בזבוז של זמן
הביקורת נכתבה ביום שני, 3 באוגוסט, 2009
ע"י שירה
ע"י שירה
קראתי בסלידה את "אחוזת דג'אני", כשכל מה שמחזיק אותי עד הסוף היא התקווה שהספר יהפוך את עורו למשהו שיזכיר לי פחות את הפרוטוקולים של זקני ציון מעורבים בסרטי תעמולה של החמאס. אל תטעו בי, שמאלנית בת שמאלנים אני, ובכל זאת צרמה לי מאוד הצגת היהודי כנבל שטוף זימה, המעוניין לנצל את אדמתה וגופה של הערביה המסכנה. יש בספר עמדה אנטי ציונית מובהקת, היהודים מוצגים כנבלים והציונות, שעמדה אז בחיתוליה, מוצגת כבשורת המוות של העם הערבי. מן ההתחלה מחפש הגיבור רק נשים, עסוק רק במין וזועם על אישתו שאינה נענית לו. הסמליות זועקת לשמיים בכל משפט ופסקה, כל מעשה של גיבורי הספר הוא מטאפורה שטחית ליחסי העמים. השפה התקופתית הגבוהה של הספר אינה מצליחה לרומם אותו מן הסחי שבו הוא מתפלש. ראויה לו לסכסוך הישראלי-פלסטיני במה טובה מזו.
2 קוראים אהבו את הביקורת
2 הקוראים שאהבו את הביקורת
