ביקורות הספרים ששרלוק אהב

מיין לפי: תאריך כתיבה כמות אוהבים שם הספר שם הסופר (פרטי) שם הסופר (משפחה)

"האדמה רעדה" (הוצאת מעריב, 2006) מאת העיתונאי הוותיק אילן כפיר היה הספר הראשון שפורסם אודות מלחמת לבנון השנייה והציג את סיפורה השלם. כפיר אינו רק עיתנואי מנוסה, שכתב כמה וכמה ספרים אודות מערכות ישראל, כי אם מי שמכיר את הלחימה על בשרו. במלחמת יום הכיפורים לחם בשורות חטיבת הצנחנים ... המשך לקרוא

לפני 8 שנים ו-8 חודשים

אני מרגישה שאני כותבת את הביקורת הזו מהסוף להתחלה. אני חייבת להודות שלא חיבבתי את ארי. אם הייתי נפגשת איתו במקרה בחיים האמתיים, לא הייתי מתחברת איתו. הייתי מתרחקת ממנו כמה שיותר מהר. לא היינו נעשים חברים. אבל אני מעריכה אותו, בגלל שהוא מה שהוא, וגם זה בסופו של דבר תכונה נערצת. ... המשך לקרוא

לפני 8 שנים ו-8 חודשים

אני תמיד דוחה קריאה חוזרת של ספרים. יש לי רשימה באתר של ספרים שאני צריכה לקרוא שוב, ונכון לרגע זה היא בקושי מתקדמת. זה פשוט משהו שקשה לי להגיע למצב שאני קוראת שוב את אותו ספר, אני אחרי הכל מכירה את העלילה, אולי אני לא זוכרת לגמרי את הפרטים, אבל אני יודעת איך זה הולך להסתיים ומה י... המשך לקרוא

לפני 8 שנים ו-8 חודשים

איזה קטע. מעולם לא חשבתי לכתוב ביקורת על הארי פוטר. שוב שוטטתי לי בסימניה במקום ללמוד (נדמה שזה כל מה שאני אומרת בחיים. זה לא סתם מוטו, זה בסיס לינארי) ואז הסתכלתי בדף שלי והתברר שרשימת הסופרים שלי משקפת אותי די נאמנה (חוץ מאורנה בורדמן. למה אלו שאנחנו מדרגים הפוך נמצאים יחד על ... המשך לקרוא

לפני 8 שנים ו-8 חודשים

משהו בספר הזה הרגיש לי קצת.. שונה.. מהאחרים. זאת אומרת, מכירים את ההרגשה שאתם מגיעים למקום כלשהו, ואתם מרגישים שהוא שונה מהפעם האחרונה שראיתם אותו, אבל אתם לא מצליחים להגיד במה? ככה זה הרגיש. הוא הרגיש לי יותר מתוחכם. הדמויות היו עצמן, אבל מוקצנות באופן קיצוני. וזה מאוד הוסיף. או... המשך לקרוא

לפני 9 שנים

**** ילדים, תתרחקו מכאן. אין כאן שום דבר בשבילכם. תחזרו לשחק בהארי פוטר שלכם, לנופף במטות קסמים ולחלום על מלחמה באדון אופל כזה או אחר שזומם להשתלט על העולם, או משהו. יש לכם צעצועים משלכם, בלי סוף. משחקי רעב, ערפדים וקוסמים, גיבורים-ילדים שמוצאים שער כלשהו לעולם אחר במעמקי איזה... המשך לקרוא

לפני 9 שנים ו-1 חודשים

נו כבר ריין... המשך לקרוא

לפני 9 שנים ו-3 חודשים

מישהו פה באתר אמר פעם, שספרים אוצרים בתוכם את מי שהיית כשקראת אותם לראשונה, כמו פרחים מיובשים. אני הופכת עכשיו את הדפים ורואה בבירור את הפרח היבש שהוא היא. יש לה עיניים גדולות, וכל עולמה התמוטט עליה לפני פחות מחודש. עבור מישהו אחר זה אולי לא ייראה גדול כל כך, אבל בשבילה זה היה ע... המשך לקרוא

לפני 9 שנים ו-3 חודשים

לא רק פורנוגרפיה היא עניין של גאוגרפיה. גם דיסטופיה. אפשר לקרוא לספר הזה דיסטופייה איסלמית, ממש כמו ש"טירת מאלוויל" היא דיסטופיה דרום-צרפתית, ו"הדרך" היא דיסטופייה אמריקאית. מי שמעמיד את הספרים האלה אחד ליד השני יבחין בהבדלי המנטליות, אלה הקובעים את העלילה ואת ההתייחסות אליה. ... המשך לקרוא

לפני 9 שנים ו-4 חודשים

ילד קטן מדדה לעבר הדלפק, על פניו חיוך שיכול להפיק רק ילד בגילו. הצעירים יותר, אין להם יכולת לעבד את העולם ולהסיק מה גורם להם לאושר ומה לא. המבוגרים יותר נוטים לשכוח איך מחייכים, בשלב מסויים. גוו אינו ארוך די הצורך כדי להניף את ראשו אל מעל לשפת הדלפק, ועל כן המוכרת קופצת בבהלה למ... המשך לקרוא

