ביקורות ספרים על הספר מועדון קרב

התחלתי לקרוא את הספר ומיד לאחר שניים-שלושה פרקים ראשונים הזדחלה לה רתיעה עמוקה לתודעה שלי. ההתחלה מדברת על גברים ונשים הנמצאים בקבוצות XYZ אנונימיים. הפעם לא היה מדובר בסמים או אלכוהול, אבל התחושה היתה שהעם היושב באמריקה, בארצות הברית שלה, מורכב רובו ככולו מאנשים בעלי עודף משקל, חוסר שליטה במה שנכנס לפיהם וריאותיהם, ומוזרק לזרועותיהם, פרט לאלה המהווים קהל למטיפים או לאלן דג'נרס. כל כך ירודים הם? קראתי פה ושם שהסרט טוב בהרבה מהספר, אבל הספר נמצא בידי וצריך להתקדם ולראות מה יילד יום. אז אני מתקדם ולא צריך להתקדם הרבה כדי להבין בעמוד חמישים, שיש אנשים ר... המשך לקרוא

מורי

גועל, גועל, גועל. אף פעם לא הייתה תקופה כזאת בהיסטוריה שבה כל כך הרבה גברים גודלו על ידי נשים, מאה כזאת שבני האדם טובעים במידע ועדיין מחפשים אבל לא מוצאים מסיבות כאלו ואחרות, שנות עושר עטופות אומללות שבמהלכן נקנה כל כך הרבה זבל חסר תועלת בכל הגדלים והצורות בידיעה הברורה שעוד קניות לא יעניקו אושר שלא קיים אפילו. אז יש את העלילה ובמסגרתה המספר מספר את מהלך האירועים ויש כמובן את טיילר דרדן: טיילר מייצג את כל מה שהמספר לא והוא התגלמות הכוח והחופש, הוא והמספר נפגשו באייר הרבור אינטרנשיונל, המספר הולך לקבוצות תמיכה שונות ששמה בוכים על עד כמה החיים האלו לא ... המשך לקרוא

פוקוס

היום לא התחשק ללכת לעבודה ומעניין שתוחלת החיים בארץ שמונים ושלוש חישוב מתמטי מצביע על 43,674,785 דקות ושניות שבהן ניתן: *ללדת או לבצע הפלות pro life או pro choice תלוי לאיזה קלפי מפנים את הישבן בבחירות *לטעת כמה ירקות בדאצ'ה או למכור אותם בשוק מחנה יהודה *להיות שם בורנה בולגריה לבנות ארמונות בחול עד השמיים בשלל צבעים לקולות הגלים המתנפצים אי שם בחופי הים השחור *לבכות בכי תמרורים שהחברה ההיא נטשה או לצחוק מהבדיחות של אדיר מילר Wow string laugh *לספוד על הפודל שמת או לרקוד במסיבות הדבקה אסורות עד השעות הקטנות של הלילה *להתחבק חיבוק דוב ועל הדרך לתקוע סכין בגב ?What would i... המשך לקרוא

דוקטור ברקל

“אין לנו מלחמה גדולה בדור שלנו ואין שפל גדול. אבל יש לנו, יש לנו את המלחמה הגדולה של הרוח. יש לנו מהפכה אדירה נגד התרבות. השפל הגדול הוא החיים שלנו. יש לנו שפל רוחני…” ריקנות, חוסר משמעות, בלבול ופחד, ייאוש, בינוניות, מוות, אף אחת מהדמויות לא מרגישה בחיים. הם יעשו הכל כדי למלא את החסר והם יקנאו במוות שמצטייר כפיתרון מושלם לחיים הזעירים שלהם. הם יחפשו אחר המוות בקבוצות תמיכה לאנשים שהחיים דרסו ויביטו בעיניים הלבנות והחלולות שלו (או בציצי של בוב), בצד המכוער של החיים, בתקווה להרגיש משהו, כל דבר, וכשזה יפסיק לעבוד קבוצות גדולות של אנשים יתגודדו במקום אח... המשך לקרוא

