ביקורות ספרים על הספר אחוזת דג'אני
|
שמעתי במעורפל על הספר הזה כבר לפני שנים, מכל מיני עניינים חיצוניים שקשורים אליו... אבל אני חיב לומר שכשהתחלתי לקרוא בו הופתעתי למדי.
מדובר פה באחוזה ערבית בשם כזה,
שהתקיימה לפי העלילה על גדות ואדי מוסררה שבימינו נקרא נחל איילון.
זאת הייתה אחוזה של סוחר עשיר בשם דג'אני וחיו בה גם אישתו עפיפה ובנו צאלח. אבל חשוב מאוד להדגיש כאן שמדובר פה ביצירה דמיונית לחלוטין!
גם כשמדובר במיקום האחוזה הנ"ל וגם במשתתפיה
(היו אמנם אחוזות פרדסים כאלו בסביבת יפו אבל דווקא לא כאן)
וחשוב שבעתיים להדגיש זאת כי אלון חילו המחבר, לקח אישים אמיתיים בתולדות היישוב שלקחו חלק ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
ספר גרוע מאין כמוהו שניזון מתעמולת כזב חיובית, כי הסופר הוא בעל אותה השקפה פוליטית כמו אלה שמפמפמים אותו באופן שיקרי.
שלא יטעו אתכם!
אגב, קראתי פעם לפני הרבה שנים, ספר על עולה חדש לישראל של המאה ה-18, עולה שהשתקעו בתחילת דרכו ביפו.
הספר לא נכתצב כמובן ע"י אלון חילו אבל הוא ניסה להעתיק אותו ולעשות לעצמו עבודה קלה.
מעניין מאוד שהספר 'אחוזת דג'אני' הוא על אותו עיקרון ואותו סיגנון.
סוג של העתקה לא מוצלחת.... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הונאה.
קריאת ספר מתחילה אצלי כמעט תמיד כ"לוח חלק". לפעמים, הנוהג אותו סיגלתי, עומד לי לרועץ.
מאוד התרשמתי מההקדמה. חשבתי: פששש, שיחק לו קלף לחילו. גם תירגם, גם ערך יומן בעל ערך היסטורי. והכול קריא. וואו.
הגעתי לעמ' 50 שזה עבורי בקריאת ספר בבחינת "יחסינו לאן?"
עובר. בגדול.
ואז סיפרתי לאמי: "שמעי, קלווריסקי הזה, ממושב מרגליות, מסתבר שחרמן וגזען לא קטן. איזה ספר זה אחוזת דג'אני!"
היא סיפרה לי. אני חיפשתי באינטרנט, גיליתי, באיחור מה, את מעשה הרמייה, ופיטרתי את חילו ואחוזת דג'אני מיד (כמו שהייתי מפטר את הגשרים של מחוז מדיסון לו ידעתי לפני תחילת הקריאה).
לדעתי המ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי את הספר, שנים רבות לאחר פרסומו, לאחר התביעה שהגיששו כנגד הסופר וההחלטות שניתנו בבית המשפט בעיקבותיהן נאלץ הסופר לעדכן את הספר.
היות והתחלתי לקרוא, רציתי לדעת מה חסר בגרסה שאני קוראת, לעומת הדרישה של בית המשפט לעדכנו.
הסופר הוא עורך דין בהתמתחותו, נקודה מעניינת, לאור השינויים שאולץ לעשות בספר, הרגשתי קצת מרומה, אלמלא השינויים הייתי יכולה להאמין שהספר מבוסס על ארועים אמיתיים.
כך בתחילת הספר מוצגים הכתבים שיוצגו בהמשכו. היכן היתה ההוצאה לאור...
הספר כתוב יפה, שפה עשירה, אינני יודעת אם כך דיברו בסוף המאה ה 18, עדיין השפה יפה ובכל זאת קלה להבנה.
