ביקורות ספרים על הספר כשניטשה בכה - ספרית אופקים #184
|
מה קורה כשרעיון טוב וכותב טוב נפגשים? במקרה הזה קרה פחות מטוב. קראו והבינו.
פעם היו ארבעה אנשים אמיתיים וילום החליט להפגישם מתוך דמיונו הפורה וליצור את פסיכותרפיית השיחה, הלא היא הטיפול בדיבור. מי הם אלה? הראשון הוא ד"ר יוזף ברויר, רופא מפורסם ומאבחן עילוי. השני וכעזר כנגדו, פרידריך ניטשה הפילוסוף המפורסם. פה ושם הבליחה דמותו של זיגמונד פרויד, רופא צעיר בן 26 וחברו הטוב של ברויר. מי שהפעילה את כל העלילה היא לו סלומה, צעירה יפיפייה.
השנה היא 1882, ד"ר ברויר מצוי בחופשה בוונציה כשהוא מקבל הודעה לפגוש אחת לו סלומה בבית קפה זה וזה בתשע בבוקר. הוא לא רגיל להוד... המשך לקרוא
32 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
הכתיבה יחסית קולחת, לספר שמבוסס על נושאים כבדים ועמוקים ועל חייהם של אנשים מחוללי שינוי, משכילים ורווי סבל.
זה לא ספר קליל, לקרוא בשביל האסקפיזם בסוף היום,
זה כן ספר שמעניק הרבה מחשבות וידע על טיפול ופילוסופיה, מהות כל אחד מהם, ונקודות ההשקה בינהם.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
אהבתי את טעם ההיסטוריה שיש בספר הזה, כי הוא עוקב אחר דמויות שמבוססות על אנשים אמיתיים.
אני גם נורא אוהבת כל מה שקשור לפסיכולוגיה ולנפש האדם, שיחות על הנפש, על האם יש משמעות כלשהי לחלומות ועל איך שדיבור עם אחרים יכול לעזור.
הסיפור עצמו אינו אמיתי, אבל הדמויות בהחלט היו קיימות וזה היה כיף לקרוא עליהן מבלי לדעת עליהן הרבה, ואז ללכת לגוגל עם סיום הספר ולחפש תמונה שלהן.
אהבתי את זה שבסוף הספר יש את הערת המחבר, שם הוא מפרט קצת על מה קרה באמת ומה לא, ואילו דמויות אמיתיות ואת מי הוא המציא.
אז הסיפור עוקב בעיקר אחר הדמות של יוזף ברויר, שהוא רופא בוינה, בשנת 1882.... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מצוין
אוהב לקרוא את הסגנון של ארווין יאלום
והפעם רומן היסטורי שמפגיש ענקי פילוסופיה ופסיכותרפיה ופסכולוגיה
הסופר מפגיש את הדמויות הראשיות באמצעות עלילה מחוכמת במהלכה
לומדים את קוי האופי של דמויותיו ומתחברים אליהם ולרעיונותיהם המפורסמים
העלילה מקבלת כמה נקודות מפנה מפתיעות עם טוויסט מעניין לקראת הסיום
מומלץ בהחלט, ונותן לעיתים מראה או שיקוף לתפיסות עצמיות או של המציאות
הן של הדמויות והן של הקורא... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר טוב! מעניין ,עלילתי, כתוב בשפה מעניינת, של התקופה ההיא, ובחישוב קצר שעשיתי, מסתבר שזה לא היה מזמן כמו שחשבתי בהתחלה. כנראה שסבתא של סבתא שלי היתה חיה ב1882, וממש מעניין אותי איך היה העולם שלהם בלי 'רופאי ייאוש' כלשון הספר, או טיפולים נפשיים בלשוננו.
עוד דבר שקפץ לי לראש זה מחלת ההיסטריה שהוזכרה שם, ש'תוקפת רק נשים', ואני שמחה שהמחלה הזו הופרכה למחצה, על ידי כך שגם גיבורי הספר, ד"ר ברויאר וניטשה, 'חלו' בכאב נפשי כלשהו.