Rasta

מה אני יכולה לעשות, איך אני יכולה לתאר את הספר הזה. אני חושבת שההגדרה המרכזית שלו זה החולשה שלי. פשוט החולשה שלי, כי הוא לא יוצא לי מהראש, הוא רודף אותי. שמעתי על הספר הזה שמועות רבות, בעיקר אנשים שסיפרו לי שראו את הסרט ולא ידעתי מה לחשוב. ואז השאלתי אותו מהספרייה, התחלתי לקרוא והמילים פשוט זרמו למוח שלי, כמו סם שכזה. המשכתי לקרוא ולקרוא והראש שלי מתמלא במחשבות והלב שלי מתחיל לדפוק מהר יותר עם כל מילה והסקרנות שלי מתגברת. הכיף הכי גדול בספר מועדון קרב הוא העובדה שאתה לעולם לא תדע מה יקרה אחר כך, לעולם לא תצפה את הצעד הבא. וברגעים שבהם אתה חושב שהולך ל... המשך לקרוא

princess consuela banana hammock

*ספוילר** אני בוחרת לדלג בשלב הזה על הניסיון להבהיר את הקונספט המשגע, כי הסבירו אותו טוב לפניי ואני מרגישה כי קטונתי. ברוב הספר הייתי די אדישה, מחכה לנקודה שבה הסיפור ירגש אותי. זוהי ציפייה שגרתית, כך אני נוהגת ברוב הספרים שאני קוראת אלא אם כן ציפיותיי כה גבוהות שהדריכות והרצון להיות מופתעת כובשים אותי מן ההתחלה - בצדק (לשמחתי הרבה), או שלא. נקודת השיא מבחינתי הייתה בפרק 20 (מציינת את המספר כדי שאוכל לחזור אליו אחר כך), שרק אחריו בעצם הבנתי מה מתרחש ומי נגד מי, מספר/טיילר מספר/מרלה מספר/קופי החלל והקשר בין כל הגורמים הללו. בפרק הזה, *המספר חסר- השם בוחר אד... המשך לקרוא

נערה עם קעקוע דרקון

**** אנחנו ילדי הסנדוויץ' של ההיסטוריה. כשגדלנו, הטלוויזיה גרמה לנו להאמין שיום אחד נהיה מיליונרים וכוכבי קולנוע וכוכבי רוק, אבל לא נהיה, ואנחנו עדיין מעכלים את העובדה הזאת. כבר הפסדנו במלחמה השקופה הזאת. אנחנו עובדים בעבודות שאנחנו שונאים כדי שנוכל לקנות דברים שאנחנו לא צריכים, ונשב בבית ונראה טלוויזיה ונשתכנע שזה בסדר ככה, שכולם עושים את זה, ושזאת סיבה מספיק טובה לקום בבוקר ולהשחית את חיינו בעוד יום חלול של עבודה. אנחנו בשפל רוחני כי אנחנו לא משועבדים כבר לשום דבר ולאף אידיאולוגיה, מלבד הפחד לאבד את החפצים שלנו, את הדברים שיש לנו, את הטלוויזיה ... המשך לקרוא

אלון דה אלפרט

כמה סבלתי בספר הזה, עד שהבנתי מי נגד מי? מה קורה בעלילה המוזרה הזו. ואז הגיעה הטוויסט המוזר בעלילה. אולי אני צריך לראות את הסרט להבין את זה יותר טוב.... המשך לקרוא

עדי

נהנתי. פשוט נהנתי. זה מקרה קלאסי שבו ספר וסרט משלימים האחד את השני. תענוג צרוף, עושה חשק להקים מועדון שכזה בעצמי (:... המשך לקרוא