הס... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי (עותק מהמהדורות הראשונות) ונהניתי, בעיקר משום שאני חובב ספרות תקופתית והשפה בספר משעשעת. אלא שבמקביל אני כועס על הסופר. לא קראתי ביקורות לפני כן, ולכן הולכתי שולל וחשבתי שאכן מדובר ביומנים של קלוורינסקי שהסופר תרגם ובמסמכים שנותרו עם מילותיו של אותו נער ערבי. הנער מוצג באופן אינטיליגנטי מדי לנער בן התקופה ועם התקדמות העלילה הבנתי שמדובר בבדיה. אולם כעת כשאני יודע שהדמות של קלוורינסקי גם היא מומצאת אני מבין שאלון חילו לא תמים. הוא אולי כותב יפה, אבל גם מונע משנאה, שהרי ההטעיה המכוונת שיש לה קונוטציה פוליטית ברורה אינה מקרית. היא חוזרת גם בספר... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בשונה מאלון חילו לא קראתי את כל עיתוני התקופה במשך שנה שלמה בשביל להיכנס לאווירה ולכתוב את השפה של קלווירסקי בצורה "אותנטית" אז לכאורה אין לי זכות לומר שהשפה שלו מרגישה לי מזויפת ולא אמיתית. יכול להיות שיותר מהשפה עצמה שהרגישה לי מזויפת ולא אמיתית כפי שדיברו בני התקופה הנושאים וצורת ההתבטאות הרגישה לי לא משקפת את בני התקופה. יכול להיות שאני מוסרני מדי ולא שאני חושב שבימי "אנו באנו" לא היו נואפים אבל השפה והצורה בה הוא מתאר את הדברים נשמעת מאוד זרה לאוזני התקופה ולדוגמות החשיבה שנוהגות בה.
מבחינת הנרטיב שאותו משקף חילו של הסכסוך הישראלי פחסטיני אפ... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לאור הביקורות הרבות שנכתבו אין הרבה מה לחדש. מי שאוהב את פוגל וצוויג ימצא לו כאן את האח המודרני שלהם. כתוב יפה ובעברית עשירה בסגנון הכתיבה של תחילת המאה ה-20 רק יותר קריא וברור. מומלץ. ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מענין, כיוון שהוא מתאר את התקופה שך סוף מאה 19, שהיא די רחוקה מאתנו.
גם השפה מענינת, אני מניח שזו היתה שפה של יהודים שידעו עברית.
התוכן, מבחינתי די מבלבל. מקבלים שתי גרסעות של אותו אירוע (כמו ברשומון), אבל מבחינתי הייתי רוצה גם לדעת מה באמת קרה.
לסיכום, אני ממליץ על הספר.... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קשה לומר שאלון חילו הוא אכן הכותב של "אחוזת דג'אני", שכּן הוא בעיקר מתרגם ועורך ומציג לפנינו את יומניהם של שני אישים יוצאים דופן המציגים לנו חלון הזוי לתקופתם.
נותרתי עם שאלה- האם בכל זאת, יש נביאים המהלכים בינינו? האם צאלח דג'אני היה אחד מהם?
האם איוולת שעשה יהודי אחד למשפחה ערבית אחת, משמעותה כאיוולת של עם שלם לעם שלם?
הסיפור חוזר על עצמו מפעם לפעם, יש קטעים מייגעים. לדעתי, כשמגיעים אליהם, שווה להשקיע ולעבור אותם ולהגיע לסוף המרתק.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נהנתי מאוד לקרא את הספר, גם הכתיבה מאוד טובה, צחקתי הרבה לאורכו. הספר מעורר מחשבה על כל מה שקרה בארץ בראשית הציונות וכתוב בשפת העבר. מי שחובב את התקופה מאוד יהנה. ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מעולה, בהחלט שווה קריאה.
מעניין, יצירתי, לפעמים קצת מצחיק.
