ביקורות ספרים על הספר סיפורה של שפחה (תרגום חדש)
|
ספר טוב. מפחיד. אחרי כל מה שקראתי על הספר ועל הסדרה בטלביזיה, הסתקרנתי וקראתי. לא קל לקריאה. כתוב היטב מעורר מחשבה.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
לאחר ששכך הבָּאז, ובאיחור אופנתי, הגעתי לספר הזה של אטווד. זה לא הספר הראשון וגם לא השני שלה שאני קורא, ומאחר ואני חובב דיסטופיות באתי עם ציפיות גבוהות.
על הסיפור עצמו אין יותר מידי מה להרחיב, אני מניח שכולם מכירים או שמעו. בקצרה, בעתיד הלא רחוק, לאחר הפיכה, ארה"ב נופלת לידי אוונגליסטים קיצונים שמקימים בחלקים ממנה תיאוקרטיה קיצונית – "רפובליקת גלעד". בעקבות ירידה חדה בילודה נוצר מעמד חדש של נשים המשמשות מעין פילגשים למעמד העליון של בכירי גלעד, אך ורק למטרת ילודה. הנשים הללו לבושות בלבוש מיוחד, והן גרות בבית של האדון ואשתו, אך נשלל מהם כל חופש או יכולת ... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מאז ששמעתי על הסדרה של HBO שזכתה בפרסים רבים וגיליתי שהיא מבוססת על ספר, רציתי לקרוא אותו. קראתי באינטרנט על מה זה "סיפורה של שפחה" והבנתי שצריך בגרות מסוימת כדי להעז לקרוא. בכוונה תמיד דחיתי את הקריאה של הספר הזה, כדי שאבין אותו כמה שיותר בעתיד כשאהיה בוגר יותר. חלפו 3 שנים והחלטתי שהגיע הזמן, והעזתי לקרוא את הספר (בשבילי זה דרש אומץ).
הסיפור הוא דיסטופי ומתרחש ב"רפובליקת גלעד" - דיקטטורה צבאית שהשתלטה על ארצות הברית. בספר הזה מרגרט אטווד פורצת את הגבולות והולכת בגדול: כליאת נשים והפיכתן לכלום מלבד רחם פוטנציאלי להוליד ילדים לגברים מהמעמד השולט. הסיב... המשך לקרוא
32 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
The Testaments - "העדויות", כן זהו שם ספר ההמשך של סיפורה של שפחה. "סיפורה של שפחה" שפורסם בשנת 1985, בו שלפרד מספרת בגוף ראשון איך היא מצאה במאה ה-22 /23 בקיימברידג מסצ'וסטס, את עצמה מאישה מכובדת בקהילה- נשואה באושר, עובדת בהוצאת ספרים ומעל לכול - אימא מוצאת עצמה נחטפת במחנה "לאימון שפחות", אותו מנהלת לידיה המרושעת- לבושה בחליפה בצבע חום, המגפיים בקור הנצחי של "גלעד" וכמובן מכשיר העינויים - שוק חשמלי המשמש להעניש, כך מוצאת עצמה שלוורן (ג'נין), עיוורת בעינה השמאלית אחרי שעצבנה את הדודה לידיה. השפחות זוכות "לבית חם", בו שלפרד תנוהל ע"י סרינה היפה ותשכב בטקס חגיגי עם המפק... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
שלום חברים,
לאחר כמה לילות של חוסר שינה וחרדות ( לא סתם בצחוק), החלטתי לטפל בסיפורה של שנפחה .
ראשית כל, האפשרות הבלתי אפשרית הזאת שכל ההנהגה האמריקנית הולכת פייפן זה פשוט בלתי אפשרי ובכל תסריט שעולה במוחנו הקודח.
להלן כמה הסברים על מודל הממשל האמריקני שיעמיד על דיוקו את המחשבה המבריקה שלאבות המדינה האמריקנית שהיו אחראים על יצירתה של החוקה האמריקנית ועל צורת הממשל הפדראלי.