ליאורה

החוק הראשון בקריאת הספר הזה, זה לחשוב שהוא משהו אחד, ואחרי הקריאה בו, להבין שהוא משהו אחר לגמרי. החוק השני בקריאת הספר הזה, ברגע שאתם מבינים מה הוא, לא לדבר עליו. החוק השלישי בקריאת הספר הזה, הוא שהתזמון שלו, יפול עליכם בדיוק מתי שתהיו זקוקים לו. אינסומניה. החוק הרביעי בקריאת הספר הזה, אתם תזדהו, ואף תבכו כשתבינו כמה עדינה ושבירה הרקמה האנושית, וכמה מבריקה וגאונית המחשבה שמאחורי הספר. דיכאון. סכיזופרניה. פיצול אישיות. החוק החמישי בקריאת ספר זה, זה להבין שהוא מתאר את העולם כמו שהוא. מועדון קרב. להתגלגל עם האגרופים זו מהות החיים. החוק השישי בקריא... המשך לקרוא

אינשם

הסרט 'מועדון קרב' הוא סרט מעולה, לא פחות מסרט פולחן. אני יכול לראות אותו שוב ושוב וכנראה שלא ימאס לי. מדהים אותי שאני יכול להגיד את אותו הדבר בדיוק על המקור - הספר של צ'אק פלאניוק. אז כן, לקחו לי שלושה ימים לסיים לקרוא את 'מועדון קרב', אבל אני מבטיח לכם שהסיבות היחידות לכך הן אילוצים כאלו ואחרים בגללם הייתי צריך להפריד בין פרקי הקריאה שלי. לולא עסקתי בכל השטויות שלי בימים האחרונים, הייתי גומע בשקיקה את הספר - עמוד אחר עמוד, משפט אחר משפט וכל זה עוד לפני שתספיקו להגיד 'גוג ומגוג'. 211 עמודים המחולקים ל-30 פרקים (פלוס תשעה עמודי 'אחרית דבר' מאוד מעניינים) - יציר... המשך לקרוא

eliad

הספר הזה הרבה יותר זול מהתרבות שהוא מבקר. הסרט הרבה יותר טוב וגם שורף פחות זמן מהחיים.... המשך לקרוא

sagi

אחד הספרים המעולים ביותר איך לא תרגמו אותו כבר ב96............. ... המשך לקרוא

טיילור דירדן

איך לעזאזל עוד לא כתבתי עליו ביקורת, אני מניח שאני מרגיש שזה ספר שהוא גדול כל כך שקשה לי לכתוב עליו ביקורת, אחד הספרים שקראתי וקראתי בפעם הראשונה מזמן לפני שנים, אומנם אחרי שראיתי את הסרט כמו רוב האשנים ואחרי זה פירקתי אותו לגורמים כי עשיתי עליו סמינריון ולא סתם כי זה אחד הספרים הטובים שקראתי מימי חיי. 10 בציון יואב ... המשך לקרוא

בוקי

כמו רבים אחרים, גם אני קראתי את הספר הזה לאחר שראיתי את הסרט, שהוא אחד מהסרטים האהובים עליי וסרט שהשפיע עלי עמוקות. בשונה מהעברתם של ספרים אחרים לפורמט הקולנוע - במקרה זה כמעט ולא מצאתי הבדל בין שתי הגרסאות. אולי בגלל שהספר קצר, אולי בגלל סגנון הכתיבה שלו, הכמעט-תסריטאי. מבחינתי, קריאת הספר היתה קצת מיותרת. זהו ספר מעולה, אבל הוא לא חידש לי כלום אחרי הסרט המצוין. בהחלט עדיף פשוט לראות את הסרט עוד פעם. ובכל זאת, לחובבי הסרט - דבר אחד שווה לקרוא בספר - אחרית הדבר המיוחדת. באחרית דבר זו מספר המחבר על ההשפעות שגרמו לו לכתוב את הספר, ועל ההשלכות שהוא הביא לעול... המשך לקרוא