האינטריגה היחידה שעלתה לי מעצם קריאת הספר הינה איך שהוציאו את היהודי, כממזר, חסר גבולות, רע לב ואכזר - השקפה שהיה לי מאוד קשה להתחבר.
בגדול, ספר טוב מאוד. ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נהניתי בעיקר מהשפה היפה. לפעמים התיאורים מוגזים ועלילות הילד נמתחות כמו מסטיק מעצבן.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
מה אני אגיד לכם? סיימתי את הספר בתחושה של "נו ואז ? " התחיל טוב ומסקרן , באמצע פתאום לא הייתי בטוחה מי הוא ההוזה ומיהו הרציונלי מבין שני הגיבורים. השימוש בדמות אמיתית בסיפור בדוי לא ברור ולא בטוח שמוצי את חיים מרגליות בצורה טובה .וגם הקטעים על ראשיד לא ברורים לי. מה שכן השפה וסיפור העובדות דרך עיניהם של שני גיבורים היו לי מעניינים. ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
- קשה למי שהעברית אינו שפת אמו (לאה ק.)
- לא אהבתי. (פרחיה ב.)
- לא הייתה לי סבלנות לעברית מן המאה התשע עשרה. (עיינה ב.)... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
קצת קשה לי להיות נחרץ וחד משמעי לאחר קריאת הספר. האמת היא שאני די חצוי ביחס לאיכות הכתיבה, סגנונה המיוחד (או שלא), הסופרלטיבים המצויים בו לרוב, הביטויים הארכאיים הפזורים בסיפור לכל אורכו, או העלילה עם נגיעות הזויות מודגשות יותר ומודגשות פחות. מה גם שלמרות שגרעין הסיפור הוא ברובו פרי הדמיון של המחבר, ליוותה אותי תחושה מוזרה ומייגעת משהו ואפילו קצת מעיקה, בעיקר לנוכח המימיות של הדמויות הראשיות. מערכת יחסים משונה נרקמת בין גואל קרקעות יהודי שפעל כאן בשלהי המאה התשעה עשרה וראשית המאה העשרים, לבין נער ערבי בן למשפחה בעלת נכסים במתחם בו שוכנים היום מגדל... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מאוד מאכזב!
לא אכביר מילים, רבים וטובים עשו זאת היטב לפני כאן.
רק אומר שהבחירה בגיבור "אמיתי" ובכתיבה ביוגרפית משהו, היא בחירה שיווקית נהדרת (ראו את השערורייה שחולל הספר בצדק אצל בני משפחתו של קלווריסקי), אבל בחירה עלובה לסופר שבדה סיפור מעניין ממוחו. זה היה יכול להיות אותו הסיפור רק עם גיבור בדיוני לגמרי.
הרגשתי מנוצל על שחשבתי שמדובר בספר מוצלח, ומצאתי ספר בינוני ביותר.
לא אקרא עוד ספרים של חילו- עלי עובדים פעם אחת...... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר מתיימר לפרוש תמונה של החיים בסוף המאה התשע-עשרה ביפו, אך לא ממש מצליח. לא התרשמתי מהעלילה שלאורך כל הספר מקרטעת משהו, ללא פריצות דרך, דמויות חיוורות...
ספר "בסדר".... ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
סבתא שלי עלתה לארץ בהיותה בת שמונה בלבד. ילדה קטנה שאיבדה את אביה בפתאומיות. אימה נישאה לאלמן שהיו לו שלושה ילדים קטנים, ושהסכים לקבל את האם הצעירה עם התינוקת הקטנה בלבד. סבתא שלי ואחיה עברו לגור אצל סבתא שלהם וזמן קצר אחרי זה הם עלו לארץ.
