ביקורת ספרותית על האישה עם הפנקס האדום מאת אנטואן לורן
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 10 באפריל, 2018
ע"י בת-יה


פעמיים בחיי "זכיתי" בחוויה המפוקפקת של חטיפת תיק / ארנק.
הפעם הראשונה היתה כשהייתי מורה חיילת ב 1972. חזרתי לדירה משיעור של ערב. כשעברתי באחת השכונות קפצו לעברי שני נערים בני 15 בערך, וכשאני עדיין מנסה להבין מה קורה חטף אחד מהם את תיק ההוראה שלי, והשניים נעלמו בחשכה בתוך השכונה. מיהרתי לדירה. ביחד עם חברה נכנסו לדירת שכן וטילפנו למשטרה. הניידת הגיעה די מהר. הם לקחו אותנו לסיבוב באזור החטיפה אבל לא מצאנו כלום. אז החזירו אותנו לדירה וביקשו שאבוא מחר לתחנה למלא טופס תלונה. כשהגעתי למחרת אמרו שמחכים לי, כי מישהו בשכונה נתקף חרטה כששמע שחטפו תיק של חיילת, והסביר איפה אפשר למצוא אותו. עוד נסיעה בניידת והגענו. 30 לירות נעלמו מתוך הארנק, גם עט 'פרקר' שאהבתי מאוד, וגם הסוודר הצבאי שהיה מקופל על התיק. חוץ מזה הכל נשאר, ספרים, מפתחות, משקפיים ובעיקר התעודות שהיו חשובות לי יותר מכל. חזרנו לתחנה, בכל זאת הייתי צריכה למלא תלונה, ואין לי מושג עד היום אם לסיפור הזה היה המשך.
הפעם השניה היתה ב 1990. חזרתי מהמכולת. ביד אחת אחזתי סל עם מצרכים בודדים וביד השניה אחזתי בארנק. המחשבות שלי נדדו להלוויה שהייתי בה שעתיים קודם. בחור צעיר - 20 ומשהו - חלף בריצה מהירה על ידי הושיט יד וחטף לי את הארנק. מהרתי הביתה וטילפנתי למשטרה. אלה הגיעו בשתי ניידות אחרי דקה. הראשונה רק רצתה לדעת את כיוון הבריחה ונעלמה בטיסה. בשניה ביקשו יותר פרטים. נתתי תיאור של הבחור, שכלל את החולצה הרקומה היפה שלבש, ואת תיאור הארנק. אחרי 3 שעות טילפנו מהמשטרה וביקשו שאבוא לזהות את החולצה. זיהיתי. הארנק לא היה, אבל היתה כרטיסיית האוטובוס שהמחיר בה היה מיועד לאנשים שנסעו כל יום לעבודה והיא הצריכה תעודה מזהה מיוחדת. הבחור נכנס לכלא. דרך אגב, בסוף שבוע, כשסיפור החטיפה התפרסם בעיתון המקומי, הבנתי שהניידות הגיעו כל כך מהר כי הם ארבו לכנופיה שבמשך חודש 'חבריה' חטפו ארנקים. אחרי חודש 'החברים' כבר ישבו בכלא.
בכל אופן אף גבר נחמד לא חיפש אותי כדי להחזיר לי את התיק שמצא (אם כי השוטרים היו אדיבים להפליא) ובכל מקרה תכולת התיק / ארנק שלי היתה משעממת להחריד. לא כמו התיק הסגול של לור שהכיל בין היתר פנקס אדום עם מחשבות כמוסות ועוד דברים מעניינים.
ובקיצור, זה ספר כייפי קטן שתחילתו בטראומה של אישה והמשכו בעבודה בלשית של מוכר ספרים. מומלץ.
28 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
בת-יה (לפני 4 ימים)
תודה, חגית. לא יודעת מה זה כל תכולתו אבל אם נגנבות גם תעודות חייבים להגיש תלונה במשטרה.
חגית (לפני 5 ימים)
יופי של ביקורת.
פעם, כשניפצו לי את שמשת האוטו וגנבו לי את התיק, ואת הארנק, ואת כל תכולתו, אפילו לא התלוננתי במשטרה, כי לבטח היו סוגרים מיד את התלונה מחוסר ראיות.
דנה (לפני שבוע וחצי)
ספר חמוד ספר חמוד וקליל. כמו סרט אמריקאי נוסח "יש לך הודעה" עם מג ראיין ותום הנקס...
לא לימים אלו, לא מתאים למצב רוח הלאומי, יותר לאחר כך...
נכנס אצלי בקטגוריית ספר טיסה חמוד :)
בת-יה (לפני שבוע וחצי)
dina, תודה לך. ולמזלנו, יש גם אנשים טובים באמצע הדרך.
סקאוט (לפני שבוע וחצי)
וואלה, כוורן, לך תדע. יכול להיות. יכול להיות שהיו לו ייסורי מצפון והוא החליט להשיב לה את האבדה. לא באופן שלם.. כי נלקח השלל בכל אופן.
הכוורן (לפני שבוע וחצי)
יכול להיות שהאדם הנחמד שרץ בחוף הוא הגנב ...
Dina (לפני שבוע וחצי)
אהבתי את הביקורת!
גם לי גנבו תיק עם תכולתו לפני כמה שנים בחוף בתל אביב (זה קלאסי). דווקא המשטרה לא ממש עשתה משהו למרות שהוגשה תלונה, אבל למחרת קיבלתי טלפון מאדם נחמד שרץ בחוף ומצא את התיק זרוק עם תעודת הזהות שלי (אין לי מושג איך הוא איתר את הטלפון). אז סיפור אהבה לא יצא מזה, אבל ארנק מלא בחול ומרוקן מהכסף שהיה בו כן :)