אז ראשית כל לעולם לא ימצאו הנשיא וסגן הנשיא באותו מקום חוץ ממצבים מיוחדים, נאומו השנתי של הנשיא לפני שני בתי הקונגרס. ( נאום הנשיא על מצב האומה).
אפשרות אחרת בזמן אירוח אישיות ב... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אם אתם קוראים סקירות עכשיו, זו טעות.
במקום זה, קראו את הספר הזה.
היא שפחה, אבל אין פחות שפחה ממנה בנשמתה.
היא נועזת בדרכה, בעלת ראייה עדינה ומדויקת לפרטי פרטים.
אל שמה לא תתבקשו להתייחס, הוא לא חשוב, חסר משמעות, זמני וניתן להחלפה בדיוק כמוה.
מרתיע זה כאן
אני יודעת, גם לאוזני הגיעו שמועות על ריבוי תיאורים בספר הזה וכמו רבים נחרדתי, מודה.
כל כך נחרדתי, שמשום מה דימיתי כי מדובר בספר בן כ500 עמודים, משמימים ברובם.
אז לא, ממש לא כך (כ-240 בפורמט דיגיטלי, אבל לא זה לב העניין), התיאורים בו לא רבים, בוודאי שלא ביחס ליופיים. הם חשובים, מספרים את הסיפור, בונים מצ... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני מודה שהתחלתי לקרוא את הספר לאחר סיום הסדרה..
להבין עוד יותר את העולם של רפובליקת גלעד.
להפתעתי הסדרה עשתה חסד לספר, חסד גדול אפילו הייתי אומר!
הקפיצות בזמנים בספר הרבה פעמים לא מובנות בעליל בצורה קיצונית.
הספר מאוד איטי והתיאורים שלו האיטים עצבנו אותי כבר.
בסדרה למשל, הפרק הראשון מכסה את כל הספר..
החזון של מרגרט אטווד ראוי לשבח ובגלל זה מבחינתי אני נותן לספר 3 כוכבים.
... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אם ראיתם את הסדרה לא תמצאו בספר שום דבר חדש, הסדרה די מדייקת בסיפור והספר לא מוסיף את ההצדקות האידיאולוגיות של "גלעד" שחיפשתי בו. אבל אם אין לכם עניין בסדרה אלא רק בספר - תקראו!
הספר מספר בגוף ראשון את חוויותיה של "שפחה" שחיה בדיקטטורת "גלעד" שמאמצת פירוט פוריטני ומעוות לתנ"ך תוך מציאת פתרון מקורי לבעיית הפוריות הקיימת באותו הדור. בעיה שהתפתחה, לטענתם, מעודף פתיחות ומתירות מינית. נעשתה הפיכה צבאית בכמה מדינות בארה"ב, נסגרו הגבולות ונשיפ שעדיין פוריות אמורות לשמש שכפחות לצורך התעברות עם המנהיגים והפקידים בדרגים הגבוהים. לצורך ביצוע התפקיד הן עוברות ח... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
החלטתי לקרוא את הספר לפני צפיה בסידרה.
נותרתי די מאוכזבת... אני מבינה את הרעיונות שעומדים מאחורי הספר (ירידה בילודה, חיי הנזירות, החפצת נשים והיררכיה חברתית שהיתה מתרחשת אם...), אבל בסופו של הספר הרגשתי שהיתה שם מחשבה לא גמורה.
הסיפור לא היה שלם, היות ולא היה לו סוף. זו היתה קריאה קולחת ללא מטרה. הרעיונות המוצגים בספר לא היו חדשים לי וכנראה לכן לא חשתי סיפוק בסוף.
בסופו של יום, הספר כתוב יפה ומעניין. שווה קריאה למרות שבמקרה הזה באופן יחודי, שווה לראות את הסידרה לפני הקריאה? לא בטוחה. אגב, כותבת הביקורת הינה רק אישה קטנה החיה לה אי שם, לא מבקרת מקצועתי... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הגיע הזמן לפקוח עיניים: לא מדובר במציאות בדיונית. לא מדובר בדיסטופיה. זאת המציאות.
