ביקורות הספרים שבוק סטור (ילקוט) אהב

מיין לפי: תאריך כתיבה כמות אוהבים שם הספר שם הסופר (פרטי) שם הסופר (משפחה)

קפקא בספרו זה מבטא את אכזבתו מבני האדם, הוא מתאר את גרגורי סמסא כאדם קטן, פשוט וטוב, שכל יעודו הוא להביא כסף כדי שמשפחתו תשרוד. כל עוד הוא יכול לעמוד בכך, הוא בעצם מנוצל על ידי בני משפחתו ומעסיקיו, ברגע שהוא הופך לבלתי מועיל הוא פשוט נמחק. הגדולה של קפקא היא החדות שבה הוא מתאר א... המשך לקרוא

לפני 6 שנים ו-11 חודשים

קפקא בספרו זה מבטא את אכזבתו מבני האדם, הוא מתאר את גרגורי סמסא כאדם קטן, פשוט וטוב, שכל יעודו הוא להביא כסף כדי שמשפחתו תשרוד. כל עוד הוא יכול לעמוד בכך, הוא בעצם מנוצל על ידי בני משפחתו ומעסיקיו, ברגע שהוא הופך לבלתי מועיל הוא פשוט נמחק. הגדולה של קפקא היא החדות שבה הוא מתאר א... המשך לקרוא

לפני 6 שנים ו-11 חודשים

# נראה לי שהעלבונות שנעלבנו בונים אותנו לא פחות – אולי יותר – מאשר "החינוך" כלומר הדבר המודע הזה, בו אנשים מדקלמים לילדים, נערים, צעירים את מה שראוי לעשות. "תגיד/י תודה, סליחה, בבקשה", "ספר/י הכל לאמא" "תמיד אמור/י אמת", ועוד. העלבונות – אלה שאנחנו לאו דווקא חושפים לעיני הקרובים אל... המשך לקרוא

לפני 7 שנים

הנה גמרתי לקרוא את הספר לפני כמה חודשים ואחרי איזה זמן נודע לי שנתן שחם בדיוק נפטר. אין לפרט זה משמעות כלשהי מלבד מה שהוא. יש לי חיבה מסויימת לרומנים המחולקים באופן כמו-סינטתי למספר תודעות שמוקדשת להם חלוקה לפרקים נוקשים. "המאהב" של א.ב יהושע נפלא בעיניי וכך גם "דקלי פרא" של פוק... המשך לקרוא

לפני 7 שנים ו-1 חודשים

פעם , לפני שנים, חשבתי שמאיר שלו הוא עיתונאי מבריק ושנון, אבל משום מה לא נמשכתי לקרוא את ספריו. התחלתי לקרוא אותו רק בשנים האחרונות ובאופן מוזר קראתי את הספרים היותר חדשים שלו (כמו למשל "יונה ונער" ו"שתיים דובים") לפני שקראתי את ספריו הישנים. והנה כמו שלעתים קרובות קורה אצלי. התחל... המשך לקרוא

לפני 7 שנים ו-1 חודשים

# אני אוהבת סיפורים. זו כנראה מורשת סבתי, שהחטא הנורא בעיניה היה לא לסיים אוכל מהצלחת. והדבר הכי גרוע לדעתה בחינוך ילדים היה ילד שאינו אוכל. ואני לא אכלתי ואילצתי אותה להשתמש בנשק יום הדין – סיפורי מעשיות עם האוכל. היא היתה חותכת את המנה לפיסות נגיסות – כדי שלא יהיה צורך פתאום... המשך לקרוא

לפני 7 שנים ו-2 חודשים

On the Road” / Jack Kerouack מצאתי את הספר באנגלית הזה, לגמרי באקראי באחת הספריות. למיטב זיכרוני קראתי אותו בעבר, באחד מתרגומיו לעברית ונדמה לי שגם קראתי לפחות קטעים ממנו בעבר באנגלית. אבל עובדה אחת חשובה נעלמה ממני אז והיא שמדובר פה ב"רומן מפתח"! קרואק נותן שמות סתמיים לגיבוריו כולל... המשך לקרוא

לפני 7 שנים ו-3 חודשים

פעמיים בחיי "זכיתי" בחוויה המפוקפקת של חטיפת תיק / ארנק. הפעם הראשונה היתה כשהייתי מורה חיילת ב 1972. חזרתי לדירה משיעור של ערב. כשעברתי באחת השכונות קפצו לעברי שני נערים בני 15 בערך, וכשאני עדיין מנסה להבין מה קורה חטף אחד מהם את תיק ההוראה שלי, והשניים נעלמו בחשכה בתוך השכונה. מי... המשך לקרוא

לפני 7 שנים ו-4 חודשים

מעניין שהספר האנטי-נאצי הקצר הזה איננו מזכיר אפילו במילה אחת את המילה נאצי על נגזרותיה השונות ואף לא את "היהודים" במובנים הידועים שהנאצים התייחסו אליהם. לעומת זאת הוא משתמש הרבה במילה "כושים" בדיוק באותן המשמעויות של "גזע נחות"... הוא מספר לנו סיפור פשוט לכאורה על מורה שמדבר בג... המשך לקרוא