אה ומצטרפת להמלצה על הקורא ברכבת של 6:27...
בת-יה (לפני שבוע וחצי)
מסמר עקרב, עברתי על כל הביקורות שנכתבו על הספר וכנראה שיש דבר כזה 'ספר של בנות'
כי כולן אהבו. אחרת אין לי הסבר איך אפשר לא לאהוב אותו.
ולג'מייקה הזה, שאני מתגעגעת אליו מאוד, כיוונתי. אבל לא חשבתי שהפסיקו לייצר את כל האחרים. כשלעצמי מתנחמת
לפעמים בחטיפי השוקולד הממולאים שבבונבוניירות -:)
בת-יה (לפני שבוע וחצי)
שונרא החתול, דמיון עשיר הייתי אומרת -:)
מסמר עקרב (לפני שבוע וחצי)
מצטרף למחשבות. לא אהבתי את הספר. הוא מאוד משתדל ומתאמץ, בעיניי. מתאמץ להיות אנושי ומכמיר לב, משתדל להיות רומנטי, והתוצאה מאוד מאולצת. ממליץ לך מאוד על "הקורא ברכבת". גם הוא צרפתי, כמה הוא קטן מימדים, אבל הוא מצליח לגעת ולרגש ולהדמיע בלי לחטוא בחטא המלאכותיות שהספר הזה סובל ממנו.
שוקולד ממולא רום זה אחלה דבר. לפני עידן ועידנים היה לעלית שוקולד ממולא רום בשם ג'מייקה, אבל לצערי הם הפסיקו לייצר אותו ומקרב השוקולדים הממולאים במילוי נוזלי הם השאירו את התות בלבד. ממש חבל. והוא לא לבד: טורינו, נשיקולדה, טייגר - כולם ז"ל...
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3674002,00.html
בת-יה (לפני שבוע וחצי)
מחשבות, ממליצה על שוקולד ממולא ברום -:)
שונרא החתול (לפני שבוע וחצי)
האישה עם הפנקס האדום יכולה להיות גולדה מאיר או אורה נמיר או זה.
הנערים שחטפו את תיק ההוראה של המורה בסך הכל רצו ללמוד.
ובקשר לחוטף שלבש חולצה רקומה יפה - מישהו בדק את משה דץ?
https://www.youtube.com/watch?v=IzKZGgvh7Co

בת-יה (לפני שבוע וחצי)
סקאוט, תודה. מומלץ.
מחשבות (לפני שבוע וחצי)
ספר גרוע בהחלט.
סקאוט (לפני שבוע וחצי)
איזו יעילות של משטרת ישראל! באמת שאפו. בת-יה, אומנם האובדן של הכסף הוא באמת מצער אבל טוב שלא קרה יותר מזה, חס וחלילה. הספר לא עניין אותי עד כדי כך שלא קראתי את עלילתו אפילו אבל לאחר הביקורת שלך והסיפור שקשור לעלילה סיקרנת אותי ואשים עין עליו. תודה!





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