבירת מוסכמות, השיפוטיות שמסביב, הקושי שלא מבינים אותה כמו שהיא רוצה. ההבנה שלמראית העין אצל האחר הכול מושלם, אוי כמה שזה רחוק מלהיות מושלם!
החיפוש של עידית ללא מוצא אחרי חום, אהבה וזוגיות, לחוות אהבה נכזבת, חד צדדית, הכמיהה לחברת אנשים והבדידות התמידית שאין מנוס ממנה.
הספר משאיר הרהורים על ערך החיים, על יוזמה והעזה להשגת שאיפות וחלומות, המירוץ שלא נגמר. גם כאשר עידית השיגה את מה שרצתה אחרי כברת דרך וייחלה לעצמה חיים מספקים, קשה לליבה לעכל את מצבה החדש, ולא תמיד מה שאנחנו רוצים אכן מתגשם!
7 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
לילך
(לפני 9 שנים ו-5 חודשים)
תודה על הפרגון שונרא.
|
|
יוֹסֵף
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
תודה שונרא. מקווה לבדוק אותם בקרוב.
|
|
רויטל ק.
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
לא יודעת, אני ממש לא הצלחתי להזדהות עם גיבורת העלילה
כמו שאמרת, היא היתה מעצבנת, ריחמה על עצמה והאמינה שהעולם חייב לה כל מיני דברים, ולכן הם חייבים לקרות.
אבל אהבתי מאוד את התהליך שהיא עברה במהלך הספר. |
|
שונרא החתול
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
זה כמו לשאול אותי איזה חתול אני הכי אוהבת :-)
אהבתי את כל הארבעה שקראתי. יצאתי מגדרי לחלוטין בגלל "חשד לשיטיון". "שבע מידות רעות" היה הראשון שקראתי אז גם לו יש מקום מיוחד. אז אחד משני אלה. אבל בספר "תמונות משפחה" יש שלושה סיפורים ואולי כדאי להתחיל איתו. איך לובה הייתה אומרת? קשה, קשה... ורק בזכות בלו בלו גיליתי את מאיה ערד, שמסתמן שהיא הסופרת הישראלית האהובה עלי ביותר אי פעם. |
|
יוֹסֵף
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
תנו המלצה.
לא קראתי עדיין שום ספר שלה. מה אתם ממליצים במיוחד?
|
|
שונרא החתול
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
הלייק שלי הוא אוטומטי כשאני רואה ביקורת מפרגנת על ספר של מאיה ערד.
ביקורת יפה. אני גם מקנאה בך שכבר קראת אותו וגם לא מקנאה בך כי לי עדיין ממתין העונג של קריאת עוד ספר של מאיה ערד. |
7 הקוראים שאהבו את הביקורת