עידו

הספר מועדון קרב מספק לי חווית קריאה קצת אחרת – כמובן שקריאת הספר אחרי צפיה בסרט, נותנת הרגשה קצת שונה. ופה לא מדובר בסתם סרט, אלא במועדון קרב, שהוא אולי הסרט האהוב עליי, וצפיתי בו אינספור פעמים. אז האם הספר ייתן לי נקודת מבט חדשה על הסרט, או אולי יגרום לי להצטער שלא קראתי אותו קודם? האמת שלא כל כך. הדבר הראשון שהרגשתי, הוא שהספר נכתב יותר כתסריט מאשר כרומן. כל שתי שורות יש משפט מחץ שנכנס לסרט כמו שהוא, ונשמע מצויין (אני מתאפק לא לצטט כמה מהם). הספר גם בדיוק באורך הנכון בשביל עיבוד קולנועי. הדבר השני שהרגשתי – הוא שהסרט פשוט יותר טוב. מספר חלקים מהספר שלא... המשך לקרוא

Gidi

האמת שהיה קשה לי לקרוא ולהיסחף, אולי אני לא מבין אנגלית טוב כמו שחשבתי ואולי זה צורת הכתיבה של הספר. בניגוד למצב האידיאלי הפעם עזר לי שראיתי את הסרט קודם כי בלי זה לא הייתי מבין על מה הספר ומה הולך שמה. אבל בשילוב של הזכרונות שלי מהסרט וההבנה מהספר זה התחבר לי לספר טוב שבאמת שווה לקרוא אותו. ספר שיודע להעביר ביקורת בצורה חכמה שלמרות קיצוניותו גורמת לך להזדהות עם הדמות הראשית וטיילר דירדן. הניגודיות שבהם ואיך שהם פועלים ומשלימים אחד את השני. חייב לראות שוב את הסרט...... המשך לקרוא

Hadish16

אינסומניה היא מילה יפה מדי. גם קפושי. ברגע שעושים את החיבור בין שמע המילה לבין מה שהיא מתארת- זה נהרס. קפושי סרקומה כבר לא נשמע כל כך נחמד. באינסומניה יש הרבה תסכול. היא מופיעה לי בתקופות, הימים והלילות מתהפכים לי וכל מה שנשאר זה לשכב במיטה ולחכות בציפיה לרגע הזה של ההירדמות שבשלב הזה כבר יותר קדוש מהאפיפיור. את מרבית התסכול מקבלים ביום שאחרי, בהתעוררות, בלראות את הכל מבעד לזכוכית כמו שנאמר בספר- העתק של העתק של העתק. כפיתרון לבעיות השינה הדמות בספר הולכת למפגשים של סרטנים ממאירים, קתרזיס פרטי כל ערב. רק בהשוואה למצב הגרוע של האנשים שם הוא מצליח למצו... המשך לקרוא

רגינה

ספר מבריק ומקורי. לדעתי הסרט עושה לו עוול. לא שהסרט גרוע, בכלל לא, אלא שאני מסופק מאוד שהסרט מסוגל להעביר את כל העומק שקיים ביצירה הזאת, לפחות מבחינתי הוא נכשל בכך, ולא מצליח לעביר את כל המסר של הספר. -זהירות ספוילרים- יותר משזה סיפור על טירוף ופיצול אישיות, זה סיפור על חברה שמביאה את האדם להיות מנותק ממה שהוא באמת ולהיות הארנק שלו, העבודה שלו, הדירה שלו... לפי פרשנות הפשט נראה שהגיבור הוא בתהליך הידרדרות, שמתחיל בנדודי שינה, עובר דרך שרפת ביתו ונגמר בהנהגת תנועה טרוריסטית ואשפוז במוסד לחולי נפש. אך פרשנות הדרש מביאה אותנו למסקנות לגמרי אחרות: המספר... המשך לקרוא

צבי

ספר טוב. אהבתי מאוד את ה'אחרית דבר'. חבל שראיתי את הסרט לפני, יכל להוסיף עוד קצת קסם לספר.... המשך לקרוא

Sunny