אחרי טיטולי דרך רבים הם הגיעו לחוף יפו. כיום כן אז, נמל יפו אינו מאפשר עגינת ספינות גדולות אלא סירות דיג קטנות. אין כמו להגיע ליפו, עם הזריחה, לראות את סירות הדייגים החוזרות מהים. פנס אור בחרטומן ושלל דגה טרייה בירכתיים. זה הזמן להתעורר מוקדם, לרדת אל הנמל, ולבחור את הדגים הטריים לארוחה, שתוגש למשפחה בצהריים.
כשלו... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחוזת דג'אני עוסק בשתי דמויות- חיים מרגליות קלווריסקי (המכונה ויקטור), איש העלייה הראשונה וגואל אדמות שמגיע לארץ הקודש לאחר לימודי אגרונומיה. וצאלח דג'אני, ילד חולני במקצת המנבא שחורות לבני עמו, מרבה להסתגר בחדרו ולא מדבר כמעט עם העולם החיצוני (למעט אמו והמשרתת אמינה).
קלווריסקי וצאלח מנהלים איש איש יומנו וכך זוכים אנו כל העת לתיאור העלילה משני נקודות מבט שונות.
היתרון העצום של הספר הזה הוא החזרתה של העברית של פעם, כזאת שלא שומעים היום ברחובות. זו הסיבה העיקרית, לדידי, שקריאת ספר זה משתלמת.
החסרון הוא העלילה הבעייתית במקצת שבה צאלח חוזה את אסונם ה... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
למרות הפוטנציאל הטמון בספר ובשפה העשירה והקולחת,
הספר פשוט בלתי קריא ובלתי ניתן לעיכול והבנה.
הספר בנוי כ - 2 יומנים של 2 דמויות מרכזיות , המציגות
את אותם האירועים מנקודת המבט האישית של כל אחד מהם,
בהתחלה זה נראה לי נחמד אבל עם הזמן זה פשוט הפך להיות
מייגע לקרוא את אותו הדבר עם שינויים קלים פה ושם,
בנוסף לזה סגנון הכתיבה לא תרם לזרימת העלילה -
הייתי נאלצת לעשות הפסקות לעתים קרובות על מנת לעכל את הנקרא.
בנוסף לכל זה, גם העלילה לא הייתה סוחפת או מרתקת בכלל
אלא בעיקר נמרחת. לא התחברתי בכלל.
... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כתוב יפה, מאד חדשני בסגנון הישן...סיפור על חלוץ אידיאולוגי החודר לתוך חיי משפחה ערבית ישראלית בעלת אחוזה. הרקע- סוף המאה ה-19, יפו ופרבריה המוריקים מפרדסים . התנגשות רצונות של הישרדות וחזיונות אפוקאליפטים מחד- אל מול אידיאולוגיה העיוורת לסובב אותה. מומלץ ביותר/חובה.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר פנינה! פשוט אין מילים. לקרוא ולהתענג על כל מילה.