לפני 7 שנים ו-4 חודשים

ספר מצחיק, כייפי, קליל וזורם. אם בא לכם כמה שעות של הנאה, זה הספר בשבילכם! ממליצה בחום! הספר ראה אור לראשונה בתחילת שנות השבעים ועכשיו הוא מובא בתרגום חדש ועכשווי של שלי גרוס. בסוף הספר ישנה אחרית דבר ובה ראיון שערכה המתרגמת עם הסופרת, המורכב משאלות ותשובות תוך ניסיון להבין עד ... המשך לקרוא

לפני 7 שנים ו-6 חודשים

הספר מתעד את להקת תמוז על אלבומה היחיד ושנתיים פעילות שלה. הרקע להקמתה, הסגנון המוזיקלי פורץ הדרך, היחסים בין החברים והפירוק המתבקש. בועז כהן, כמו בספרו הראשון, מאוד נוסטלגי ונותן צילום מצב של ישראל שנות השבעים - פוליטיקה, קולנוע, אמנות וכמובן מוזיקה. בין השורות אפילו נימה ביק... המשך לקרוא

לפני 8 שנים ו-1 חודשים

ספר מעולה... המשך לקרוא

לפני 8 שנים ו-2 חודשים

הכרחתי את עצמי לקרוא אותו. מדי פעם נסיתי להתחמק. השתמשתי בכל מיני פטנטים שאני בדרך כלל לא משתמשת בהם: לקרוא במקביל עוד סיפור (זה לא עזר) לבדוק כמה עוד נשאר (לא הרבה מתוך 180 העמודים של הרומן הזה). שלא תבינו אותי לא נכון: הוא טוב מאד. קראתי את הביקורת הנהדרת של פואנטה (תודה? לא בטוח שא... המשך לקרוא

לפני 8 שנים ו-2 חודשים

דאגלאס אדאמס סיפר שפעם בעת המתנה לרכבת הוא קנה בתחנה עיתון ועוגיות, התיישב על ספסל, קרא את העיתון והתחיל לאכול מקופסת העוגיות. להפתעתו שכנו לספסל, בחוצפה רבה ובלי לבקש רשות, לקח גם הוא עוגיה מהקופסה. ועוד אחת, ועוד אחת. לבסוף הגיעה הרכבת, אדאמס עלה עליה ואז גילה חבילת עוגיות שלמ... המשך לקרוא

לפני 8 שנים ו-2 חודשים

לרוב, אני לא מתחברת לפנטזיה. לעיתים רחוקות בלבד זה באמת מצליח לתפוס אותי ולגרום לי להתעניין. וקפקא על החוף הוא קצת ספר פנטסטי. הוא מספר על קפקא, ילד בן 15 שבורח מהבית ומגיע לספריה פרטית בקצה השני של יפן ומשתקע שם. הוא מנסה להפוך לבן ה-15 הכי חזק בעולם, וגם לברוח מהנבואה/קללה שהטיל ... המשך לקרוא

לפני 8 שנים ו-2 חודשים

דבר לא היה יכול להכין אותי באמת לקריאת הספר הזה. נאומן הוא סופר ארגנטינאי בן 40, יהודי מצד אביו, ובעל כשרון כתיבה שכמותו נדיר מאוד לפגוש בעולם הספרות המודרנית. לדבר לעצמנו מתחיל כיומנו של ליטו, ילד בן עשר, שאביו מריו מצרף אותו אליו למסע בונדינג על משאית, באמתלה של נסיעת עבודה... המשך לקרוא

לפני 8 שנים ו-2 חודשים

קסם ... המשך לקרוא

לפני 8 שנים ו-3 חודשים

* אני חושבת שלא היו לי ציפיות לגבי הספר. ליתר דיוק - לא ידעתי שיש לי ציפיות. קראתי כמה ביקורות עליו ונהניתי מהן בלי שיהיה לי מושג למה לצפות בקריאתו. (זה דבר ידוע - ככל שהביקורת מהנה אותי יותר היא מתארת תחושות והתרשמויות של הכותב מהספר ולא את העלילה) סבתא בת... המשך לקרוא

לפני 8 שנים ו-3 חודשים

אי פעם יצא לכם לחשוב מה היה קורה אם היינו חיים בעולם שבו אנחנו רק נשמות? בלי הגוף החומרי שלנו? מי היו החברים שלנו? את מי היינו באמת אוהבים ומעריצים? כשאני חושבת על זה, הגוף שלי הוא רק מעטפת. מה שיש בתוכי זהה למה שיש אצלך. 'אל תיגע בזמיר' מסופר מנקודת ראותה של ילדה, ועוסק בבעיה הג... המשך לקרוא

לפני 8 שנים ו-3 חודשים

כל כך לא רציתי שייגמר. קראתי סיפור אחד בכל פעם, להשאיר את הטעם הזה של עוד. להשאר במאה ה-19, עם הרוזנים, הרוזנות , הקצינים והיצאניות. לטייל ביער, לרבוץ בין כרי הדשא ומעל לכל לצפות בחברה האנושית. כיצד מעטה הזוהר והיופי נסדק ומתקלף וחושף צביעות, לעתים בהומור ובציניות ולעתים כסכין הננ... המשך לקרוא

לפני 8 שנים ו-3 חודשים