ביקורת ספרותית על סיפורה של שפחה (תרגום חדש) מאת מרגרט אטווד
ספר מעולה

---

ספר מעולה, כתוב נהדר, מענין ומאד מפחיד, מזכיר קצת את 1984, הספר אינו מספר מי השליטים אבל ברור שהם מחליטים עבור כולם ובמיוחד עבור הנשים, מה מותר ומה אסור מה טוב להם ומה רע. הם קובעים את המעמדות ואת רמת ההתרים. אין חופש בשום נושא ודואגים להפיץ את המידע כמה רע ומסוכן היה בעבר.
לדעתי על כולנו לקרוא ספר זה, שהעלה אצלי שאלות רבות, עד כמה מותר לשלטון להחליט עבור האזרח,היכן עובר הגבול, עד היכן מותר להגביל את בחירת הפרט בתרוץ של שמירת האינטרס הציבורי. אפילו כיום מבצבצת המגמה הזו בעולם המערבי. אסור לעשן, אסור לאכול אוכל מתועש, אסור לשתות משקאות מתוקים וחריפים, בתרוץ בריאות הציבור והעמסת הוצאות על המערכת הציבורית. יש לחגור חגורת בטיחות בכדי למנוע פציעות המעמיסות על תקציב המדינה ועוד ועוד. שלא לדבר על מדינות רבות שהרגולציה מגיע עד סף ביתו של האזרח ואפילו מחשבותיו.
לאחרונה יצאה סידרת טלביזיה על פי הספר והחל ויכוח אם הספר פמיניסטי או לא. בעיני הויכוח אינו רלונטי.לדעתי סיפור הנשים הוא משל. אני רואה את הספר בראיה הרבה יותר רחבה. אני רואה בו סיפור של כח הנילקח ע"י קבוצה אחת לשלוט בחיי אוכלוסיה שלמה. החלת חוקים שחוקקו בידי "רוב" פרלמנטרי בשם הדת בשם האל או בלי שם אלא בהינתן הכח לכך, הנותנים שליטה על חיי אחרים. זה האסון בעיני. אם זה נשים, אם זה ילדים, אם אלו יהיו בני דתות מסוימות, אם מיעוטים , אם נכים או אחרים. קבוצה הרואה עצמה כמושלמת והתזה שלה היא הנכונה והיחידה.

» ביקורות נוספות של אסתר
» ביקורות נוספות על סיפורה של שפחה (תרגום חדש)