ביקורת ספרותית על כשניטשה בכה - ספרית אופקים #184 מאת ארווין ד' יאלום
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 23 באוקטובר, 2010
ע"י michal_84


פעם שלישית- גלידה! הנה סוף סוף הצלחתי לקרוא את הספר הזה עד סופו. הוא נראה, במשך הקריאה, כספר המתמשך לאין קץ. אני שמחה שצלחתי אותו, כי החוויה בהחלט היתה שווה את זה. זה ספר מרתק מבחינה אינלקטואלית, על מפגש דמיוני בין שני מוחות אדירים: יוזף ברויר הרופא האגדי ופרידריך ניטשה הפילוסוף האלמותי. הדיאלוגים והסיטואציות המתוארים בספר מלאים בהשראה ולמרות שלא התרחשו באמת, הם מעוגנים במציאות. בהחלט היה שווה לקרוא את הספר עד הסוף, כי לשניי הפרקים האחרונים אני מרשה לעצמי להתייחס כאל גאונות לשמה.

הבעיה שלי עם הספר היא ההקדמה הארוכה והמייגעת שנראית לעיתים אף כאין סופית. בשתיי הפעמים הראשונות שניסיתי לקרוא אותו, לא הצלחתי לעבור את "מכשול" ההקדמה הזה, וגם בפעם הזו הרגשתי שעברו יובלות עד שהצלחתי להגיע לתכלית של הדברים.

אני ממליצה לכל מי שרוצה לקרוא אותו לתת לו את ההזדמנות, ולקרוא לאט לאט כדי לעכל את הדברים, ולהגיע לסוף עם תחושה של כמו לאחר מסע כומתה, אך עם תחושת סיפוק נהדרת.
3 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
מורי (לפני 5 חודשים)
מהיכן הגלידה? באנגלית זה פעם שלישית I scream.



3 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