בקיצור, מומלץ לקרוא!... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מהפעמים המדהימות ההן, בהן תוך כדי קריאה אני חושב לעצמי- "יאללה, מי שכתב את זה גאון"!... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נוגה, עמוק, ציורי ויפהפה. כמו סרט תקופתי טוב שבא לך לראות, או לחיות בעצמך, מול האח עם כוס תה כשיורד גשם בחוץ. ואני דווקא כן חושבת שאנשי הז'אנר יחוו בו רובד נוסף. מומלץ בחום. ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
אחד הספרים הטובים שקראתי מעולם. דמותה ההירואית של לו סלומה כאייקון פמניסטי תשאר חקוקה בלבי לעולמי עד. מומלץ בחום לא רק לחובבי פסיכולוגיה.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ילד קטן שלוקח עוד ממתק ועוד ממתק, היד שמשתיקה את השעון המעורר כדי להרוויח "רק עוד דקה", הדחף לעצור את הלמידה לבחינות ופשוט לעזוב הכל וללכת לים.... וכנגדם- אותן קריאות "גבוהות" יותר- ההורה שאומר "אחרון ודי", הפחד המציק שמא תאחר שעולה באותן "כמה דקות" של שינה, המחשבה שהים עוד יהיה שם גם אחרי הבחינות.
המאבק הזה בין מה שפרויד קורא לו "איד" ו-"סופר אגו" ליווה אותי במהלך הקריאה. האיד, הקול היצרי שבי, התמסר לחלוטין לקריאה בספר. מבחינתו- לדפדף עוד ועוד, בלי הפסקה. מה שדרש מה"סופר אגו" שבי לעבוד קשה ולשכנע- אפשר לאט לאט, במידה, הסבלנות תשתלם.
אבל האמת, שהנימוקים הטובי... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
שני ענקי דור נפגשים על מנת לסייע זה לזה. ברוייר רופא מחונן וככל הנראה אבי אבות הריפוי בדיבור , או כפי שהוא מכונה כיום פסיכואנליזה ובימים ההם באוסטרית עממית ניקוי ארובות.
מכיוון שפסיכואנליזה נחשבה אז כרעיון חסר תקדים ותועלת שותפו הנאמן של ברויר הוא עוזרו הנאמן (פיליאס פוג הוינאי) הידוע כזיגי או כפי שקהל קוראיו הנאמן של יאלום מכיר אותו פשוט כפרויד, רק שאז ברויר לא יודע שהוא גם על סיפה של מהפכה היסטורית בתולדות הטיפול באנשים וגם מטפח את פרויד כעוזרו הנאמן.
וכך אל סף דלתו של של ברוייר מובל במניפולציות נשיות משובחות גאון נוסף הפילוסוף פר... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דירגתי את הספר בשלושה כוכבים, אבל שני הפרקים האחרונים שלו טילטלו אותי באופן מסויים.
*ייתכנו ספויילרים*
כשניטשה בכה, בכיתי גם אני.
גם אותי תוקפות לאחרונה מיגרנות קשות, שמשתקות אותי למשך שעות. אבל אני מודה שדבר נוסף ששיתק אותי במידה מסויימת זה הפרידה (המכוערת והפוגעת) מהאקס. כבר עברו חודשיים והמשכתי את החיים, אבל משהו שם נשאר תקוע.
הספר לא חידש לי משהו, אבל גרם לי באיזשהו מקום לראות תמונת מצב של עצמי ובנוסף להראות לי שאני לא לבד במצב הזה.
כמובן שבספר הסיטואציה שונה, אבל אני חושבת שכל אחד יכול לקחת מזה משהו לכיוונו.
