ביקורת ספרותית על מועדון קרב מאת צ'אק פלאניוק
ספר טוב

---

היום לא התחשק ללכת לעבודה ומעניין שתוחלת החיים בארץ שמונים ושלוש חישוב מתמטי מצביע על 43,674,785 דקות ושניות שבהן ניתן:

*ללדת או לבצע הפלות pro life או pro choice תלוי לאיזה קלפי מפנים את הישבן בבחירות
*לטעת כמה ירקות בדאצ'ה או למכור אותם בשוק מחנה יהודה
*להיות שם בורנה בולגריה לבנות ארמונות בחול עד השמיים בשלל צבעים לקולות הגלים המתנפצים אי שם בחופי הים השחור
*לבכות בכי תמרורים שהחברה ההיא נטשה או לצחוק מהבדיחות של אדיר מילר Wow string laugh
*לספוד על הפודל שמת או לרקוד במסיבות הדבקה אסורות עד השעות הקטנות של הלילה
*להתחבק חיבוק דוב ועל הדרך לתקוע סכין בגב ?What would i do without you
*לבקש מחילה מאלוהים או לחילופין לחיות כאפיקורס חופשי חסר ילדים
*לאהוב עד המוות או לשנוא את כולם באופן שווה אין כאן 'איך', אבל האהבה היא שעון חול הלב מתמלא בזמן שהמוח מתרוקן.
*לצאת למלחמה$ על נפט או אינשאללה לכרות שלום במזרח התיכון ואז למות ולהתחשב בעובדה שהרוב במילא הילדים הלא רצויים של האל זה יוצא שום דבר אז סתם למות בחשיכת השאול וזבנג וגמרנו תהנה מהקפה המחורבן שלך
*********
להודות שכולם עברו כבר מזמן את הקו האדום שהמצב מחורבן ובטוחח הזמן והגילאים סיכויי ההישרדות נוחתים לאפס (-0) למה פשוט לא להרגע ולהפוך את העולם למסיבה אחת גדולה לפני שהכל נגמר ? בגדול התשובה היא צרכנות והיא הכלבה לא בדיוק מה שכולם חשובים, בטווח הארוך צרכנות היא אימפוטנציה חושפת או כולם כחומר האורגני הנרקב שהם באמת קונים דברים שהם לא צריכים Ok, אדם צעיר שסובל מאינסומניה יוצא נגד המערכת וכל החרטא הזאתי. בהתחלה הוא הולך לקבוצות תמיכה שונות ובוכה עם הבוכים בין הציצי של בוב עד שמגיעה המרלה הזאתי ואז זה משנה כיוון. בגדול הוא פוגש בגבר מלא חיים צ'אד סאדיסט בשם טיילר דרדן או בשמו המלא בראד פיט שמשקף לו את כל מה שהוא לא והם מתיידדים, הם מקימים מועדון קרב שמגרגר כמו חתול עטוף בשמיכה חמה וכאילו מזמין ידיים וככה הם מורדים בחשאי במוסכמות והצרכנות. מצטריפ לשמה עוד גברים אחרים והקרבות מהווים פריקת מתחים וייאוש אבל לא רק זה בהמשך זה יותר מזה, העניין צובר תאוצה ועל הדרך ההדרדרות באה וטרור וגם נותנת Twist וואו הרבה Action פששש וזיקוקים וקריצות עין של לכו על זה וכל זה...! ספר שנון הסרט גם שווה צפייה הגיע הזמן להזמין פיצה לשכוח מכל העניין המזופת לשקוע שוב בשאלייה שאני חי באמת בחיי שאני אתנדב
I DON'T CARE! Harry yelled at them, snatching up a lunascope and throwing it into the fireplace. "I'VE HAD ENOUGH
!I'VE SEEN ENOUGH, I WANT OUT, I WANT IT TO END, I DON'T CARE ANYMORE

» ביקורות נוספות של דוקטור ברקל
» ביקורות נוספות על מועדון קרב