ואני לא מדברת רק על מדינות עולם שלישי אפלות ומפחידות. אני גם לא מתכוונת לדבר עליהן, כי גם מרגרט אטווד לא דיברה עליהן. היא דיברה על ארצות הברית, והיא עשתה את זה בכוונה.
קל לנו להסית את הנושא למקומות אחרים, רחוקים מאיתנו, ובכך לנתק את עצמנו מהנושא. קל לנו להעמיד פנים שלנו אין שום חלק בבעיה, שאנחנו טובים יותר. מתקדמים. נאורים. קל לנו להפוך את זה לבעיה של דת ספציפית, או של אידאולוגיה מסוימת. קל לנו להדביק לבעיה צבע עור מסוים, מבטא מסוים, תרבות מסוימת. להגיד שזה משהו של פעם, שהי... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לספר הזה ציפיתי בשקיקה. האזנתי והוא משך אותי תחילה. אך עם ההתקדמות הבנתי כי איני מתחברת לאף דמות וגם לא לעלילה. יתרה מזאת מצאתי חסרים ופערים בעלילה אשר גרמו לי לתחושת חוסר אמינות.
זוהי דיסטופיה אשר בה קבוצת מיעוט משתלטת על המדינה וקובעת חוקים חדשים המנשלים את הנשים מזכויותיהן, מהחירות המנטלית והפיזית. קיימות עוד עובדות אשר איני רוצה לחשוף בפני קוראים אחרים אשר ימצאו בספר עניין.
רציתי לציין כי לסופרת יכולת מופלאה לגרום לדיסטופיה להיראות ולהרגיש את התחושה כי היא אמיתית.
עם זאת , הרציונל שבי סרב ללכת שבי אחר תחושה זו.
לצערי לא התחברתי ומצאתי אותו כ... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אמור לי ממה אתה מפחד ואומר לך מי אתה.
או לפחות, במה אתה מאמין.
לכולנו יש פחדים.
חלקם רציונליים יותר, חלקם פחות.
חלקם אידיאולוגיים יותר, חלקם פחות.
כן כן. אמרתי אידיאולוגיים.
מה מפחיד יותר?
טרור?
או הפגיעה בזכויות הפרט, שהחירויות שהמדינה לוקחת לעצמה בכדי להתמודד עם הטרור, עלולות להוביל אליה?
החשש שמא תקום בארה"ב תאוקרטיה נוצרית קיצונית?
או שמא החשש שתקום שם תאוקרטיה מוסלמית קיצונית?
האמת היא, שאין לנו מושג.
כלומר, הכל מפחיד.
מה מפחיד יותר?
מן הסתם, מה שהסבירות להתרחשותו גבוה יותר.
רק שכידוע, קשה להתנבא.
במיוחד בכל מה שנוגע לעתיד.(*)
אז לכו תחש... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי את הספר כ"דף לבן", בלי שאראה את סידרת הטלוויזיה המדוברת, ובלי שיהיה לי מושג כלשהו על תוכנו.
הסיפור היה עבורי בלתי מובן מתחילתו ועד סופו. אין בו כמעט עלילה או תיאור רחב של דמויות שאפשר להבדיל ביניהן או להזדהות איתן.
סתם סיפור מוזר, מיותר ומדכא. הזכיר לי קצת את החוקים הנוקשים שנהוגים בקרב חברות דתיות מאוד ופנאטיות.
הקריאה בספר לא תרמה לי כלום. אין בו מוסר השכל או תחושת הנאה מהקריאה.... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא הצלחתי לסיים את הספר
זה כמעט לא קורה לי בחיים שאני מתייאשת מספר באמצע. תמיד אני נאבקת לסיים.
הפעם לא הצלחתי. הרגשתי שאני מתחמקת מלקרוא אותו ומחפשת לעצמי עיסוקים אחרים מרוב שלא רציתי להגיע אליו...
על הספר שמעתי רק בעקבות הסדרה המדוברת... חשבתי לעצמי שאני אתחיל לקרוא אותו ואולי אח"כ גם אראה מתישהו את הסדרה (כי כרגע היא רק ב HOT ואני לא מנויה ל HOT).