לא שהעלילה מורכבת מדי אך התיאורים והעברית הזו של פעם והלך המחשבה וההומור שמציץ לפרקים הופכים את הספר לחוויה מושלמת. מבין הספרים הבודדים שהצטערתי לסיימם. מומלץ בחום!... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר נקרא בקלות, ולרגעים נראה שהוא מאד אמיתי ומתבסס על עובדות היסטוריות. לגבי העובדות ההיסטוריות - הסופר כבר הודה שחלק מהן אינן עובדות. לגבי הסיפור - זהו אחד הספרים הפלסטינאיים הטובים שניכתבו. ללא כל ספק - ספר המציג את היהודים והגעתם לארץ כמהלך הזוי, חולני, רע ושטני. אבל כישראלי הרגשתי חובה לקרוא ולנסות להבין את נקודת המבט הזו, למרות שהיא אינה נוחה לי. העירוב של הגישה הפלסטינאית עם סילוף העובדות ההיסטוריות יוצר אנטגוניזם מיותר נגד הספר ונגד הכותב, שעושה רושם שהוא סופר מוכשר.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר טוב. מצד שני, למרות שחשבתי שלא יפריע לי ,השימוש בדמות אמיתית בצורה שמעוותת את המציאות מראה על שנאה עצמית גדולה שהפריעה לי לאורך כל קריאת הספר. הייתי יותר סובלנית כלפי הספר אם הסופר לא היה יהודי ישראלי. ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
חבר'ה הספר משעשע העיברית שבו הוא כתוב מבדחת, אז כן היהודי מצטיר כנוכל...אבל שרמנטי.....כתככן, כן אז הוא ניסה להשיג אדמה פוריה ומשגשגת....כאנס...למה בעצם... הרי הערביה רצתה ונהנתה בדיוק כמוהו. לא צריך להיות ימני או שמאלני ולקחת את הדברים על דיוקם. בסופו של דבר הספר כתוב כשני יומנים השזורים אחד מתוך השני ומספרי את דברי ימיה של יפו ותל אביב. אני נהנתי מהספר !!!!... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
מי שכבר הספיק לעיין במקצת בהעדפותיי הספרותיות ראה כי רומנים על רקע היסטורי עושים לי את זה. בעיקר אם הם כתובים טוב, עם סיפור מעניין ומותח ושזור עובדות היסטוריות המוסיפות להנאת הקורא גם קורטוב של ידיעה או לימוד.
אכן כזה הוא ספרו של אלון חילו. הוא כותב מעניין, מצייר דמויות עם מגוון תכונות מעניין ומרתק, קצת מפליג בעולם הדימיון אבל רגליו כל הזמן נטועים בואדי מוסררה שהיה אזור המשחקים שלי בילדותי. זה היה הג'ונגל שלנו, נהר הפרא, גם אם מדובר בסה"כ בתעלת ביב עם ריחות לאו דוקא נעימים.
קראתי את הספר כמעט בנשימה אחת כי הוא קריא מעניין ומרתק. וכמובן כמו בכל ספר כזה... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר מעולה כתוב בשפה מצחיקה כמו שדיברו פעם המתאר את ימי תחילת המאה ה20 בארץ על רקע תחילת ההתיישבות ויחסים בן משפחה ערבית עם בני האליטה שהגיעו מאירופה.ספר טוב המעלה חיוך על פני הקורא.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר אנטישמי!!!! קריאה בכריכה האחורית יכולה להטעות "...מערכת היחסים הנלהבת בין הילד הערבי לגבר היהודי מתפתחת לכיוונים שייקספיריים כאשר אב המשפחה נפטר בפתאומיות...". אך כשממשיכים לקרוא את הספר מגלים ספר שלעומתו "הפרוטוקולים של זקני ציון" הוא ממש חוור. הספר הוא אנטישמי ברמה לא יאומנת ועוד כתוב בעיברית , מיותר לציין שהמחבר הוא ערבי (שאף חתם לי על הספר בשבוע הספר) , ואותו ערבי מצייר את היהודי כנוכל, שקרן, רוצח, מכה ילדים, גונב אדמות ,אנס ושוחר מלחמה.
ניתן לחשוב שאני מגזים והספר לא באמת בא להראות אותנו היהודים ככאלה שגנבו את אדמות הערבים ובאותו זמן גם אנסו את ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אם יש דרך לסכם את הספר הזה בשתי מלים, אני אבחר בצמד : גועל נפש.
לרוב אני לא נוטה לקחת ספרים באופן אישי, או לשפוט אותם על פי רעיונות מסויימים - נהפוך הוא, אני תמיד נהנה לשמוע דברים חדשים ו/או שונים, זה דיי מעניין ומסקרן. נהניתי לא פעם גם מספרים שבסופו של דבר אני רחוק מלהסכים עם האידאולוגיה מאחוריהן, וזאת כי פשוט העלילה הייתה מרתקת.
אחוזת דג'אני היא מקרה יוצא דופן.