כשדוקטור ברויר היה בהיפנוזה וראה ל... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
כשניטשה בכה, לא נותרתי אדיש. טיפול שלם עברנו, אני והניטשה שבי; אני והדוקטור ברוייר שלי. הבכי שלנו, היה מטהר, מזכך. בכי של שינוי פנימי קל ועמוק. בכי שמשמח יותר מכל צחוק.
הקריאה בספרו של הפסיכולוג החריף הזה, היא סוג של טיפול. אלא שבשונה מטיפול רגיל, הסורק את כל הנפש ומאבחן את מקורותיה, כאן היה זה טיפול לחלק מאוד מסוים בתוכי - לניטשה שבי. לאינטלקנט המופרע, שקורא תיגר על כל שאר החלקים. החלק האמיתי, שלא מרפה לעולם, לחלק שסולח לי על כל פשעי אך ממש לא מאפשר לי להתהדר בהם.
במהלך הטיפול - הקריאה, ישבתי עם עיפרון ונייר מכתבים. לאורך כל הדרך, רשמתי לעצמי משפטים עמוק... המשך לקרוא
32 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
[מתנצל מראש - אני כותב באופן מאד אישי, יומני, ואולי יש שיראו בזה חוסר כבוד לספר או אליהם כמי שרק רוצים לדעת אם זה ספר שווה או לא. אבל אני לא יודע לכתוב אחרת. סליחה].
כמים חיים בצום הנורא
~~~~~~~~~~~~~~~~
את הספר מצאתי בספריה הקטנה בבית ההארחה של רפיק בבית אורן, לשם הגעתי ברוב פזיזותי לצום מיצים.
תמיד סקרן אותי לקרוא את "כשניטשה בכה", שכולם דיברו עליו, גם בעת שהיה רב מכר, וגם שנים אחרי.
התחלתי לקרוא באחת ההתכנסויות שלנו באולם הקטן, בו היינו מחכים לתורנו, רעבים ומוכי כאב ראש (לפחות במקרה שלי), לקבלת מיץ הפירות והעשבים או המרק. ההמתנה הזו היתה מביכה – לא הכרתי א... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כתיבתו של ילום יכולה להיות לעיתים כל כך מעייפת ומלאת תיאורים מיותרים להחריד. מה שהחזיק אותי זהו ניטשה, האהוב עלי.
הרעיון של המחבר מבריק לדעתי, הבחירות העלילתיות מדוייקות ומרתקות, בזה צלח אין ספק.
בס"ה שווה קריאה +
תהנו.
... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מטורף, מבחינה חיובית הכוונה. הרי מי שמסוגל לנבור במעמקי הנפש ולרדת בסבלנות אין קץ למרתפי הנשמה חייב להיות קצת מטורף ובעצם גאון. ארוין ילום דרך פיו של ברויר ודרך אוזניו של ניטשה מציג את נשמתו השסועה של יוזף ברויר. העלילה מספרת את לידת הריפוי בדיבור.
ברויר בן ארבעים, מבקר פעם בחודש את קבר הוריו ואת קבר אחיו בחלקה היהודית בבית הקברות של וינה, 1882. ברויר בן לרב, מתפקר בעצמו וטוען יחד עם ניטשה, בנו של כומר, שהאדם עצמו יצר/ברא את אלוהים וכעת הגיע הזמן לשים לו סוף, להרוג אותו. אלוהים מת שניהם טוענים ובעצם אומרים שעל ידי נטייתם להסברים לוגיים מדעיים גרידא ... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בדר"כ פחות מתחברת לספרים שהעלילה בהם מתפתחת בצורה מינורית ורב רובם מתרכזים בשיחות והרהורים פילוסופיים. "כשניטשה בכה" התברר כיוצא דופן.
כמו כשכבר אמרתי בספר אין יותר מדי עלילה. מסופר על ברויר וחייו, המפגש שלו עם ניטשה והשינוי בחיי שניהם בעקבות שיחותיהם.