אני עדיין אשמח לראות את הסדרה אבל עם הספר סיימתי באמצע.
קפיצה בין זמנים לא ברורה היא רק אחת הבעיות של הספר הזה לטעמי. עוד בעיה היא שלא ממש ברור מה קרה שם בעולם הדמיוני הזה שלה שגרם למשטר הנוראי הזה לעלות... א... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
תארו לעצמכן כמה מתסכל זה לכתוב סקירה על ספר שכזה, שהינו מופתי אך קשה לעיכול, מזעזע ומבריק בו זמנית, ואז לגלות למחרת שסקירתכן היקרה, שהשקעתן בה את מירב מאמציכן ומחשבותיכן – נמחקה כליל.
אז בעודי כותבת את השורות הללו פעם נוספת, אני מנסה לחשוב לעצמי, למה כל-כך חשוב לי לכתוב על הספר הזה? הרי אודה בפה מלא שהיה לי קשה להיכנס אליו. לא היה מדובר בקריאה קלילה ששואבת אותך פנימה, אולי בדיוק ההפך – קריאה שבמבט ראשון רוצה לגרום לך להתרחק מהעולם הספרותי – או הגיהנום הספרותי – שיצרה אטווד, לסגור את הספר ולא לקרוא יותר על סדרי עולם שגויים ומחליאים כפי שהסופרת יצרה ב... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בסופ"ש שעבר בבית ראיתי סרט תיעודי.
ראו בו איך במדינת יפן פיתחו תחליפים לזוגיות, בין אם זה בובות אדם, השכרת אנשים לפי שעה רק כדי שיצאו איתם לדייט,או סתם ידברו איתם, חתונות סולו(כן, מסתבר שזה קיים) וכו.
המחשבה הראשונה שעברה לי בראש זה המון סימני שאלה:
איך אנשים מגיעים למצב כזה? איך זה נתפס כנורמלי?
כמובן שיש דברים כאלה בעוד מדינות, אבל תדמיינו את כל מה שכתבתי בהרבה יותר מוקצן.
אני גם לוקחת בחשבון את זה שצויין בסרט שבתרבות היפנית קירבה אינטימית היא דבר לא כ"כ נהוג אצלם, ושהם אנשים יחסית סגורים.
את סיפורה של שפחה קראתי לפני פחות מחודש, בעקבות הסדרה- המא... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מעולה, כתוב נהדר, מענין ומאד מפחיד, מזכיר קצת את 1984, הספר אינו מספר מי השליטים אבל ברור שהם מחליטים עבור כולם ובמיוחד עבור הנשים, מה מותר ומה אסור מה טוב להם ומה רע. הם קובעים את המעמדות ואת רמת ההתרים. אין חופש בשום נושא ודואגים להפיץ את המידע כמה רע ומסוכן היה בעבר.
לדעתי על כולנו לקרוא ספר זה, שהעלה אצלי שאלות רבות, עד כמה מותר לשלטון להחליט עבור האזרח,היכן עובר הגבול, עד היכן מותר להגביל את בחירת הפרט בתרוץ של שמירת האינטרס הציבורי. אפילו כיום מבצבצת המגמה הזו בעולם המערבי. אסור לעשן, אסור לאכול אוכל מתועש, אסור לשתות משקאות מתוקים וחריפים, בתרו... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר לא רגיל, דומה יותר לתרגיל בכתיבה יוצרת (לא השתתפתי בשיעור כזה) ספר מיוחד אבל הסוף, הסיום נתון לעני הקורא. לחובבי ספרות לא שגרתית מומלץ. לאחרים יש חשש שישלחו לכותבת המדהימה אמבולנס לאישפוז כפוי.... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר של אטווד כשהיא הייתה צעירה, בתרגום חדש. צעירה טוב, לא ממש יצא לאור בשנת 1985, מה שאומר שאטווד הייתה כבר בת 46. לאטווד נחשפתי בטרילוגיה MADADDAM, והתקשיתי להאמין שהקול הצעיר והמעודכן שאני שומע מבעד למילים המודפסות הוא של אישה בת 75, היום 76. אז איך באמת נשמעת אותה אטווד כשהיא באמת צעירה? יפה ששאלתם.