אני אתחיל עם הדברים הטובים - עלילה שאמנם כן מעניינת, והחלוקה לפרקים קצרים לי אישית מאוד עוזרת בתהליך הקריאה משום מה.
ובכל זאת...
אלון חילו עשה לא פחות מרצח אופי לאדם שאני בספר אם מישהו מאיתנו... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
על כריכת העותק שבידי מוטבעת מסגרת קטנה ובה הכיתוב "זוכה פרס ספיר 2009”. מאז זכה הספר בפרס, הרבה מילים נקשרו בו ובכשרות הזכיה, ורבות נאמר על הספר והסופר עד שבוטלה הזכיה כליל. כמו כן דנה התקשורת במחאת צאצאיו של חיים מרגליות קלווריסקי על השימוש בשמו ופרטיו הביוגרפיים בתוך עלילה שאין לה אחיזה במציאות. כך או כך, הספר "אחוזת דג'אני" סירב לרדת מהכותרות, ויש להניח שמכירותיו ראו מכך רק טוב.
הרשיתי לעצמי להשתיק את הברברת התקשורתית ולגשת למלאכת הקריאה בראש נקי. בתחילת הספר מובאים דבריו של המביא לבית הדפוס, המספר לנו על שני יומנים שמצא בארכיון הציוני המרכזי ביר... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
תוכן הספר נע בין אירועים היסטוריים אמיתיים של ארץ ישראל במאה הקודמת וזה אומר שנים 1895 והלאה כשיהודי אשכנז "חובבי ציון" התחילו לעלות לארץ, לבין דימיון.
אהבתי את שפתו של אלון חילו בספר.מצד אחד שפה אידישית אשכנזית עתיקה ומצד שני עיברית ערבית.
אנו רואים שני אספקטים שונים על מה שקורה בעלילה.
דרך עינו של הילד צאלח ודרך עינו של חיים מרגלית קלווריסקי עולה חדש שעלה עם רעיתו לארץ מאודסה לבנות ולהיבנות בה.
חיים מגיע יום אחד לאחוזת דג'אני ופוגש את צאלח ילד כבן 11 12 המיתגורר עם אימו עפיפה יפפיה והמשרתת הזקנה אמינה.הילד והגבר חברים מיד והגבר מתאהב באימו.
האח... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
יצאתי קצת מבולבלת מהספר הזה ועם רגשות מעורבים. מצד אחד, ספר מיוחד מאוד: קודם כל, בזכות השפה שלו, המקסימה, שהיא שחזור העברית של שלהי המאה ה19, עם ה' הידיעה שנמצאת היכן שלא מצפים לה ("להאחוזה") או ה'א' בסיומת רבים ("ערביאים"), וכל מיני מילים תקופתיות שחדלו מלהשתמש בהן מאז (עד כדי כך שמוצמד מילון בסוף הספר שמאפשר להבין אותן), ובכלל סגנונו הקולח והמשעשע ("...במהרה העכירה מריבה חדשה את חיי הבית, יען כי ביקשתי לקבל ארוחתי והאדונית לא טרחה להתקין כל תבשיל, ולא רק זאת, אלא הרהיבה עוז להצהיר ולומר כי אישה מן המודרנא היא, ותבשילים לבעלה לא תתקין...").
שנית, בזכות הסיפור, ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אהבתי את צורת הכתיבה.. מעין ספרות תנ"כית. האמת שלא גמרתי לקרוא אותו כי לקראת סוף הספר מאבדים עניין.. יותר קראתי אותו בגלל צורת הכתיבה (שהצחיקה אותיי לפעמים)... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
מעניין לקרוא על צערכת יחסים בין יהודים וערבים עוד בראשית הציונות.
עצם העובדה שמדובר על אדם אמיתי שחי בתקופה הזו והלבשת סיפור דימיוני ובנוסף הצגתו באור שונה מאד מהדמות ההיסטורית כפי שמצטיירת בכתבי ההיסטוריה פוגמים בכביכול האוטנטיות של הסיפור.