לב ליבו של הספר הוא השיחות האלה בין ניטשה לבין ברויר, ומה אני אגיד, הן מדהימות... אפשר להתעמק בכל פסקה ולחשוב עליה בחיינו ובעולמינו אנו. ההתייחסות למוות, לגורל, יאוש, מצפון... כל זה רלוונטי בחיים של כל אחד מאיתנו. וההרגשה מקריאת הספר היא שניטשה וברויר משוחחים ותוך כדי כך ממציאים את הפסיכותרפיה ואני יו... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי את הספר לפני לא מעט שנים והוא נצרב בזכרוני כאחד ה-ספרים. חזק, כן. גם כבד מאוד, אבל שווה, שווה, שווה.
מתכננת לקרוא אותו שוב בעתיד הקרוב. ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אין ספק שיאלום יודע לכתוב וכאן הוכיח שגם רומן. ספר קצת כבד לקריאה ככל שמתקדמים בו ונכנסים לנבכי הנפש של דר' ברויר ופרופ' ניטשה דרך נסיון הטפול ההדדי כביכול מה שהוביל לפסיכואנליזה ולפסיכותרפיה, למרות שאלו התפתחו והתקדמו רבות מאז כמו גם רפואת הנפש והרפואה הקונבציונאלית.
חבל שמודפס כל-כך קטן וצפוף וכרוך כל-כך בלחץ. ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
בסה"כ הרעיון של הספר לא רע, אך הספר עמוס בפרטים לא חשובים והופך את הקריאה למייגעת..... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
פעם שלישית- גלידה! הנה סוף סוף הצלחתי לקרוא את הספר הזה עד סופו. הוא נראה, במשך הקריאה, כספר המתמשך לאין קץ. אני שמחה שצלחתי אותו, כי החוויה בהחלט היתה שווה את זה. זה ספר מרתק מבחינה אינלקטואלית, על מפגש דמיוני בין שני מוחות אדירים: יוזף ברויר הרופא האגדי ופרידריך ניטשה הפילוסוף האלמותי. הדיאלוגים והסיטואציות המתוארים בספר מלאים בהשראה ולמרות שלא התרחשו באמת, הם מעוגנים במציאות. בהחלט היה שווה לקרוא את הספר עד הסוף, כי לשניי הפרקים האחרונים אני מרשה לעצמי להתייחס כאל גאונות לשמה.
הבעיה שלי עם הספר היא ההקדמה הארוכה והמייגעת שנראית לעיתים אף כאין ס... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בסך הכל ספר טוב, מתאר שני אנשים שונים אחד מן השני (ברויר-איש משפחה, ניטשה-רווק), אך עם אותן בעיות אשר נובעות מכניסת נשים פתוחות לחייהם.
הספר יהווה בעיה לקוראים ההגמוניים שחונכו בדרך קונסרבטיבית מכיוון שבספר ישנם הרבה מאוד סתירות אידיאולוגיות לדרכם.
הבעיה של ברויר נפוצה בימינו ואני בספק שלכולנו יהיה פתרון טוב ומהיר כפי שהיה לו.
מי שאהב את הספר ממליץ לקרוא לכם את ספריו של ניטשה, הם יחדדו לכם את השקפתו הפילוסופית. ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
בעצם כל הסיפור הוא דמיוני: ארווין יאלום הפגיש בין ד"ר יוזף ברויר מורו וידידו הקרוב של זיגמונד פרויד (כן אבי תורת הפסיכואנליזה), עם פרידריך ניטשה הפילוסוף.
העצם מדובר ברומן מותח שבו מנסה ברויר לרפא את ניטשה מכאביו הפיזיים שבהם הוא נתון ושממררים את חייו, בעוד שניטשה מנסה לעזור לברויר להתגבר על הייאוש בו הוא נתון.
עם התפתחות העלילה התפקידים מתחלפים והפסיכואנליזה מומצאת.
מרתק ושובה.
