ביקורת ספרותית על אחוזת דג'אני מאת אלון חילו
ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 6 במאי, 2010
ע"י קורנליוס


אם יש דרך לסכם את הספר הזה בשתי מלים, אני אבחר בצמד : גועל נפש.

לרוב אני לא נוטה לקחת ספרים באופן אישי, או לשפוט אותם על פי רעיונות מסויימים - נהפוך הוא, אני תמיד נהנה לשמוע דברים חדשים ו/או שונים, זה דיי מעניין ומסקרן. נהניתי לא פעם גם מספרים שבסופו של דבר אני רחוק מלהסכים עם האידאולוגיה מאחוריהן, וזאת כי פשוט העלילה הייתה מרתקת.

אחוזת דג'אני היא מקרה יוצא דופן.
אני אתחיל עם הדברים הטובים - עלילה שאמנם כן מעניינת, והחלוקה לפרקים קצרים לי אישית מאוד עוזרת בתהליך הקריאה משום מה.

ובכל זאת...
אלון חילו עשה לא פחות מרצח אופי לאדם שאני בספר אם מישהו מאיתנו יודע רבות אודותיו.
אני מבין שברומנים שמתרחשים בעבר, אם לוקחים דמות אמיתית, אפשר לעשות איתה מה שרוצים, אבל המקרה הזה הוא פשוט ניסיון מגמתי ומגעיל להציג את הישראלי כרע, טיפש, מכוער באופיו, אובססיבי לגבי מין, שבין אם ברוע לבו ובין אם בתמימותו העיוורת מעשיו הנוראיים משקפים את ה"נכבה" הפלסטינית.

אפשר לדון הרבה על הנושא, אבל בסופו של דבר, לדעתי אלון חילו השתמש בביטויים שבעצמם לא היו בשימוש באותה תקופה (הנוגעים לגירוש הערבים מאדמותיהם). הוא הציג באופן מאוד מגמתי את הערבים כמסכנים חסרי כל יכולת להגן על עצמם, וזאת, שוב, על חשבון היהודי שפשוט אין לו שמץ של טוּב לב. רחמיו המעטים של הגיבור כלפי הנער גם הם נמחים בכל מעשה שעושה הגיבור חיים מרגליות קלוארסקי.

העיסוק הבוטה במיניות גם הוא לדעתי לא בהכרח מתאים לרוח התקופה. יהיה מטופש להגיד שלא כתבו בתקופת נקוף המאה על מין, אבל ההתעמקות העמוקה, והממש גועלית, בנושא עוררה בי סלידה.

מעבר לזה, צויינה לשבח השפה שבה נכתב הספר - היא השפה ה"אותנטית" של סוף המאה ה 19'. לי יוצא הרבה לעיין בדברים ב"פרוייקט בן-יהודה", כי אני מאוד אוהב את השפה העברית בראשית ימיה. לדעתי האישית, השפה של הספר מלאכותית מדיי. השימוש המוגזם בא' בסוף מילה במקום ה', לדוגמה. נכון, הייתה נטייה כזו באמת, אבל לא בצורה טוטאלית כמו שאלון חילו עשה ממנה.
השימוש במלה לעוזית כמו "אוראלי" לתאר מין אוראלי (דבר שהיום נראה לנו נורמלי לחלוטין) גם הוא לדעתי היה סתם מאולץ, וחסר כל מעוף.
אינני טוען כי הייתי מצליח לעשות את העבודה יותר טוב ממנו, אבל התיאור בכריכה האחורית כאילו בדיוק כך השתמשו בעברית לפני מאה וכמה שנים - לדעתי מוליך את ציבור הקוראים שולל.

מאכזב בעליל. אלון חילו, באופן אישי, הגעיל אותי.
11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