בסופו של דבר סיפור נחמד, אם כי אני מתקשה להבין באמת כיצד הגיע לרשימת הגמר של פרס לספרות... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
סגנון כתיבה מקורי
עלילה המבוססת על המלט שיבאו אותו למזרח התיכון לשלהי המאה ה19
הנושא רגיש והתעסקות בו מוקדמת טרם זמנה בכ100 שנה
הדמויות לא אמינות
... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
מרענן. הכתיבה, על אף שגיאות כתיב מכוונות די מציקות שיש בה, שונה ומיוחדת, העלילה מסקרנת, סדר הפרקים מבלבל מעט אבל מוסיף המון לעלילה, מראה את הדרך בה שני בני אדם שונים רואים את אותן התרחשויות. מומלץ לחובבי ספרות ישראלית.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
חיים מרגליות קלווריסקי הוא חובב ציון נלהב שעולה יחד עם אשתו חסרת החיים וההתלהבות לארץ ישראל של סוף המאה ה19 וניגש מיד במרץ לעבודת השידול במטרה להמציא לאגודת חובבי ציון כמה שיותר אדמות טובות ונוחות לעיבוד, הכל כמובן על חשבון בעליהן הקודמים של אותן אדמות, במקרה זה - הערבים יושבי הארץ. כמו שכתבתי, הוא נלהב במיוחד, ומכתיבתו של חילו מצאתי אותו כדמות שהיא לאו דווקא מרושעת, בעלת כוונות רעות או גזענית, אלא דווקא כאדם לא מודע ותמים מאד, שאפתן מאד ובעל אידאולוגיה בה הוא מאמין בכל ליבו ומוכן לעשות הכל על מנת ליישמה, כל זאת כשהוא עיוור - לדעתי שלא במתכוון - לצורה ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר טוב ומסקרן. אלון מיטיב לצייר את התקופה ואת הדמויות התוססות שבסיפור ולשזור אותן לעלילה קולחת.
כתוב יפה ובסגנון ייחודי ומעניין.
אחרי הכל, אחד המבחנים שלי לספר טוב הוא ההנאה שאני שואב מהקריאה שלו, וכך היה גם הפעם. ספר טוב ומומלץ !!!... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי בסלידה את "אחוזת דג'אני", כשכל מה שמחזיק אותי עד הסוף היא התקווה שהספר יהפוך את עורו למשהו שיזכיר לי פחות את הפרוטוקולים של זקני ציון מעורבים בסרטי תעמולה של החמאס. אל תטעו בי, שמאלנית בת שמאלנים אני, ובכל זאת צרמה לי מאוד הצגת היהודי כנבל שטוף זימה, המעוניין לנצל את אדמתה וגופה של הערביה המסכנה. יש בספר עמדה אנטי ציונית מובהקת, היהודים מוצגים כנבלים והציונות, שעמדה אז בחיתוליה, מוצגת כבשורת המוות של העם הערבי. מן ההתחלה מחפש הגיבור רק נשים, עסוק רק במין וזועם על אישתו שאינה נענית לו. הסמליות זועקת לשמיים בכל משפט ופסקה, כל מעשה של גיבורי הספר הו... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר יפיפה, קנאת סופרים לא תוכל לו !
אלון חילו הוא סופר מן המעלה הראשונה, הוא לא זקוק לפרסים, שופטים, או מנחמים.
החיוך לא מש מפני והספר לא הונח מידי, עד תום !
גם המפעל להימורים, שהסתתר תחת אצטלה של תרבות, לא פגם בהנאה. הנאה צרופה !!!
נהפוך הוא, לולא השערורייה שקמה והתרחשה, בגין האחיינית שלפתע נודעה, לא הייתי מבקשת את הספר עכשיו. הייתי מחכה, הייתי מוסיפה אותו לרשימת הספרים, "על המדף". הפרסום עוזר, אין מה לומר.