במדד שלי:
5 סמיילים מאושרים... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
קיבלתי המלצות חמות על הספר וכגודל הציפייה כך גודל האכזבה. הספר מתחיל חלש עם הקדמה על חייו של ניטשה וד"ר ברויר , הקדמה שממשיכה עד עמוד 200 ורק שם מתחיל ונגמר הסיפור. לבעלי סבלנות שווה לחכות לסוף אבל לא חובה.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
|
אמנם, קצת קשה לעיכול ובוודאי שלא בלעיסות גדולות מידי,
אולם זהו מסוג הספרים שחופרים אל תוך נפש האדם ומשאירים שם חותם.
אחלה ספר שבעולם. ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זהו לא ספר על פילוסופיה. סיפור אנושי ויפה, על המקום החשוב של המשפחה בחיי אדם. כמו כן, על המגבלות של הפילוסופיה בחיי היום-יום. "לא טוב היות האדם לבדו" הוא ציר מרכזי בסיפור, שמתגלה במלוא גדולתו לקראת הסוף (הטוב).
נהניתי
... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני עדיין זוכרת את היום שהתחלתי לקרוא אותו, ומאז מדי פעם אני קוראת כמה עמודים כדי שהוא לא יגמר...... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יאלום מוכיח שהוא יודע לכתוב גם סיפורת
חבל שלא היה נאמן יותר למקור.
להעשרת הסיפור המקורי כדאי להגיע ל - "לו סלומה האישה מן החלומות"... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר טוב , קבלו ציטוט עסיסי מהספר " מאחורי כל גבר נשוי עומדת אשה שנמאס לו לדפוק " , ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
אפשר לקרוא אם כי ישנם ספרים מוצלחים יותר.
רפואת הנפש התקדמה המון בשנים האחרונות,
וכמוה גם הרפואה הקונבציונאלית.
אם לא תקראו לא נורא.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
למרות שהוא מסוג הספרים שמסיימים בלילה אחד או ביום אחד (טוב, אולי אפילו לא בשבוע..)
קצת קשה לעיכול, כבד לעתים, אבל שוה את המאמץ!
סוף-סוף ספר שלא נחשתי את סופו כבר בהתחלה.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
מלמד, מטיף, מערער ומעורר...
מסמך היסטורי מהמאה ה-19 שמתאר את אחד המהפכים הגדולים בתודעה האנושית.
מבוסס על אירועים היסטוריים אמיתיים ואוצר בתוכו כמה משפטים בלתי נשכחים תודעתית שיגעו בכל אחד.
לא להתייאש ולהקדיש לכל פרק זמן... שווה את זה. ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מדהים שריתק אותי. רופא מוכר עם בעיות נפשיות מנסה לטפל בפסיכולוג שחווה מיגרנות קשות. העלילה מלווה בהרבה פרשנויות ואנליזות על חייו של ניטשה. כשברקע מלווה פרויד הצעיר את הרופא ועוזר לו בהמלצותיו לטפל בניטשה.
מומלץ מאוד... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בסה"כ ספר מעניין אבל ממש אי אפשר לקרוא אותו בנשימה אחת, צריך כל פעם לקרוא קצת, לחשוב על הכתוב, ורק אז להמשיך.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
|
זהו לא ספר על ניטשה וגם לא על הפילוסופיה שלו (שאומנם מוצגת שם בפרשנות של המחבר). ארווין לקח את הרקע ההיסטורי, את הצדדים הבולטים בדמויות הנודעות והכין מכל זה רקע להתרחשות עלילתו.עיקר הסיפור הוא התהליך שעברו הנפשות על "שולחן הניתוחים" - מה שארווין הצליח להמחיש בצורה מאוד טובה.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
מי שרוצה לדעת ולהכיר את ניטשה שיקרא משהוא שהוא כתב מי שרוצה לדמיין את ניטשה בחיי יטם יום יכול להנות מהספר הזה... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|