היא נשמעת פחות טוב מבשנת המבול וספרים מאוחרים יותר. לספר הגעתי בעקבות תגובה של נצחיה לביקורת שכתבתי לאחד מספרי של אטווד.
נצחיה כתבה: ..." אני אהבתי את "המתנקש העיוור", ולא אהבתי בכלל את "עין החתול" ואת "אי סדר מוסרי" (שהם באמת לא דיסטופיות). "סיפורה של שפחה" היה באמצע כ... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אולי נתחיל בכסף. סבא שלי אהב כסף. אני יודעת שזה נשמע נורא מצחיק, כי מי לא אוהב? אבל סבא שלי אהב את הכסף שלו ממשי. בשטרות. הרבה שטרות, מסודרים בערמות ואסופים בגומייה. או בכמה גומיות, כי מדובר בכמה חבילות. לא חייבים להיות שטרות חדשים, להיפך אם הם מקומטים ומשומשים זה עושה את הכסף אמיתי יותר, אבל חייבים להיות שטרות. אני לא יודעת אם הוא היה שומר אותם מתחת לבלטות, או מתחת למזרן, או באיזה מקום אחר, אבל הוא היה שם. מדי פעם הוא היה מוציא אותו. "הנה, תספרי. נו, נו, תספרי. תרגישי. נכון שאף פעם לא היה לך סכום כזה בידיים?". צודק. היו לו גם חשבונות בנק, ועיסקאות בורסה, והוא היה ... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחד מהספרים המרתקים שקראתי.
כסיימתי לקרוא ישבתי מול הספר והרגשתי אכזבה,כאילו ציפיתי ליותר.
אבל עברו הימים והסיפור המשיך לרוץ לי בראש,גם אחרי הקריאה חקרתי את הדברים הקטנים ואז הבנתי את כוחו ואת יופיו.
לרוב הזכיר לי את הספר 1984 בעיקר בעיניין המשטר, אבל אחד הנושאים המרתקים בעיניי היה הפן הנשי וכיצד כל העולם נבנה סביבו. לצערי רבות מהמתואר בספר לא רחוק מהמציאות והמבט האכזרי והלא מתפשר שהכותבת מכריחה אותנו לראות,הופך את הספר למופלא עוד יותר.
מומלץ בחום!
... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
במסגרת הז'אנר של ספרות עתידנית בדיונית בנוסח "מה היה אילו..." פחות התלהבתי מהספר הזה. הדמיון נראה לי חולני במקצת (קצת מזכיר את משחקי הרעב). לא מתקשר לשום תהליך היסטורי הגיוני, ולכן לא משכנע. כמו לאחרים שהתבטאו כאן, גם לי יש חרדות לפעמים, אבל , משום מה , הן לא מתקשרות לשום דבר שסופר פה.גם להקצנה דתית צריך להיות איזה שהוא הגיון ולא מצאתי אותו בסיפור. נשארתי אדישה לגמרי לאורך כל הספר. המשכתי לקרוא רק כי ציפיתי להסברים כלשהם שיהפכו את הסיפור למשכנע יותר, והם לא הגיעו.... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
איזה ספר הולם יותר את יום כיפור אם לא ספר על משטר דתי טוטאליטרי? מורבידי קצת אבל מעורר מחשבות.
"רפובליקת" גלעד מוקמת בשטחה של ארה"ב ומנסה למחוק מתודעתם של אנשים את חייהם הקודמים. השגרה כפי שהיא הייתה מפסיקה להתקיים ואפילו הדברים שנראו כנצחיים כיום מוטלים בספק, האם הם ייתכנו בכלל?