בעברית חלוצית ויפה, מספר האגרונום על זוגתו האדונית הסרבנית שגזרה עליו תענית גוף, ועל עפיפה הערבייה החושנית ואדמתה הפורייה. צאלח בנה של עפיפה, שבוי בקס... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר שכתוב בעברית של פעם. לעיתים הוא מעניין ומעורר התלהבות בשימוש בשפה הספרותית, אך לעיתים הוא מגיע למחוזות בדיוניים, כלל לא מובנים שבהם איבדתי את עצמי.
בסה"כ הסיפור נחמד ועושה חשק להמשיך ולקרוא אותו. הוא סוג של רומן ספרותי, גם אם בחלק מהדברים גביניי התעקמו בחוסר הבנה של "מה קורה כאן?"... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
לדעתי, "אחוזת דגאני" הוא אחד הספרים הכי גרועים שקראתי מעודי, הדמויות בכלל אינן אמינות, הגיבור חיים קאליוורסקי, הוא פעם מלאך טוב ופעם מלאך רע, הגיבור הערביצאלח פעם רוצה להורגו בחרב ופעם ברעל, אימו עפיפה פעם אישה נשית ופעם משוגעת, הדמויות בלתי סבירות וגם העלילה בלתי סבירה, והעיקר החיקוי הנלעג ל"המלט" לשקספיר, אלון חילו ממש העתיק את רוחו של אבי המלט, המשמרות בלילה, הסצינה עם הגולגולת בבית הקברות, וצלאח הפך למין אופליה שצפה בנהר עם הפרחים, בקיצור, אלון חילו העמיד את שקספיר בראי עקום, ועוד הייתה ידו נטוייה להעמיד בראי עקום את מחבר "התיקווה" אימבר, מי אתה אלו... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
לכל מי שמוכן שיעשו עליו מניפולציה ספרותית. הספר בנוי כמו רשימת מכולת של מה שצריך להיות בבסט סלר אבל לא מצליח באמת לגעת ובאמת להמריא מעבר לקלישאות. ספר שמראש נועד להיות משהו ממוסחר - ולראיה בדקו את האתר של הסופר כדי לראות שלא בזבז זמן להוציא סיורים בעקבות ספרו. לחובבי הז'אנר הממוסחר. ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מיוחד במינו ומעניין ביותר, מכמה סיבות ובכמה רבדים. הרבה נאמר על השפה והסגנון המיוחדים של הסופר אשר דרכם הוא מביא לנו, כמו צייר באמצעות הצבעים, את הרוח והאוירה של התקופה. אבל - גדולתו של הספר היא, לדעתי, תעוזתו של הסופר בנסיון לשלוח ידו אל המקום בו התחיל אחד הסיפורים העגומים, הקשים ורויי הדם של העת החדשה בהסטוריה האנושית, קרי הסכסון הציוני-פלשתינאי. אלון חילו מגיש הצעה למיקומו של המקום והזמן בו כל זה התחיל - מעין נקודת המפץ הגדול של הרפש הזה שעד היום ממשיך להיות מושלך על פנינו, והוא מוצא את ידו טובלת בג'יפה של הג'יפה, בעלילה קשה, אפלה, מיוזעת, רוויית י... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מענין במיוחד הכתיבה שלו שנלקחה מהכתובים ומחזירה אותך אחורה לשנת 1895. כדאי לקרוא.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
בניית סיפור דרך דפי יומן אוטנטי, שיקוף הווי התקופה של סוף המאה ה-19 בארץ, והדרך הממש-אינטימית בה מסופרת העלילה - מצטרפים יחד לספר מופלא!!! גם הכתיבה ב'עברית גבוהה' מוסיפה לייחוד לספר. רוצו לקרוא!!!... המשך לקרוא
אהבת?
|
|