ביקורת ספרותית על העלמה מקזאן מאת מאיה ערד
ספר טוב

---

עידית, גיבורת הספר העלמה מקזאן, חיה בסרט.
כלומר בספר, רומן אנגלי מהמאה ה-19.
או בכל זאת בסרט - קומדיה רומנטית בת זמננו. כפי שהיא עצמה מציינת יש קשר בין הצ'יק ליט של ימינו לגאווה ודעה קדומה, למשל.

בקיצור, עידית משוכנעת בכל לבה שחייה יתנהלו ע"פ התסריט האהוב עליה, אביר החלומות יגיע באופן רומנטי כלשהו (לא, אתרי הכרויות לא נחשבים) ויציל את חייה משממונם, הם יהיו זוג מושלם והורים מושלמים.
מגוחך? ילדותי?
אכן.
קשה מאוד להתחבר לדמותה של עידית, שבאופן כ"כ קיצוני אינה יודעת להפריד בין פנטזיה למציאות, שמאמצת לעצמה שלל התנהגויות סטריאוטיפיות בתקווה שהיקום יאלץ להתערב ולהשלים את חלקי הפאזלים החסרים של הסטריאוטיפ.
הקורא בין ימינו כבר מנחש כיצד ישלים אותן היקום: לא, זו אינה ליזי בנט, אפילו לא ג'יין אייר.
הבחורה הזו, שחיה עמוק עמוק בתוך פנטזיה רומנטית מזכירה יותר את מדאם בובארי, וברור שזה יגמר רע.

גם מיכאל, גיבור הספר, מיכאל שעידית היתה רוצה שיהיה מיכאל שלה אבל הוא נותר למרבה הצער מיכאל מ"חיכיתי חיכיתי בכיתי בכיתי" (זו האסוציאציה שלה, לא שלי), שקוע בפנטזיה.
טריויאלית, יש לומר. מה בסה"כ רוצה מיכאל?
בחורה צעירה וחתיכה שתתאהב בו.
עידית, מה לעשות, לא עומדת בהגדרות ומכיוון שהגורל (סודבה, ברוסית, ע"פ הספר) מצליב את דרכיהם פעמיים - כשהפעם השניה מתרחשת ברגע הכי פחות צפוי - עידית תיאלץ להתמודד לאורך כל הספר עם העובדה שמיכאל אינו הגבר מהפנטזיה.

לאורך רוב הספר עידית, מרחמת על עצמה, בודדה בצורה קיצונית, ואינה מעוררת אמפתיה אלא רצון עז לנער אותה ניעור רציני ועל הדרך אולי גם את הסופרת שבחרה לחלוק איתנו את פרטי חייהם העגומים של שני אנשים שרוצים-אבל-לא-באמת-רוצים, שמהססים ונרתעים ומן הסתם יסיימו את חייהם המוחמצים מרירים ומובסים.
כשעידית, נגררת לאיטה לתובנות על חייה ועושה צעדים מהוססים לשינוי, צעד קדימה-שניים אחורה, חושבת על אימוץ ילד - התעורר בי זכרון עמום - סיפור קצר מתוך 'אמן הסיפור הקצר' - גם הוא של מאיה ערד - כבר היה ברור לי שהספר כולו אינו אלא הרחבה של אותו סיפור קצר. כמה מדכא.
אלא שאז, בכל זאת, מתבצעות כמה תפניות לא צפויות בעלילה.
מיכאל ועידית, למרבה ההפתעה, דווקא כן יצליחו לשנות את חייהם, אם מתוך בחירה ואם בשל הגורל (סודבה, ברוסית, זה לא סתם גורל, מסבירה אחת הדמויות ולא מצליחה להבהיר) הם יסיימו את הספר במקום שונה מזה שהתחילו.
לא, זה לא רומן אנגלי מהמאה ה-19, אבל לחיים בכל זאת יש מה להציע חוץ מתבוסה ומרירות.

קטע אחד של הספר גולש מסיפוריהם של מיכאל ועידית לסיפורה של ענת שניסתה לשדך בין השניים.
ענת היא דמות שקל הרבה יותר להזדהות איתה. דמות מציאותית, גזורה מהחיים שציפיותיה נטועות בחיים. לא ברור לי כ"כ מה היתה מטרתה של הגלישה הזו. על ההמשך והכיוון אליו התגלגלו חייה של ענת לומדים בהמשך בדרך אגב מפגישותיה הבודדות עם עידית.
חבל, הייתי שמחה אם היא היתה זוכה ליותר פוקוס.
מצד שני, אחרי שסיפור קצר הפך לרומן שלם, אולי גם האפיזודה הזו תעשה את אותו מסלול.

» ביקורות נוספות של רויטל ק.
» ביקורות נוספות על העלמה מקזאן