מודה שבגלל השפה הלקונית וקצרנית לקח לי הרבה זמן ע"מ להתחבר לגיבורה הראשית, אבל מרגע שנכנסים לזה זה בהחלט שווה את הטלטלה שחווים בעקבות זה.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סיפורה של שפחה הוא ספר נדיר ומיוחד. הוא שייך לזן הספרים שגורמים לקורא לבחון מחדש את עולמו בסיום הקריאה. הספר נכתב ע"י מרגרט אטווד, סופרת קנדית מעולה שעוסקת בפרוזה ובמדע בדיוני.
העלילה מתארת את ארה"ב לאחר מהפכה שמעלה על כס השלטון כת נוצרית קפדנית שרואה בנשים ככלי פיריון ותו לא. כל הנשים מחלוקות למספר קבוצות. אלו שאינן יכולות ללדת נשלחות למות במושבות הרחוקות, נשים שכן יכולות ללדת הופכות לשפחות למפקדים הנתונות למרותן של הרעיות של אותן מפקדים כאשר ישנן משרתות (מרתות) המקיפות אותן. נשים אלו לובשות גלימה אדומה וכובע רחב שוליים. אסור להן לקרוא או להשתמש ... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
האמת שלא תיכננתי לכתוב ביקורת על הספר הזה. קראתי אותו לפני שבועיים בערך ולא יצאתי מגדרי. הרגשתי שהוא לא רע, אבל גם לא מספיק טוב. לא יכולתי לנסח במדויק מה איכזב אותי, והחלטתי שאסתפק בדירוג בינוני (***) ואמשיך הלאה. הבוקר קראתי את הביקורת היפה של אלון (מתחתיי בעמוד זה), ופתאום הבנתי מה אני רוצה להגיד. אני מזדהה עם כל מה שאלון כתב ברמת התחושות והחרדות האישיות, אלא שאני רוצה להתרכז בספר עצמו ולהוסיף "אבל...".
גם לי, לפעמים, כשאני לבדי, נוסעת במכונית או מקפלת כביסה, יש שברירי רעיונות או מחשבות מצמררות של מה היה אילו. מה היה אילו פתאום האיראנים היו פולשים לישרא... המשך לקרוא
27 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
****
אנחנו לא יודעים כלום. אנחנו מוצפים, יש לנו הכול. יש לנו מוצרים - כמויות, המון מכל דבר, גאדג'טים, אייפדים, שורות שורות של שמפואים בכל הריחות הטובים בעולם, ומבחר גבינות מטמטם, ומאתיים ערוצים ואינסוף בחירה ושפע פשוט אידיוטי של דברים, ואנחנו יכולים לצאת ולבוא, לכתוב ולקרוא, יש לנו זמן, ויכולת להגיד את דעתנו, לכתוב ביקורות, אפילו להפגין. יש לנו. אילו התבקשתי להגדיר את תקופתנו במילה אחת ויחידה, היא היתה "יש".
אבל אם פתאום לא היה? אם לפתע היו נלקחים מאיתנו, לא חשוב איך, כל הדברים שלנו, כל היכולות שלנו, החופש שלנו, שורות השמפואים והאייפד וזמן האוויר? אם פתאו... המשך לקרוא
50 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ואוו. מפחיד. באמת מפחיד. דמיינו מה יקרה אם במאה שערים יארגנו בחשאי מליציות חמושות ובשיתוף פעולה עם חרדים קיצוניים מכל העולם יכנסו לכנסת ויטבחו בכל הממשלה שלנו בבת אחת. ואז בשיתוף פעולה הזוי בין ראשי ההנהגה החרדית והצבא ישתלטו על המדינה. הם יכריחו את כל הנשים ללכת עם מטפחות ואת הגברים ללבוש שחור, לגדל זקן וללבוש שטריימל גם באוגוסט...
טוב. זה לא בדיוק מה שקורה בספר אבל לא רחוק. מדובר בסוג של פנטזיה שנכתבה ב-1985 ויוצאת כיום לאור מחדש בישראל בתרגום חדש ומוצלח מאוד יש לאמר. הספר מתאר את עלייתה של רפובליקת גלעד שהינה רפובליקה שהחריבה את ארה"ב. הרפובליקה היא... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