לפני 9 שנים ו-5 חודשים

"אני רוצה לשאול דבר פשוט אחד: למה דווקא אנחנו? אנו – הננו מומחים מקצועיים לחומרי־נפץ, חיילים קרביים. מה שיש לך כאן הוא עסק למרגלים־במחתרת, סוכני־חרש שמדברים סרבית או קרואטית או השד יודע איזו שפה יש להם שם" (עמוד 36). הספר "גיבורי נברון" מאת אליסטייר מקלין (הוצאת מ. מזרחי, 1970) מתרח... המשך לקרוא

לפני 9 שנים ו-6 חודשים

כאשר נרשמתי לפני זמן קצר לאתר, סבור הייתי לתומי (ובדיעבד, לטמטומי) כי אמצא שם אוסף מגובב של ביקורות שנכתבות על ידי אנשים אקראיים – אנשים שבאים, מביעים את חוות דעתם והולכים לדרכם. לא תיארתי לעצמי שאת האתר מאכלסים אנשים רבים, טובים ויקרים שזהו ביתם השני וכי תירקמנה ידידויות מופל... המשך לקרוא

לפני 9 שנים ו-7 חודשים

הרבה מתייחסים לספר הזה כאילו שהעיקר בו הוא מוסיקה. אבל אני לא חושבת שהעיקר בו הוא המוסיקה. נכון, המוסיקה תופסת חלק משמעותי. אבל. זה ספ... המשך לקרוא

**** בגילי, כבר קשה לי להתאמץ. הסיכוי שאקרא ספר שלא תופס אותי בהתחלה או שלא נותן לי משהו להיאחז בו - נמוך, במיוחד לאור העובדה שיש לעולם, למדף שלי, לסטימצקי - אפילו לפייסבוק - כל כך הרבה מה להציע, שבאמת אני לא מבין למה לטרוח להמשיך אחרי עמוד מאה או אפילו מאתיים. בשביל מה? בשביל לה... המשך לקרוא

לפני 9 שנים ו-8 חודשים

כשאני חושבת על זה, תמיד נדמה לי שאני אמות צעירה. כמובן, לא נדמה לי שאני אי פעם אמות בכלל - העובדה שאני יודעת שזה חייב לקרות מתישהו לא אומרת שאני מרגישה את זה באמת, שאני מפנימה את זה - אבל עד כמה שהמוות שלי לא מסתדר לי בראש, יש משהו שלא מסתדר לי יותר. להתבגר. להזדקן. שוב, בחושים ההגי... המשך לקרוא

לפני 9 שנים ו-8 חודשים

הדרך הלאה היא הולכת מסף הדלת למורד, הרחק מכאן היא מתמשכת ואם אוכל - איתה אצעד. אפסע בצעד קל וטוב עד כי אמצא נתיב רחב בו נפגשים שבילים לרוב והלאה - לא אדע עכשיו. *** אחרי שסיימתי לקרוא את ההוביט, קניתי בכנס עולמות את הטבעת האחת. היא הייתה יפה, איכותית, החריטות שלה היו נ... המשך לקרוא

לפני 9 שנים ו-8 חודשים

**** אולי שליש מילדותי ביליתי בחלומות בהקיץ על יכולת תעופה, יריקת אש מאצבעות הידיים, מסעות בזמן או לחלופין כיסים מלאים בכסף שאינם מתרוקנים לעולם. אחד הזכרונות המוקדמים ביותר שלי כולל בין השאר לבישת מדים של גיבור-על - מכנסיים וחולצה לבנים, וחגורת שמלה אדומה עצומת-אבזם מאמא, ... המשך לקרוא

לפני 9 שנים ו-8 חודשים

בשנת 1979, בכיתה ו', בעת ארוחת בוקר של קוטג' ועגבניה בחדר האוכל, זה קרה. מישהי שלמדה אצלנו בקבוץ כי הייתה פרועה מדי עבור הקבוץ שלה, ניגשה אלי. "אתה ממש דומה לדיוויד בואי", אמרה והסתכלה לי ממש אל תוך העיניים. היא הייתה מבוגרת ממני בשנתיים שלוש, היה לה עגיל באף והיא לבשה תמיד צעיפים. ... המשך לקרוא

לפני 9 שנים ו-9 חודשים

"קשה להאמין איזו מלחמה איומה, אם גם שקטה, מתנהלת בין היצורים החיים ביערות השלווים ובשדות המחוייכים" דארווין כתב זאת ביומנו ב 1839. הוא התכוון כפשוטו. אבל הציטוט הזה ניקר בי כל עת שקראתי את הספר עוכר השלווה הזה, שהעסיק אותי רבות גם כשלא קראתי אותו. הסיפור הוא סיפור התבגרות של נער... המשך לקרוא

לפני 9 שנים ו-9 חודשים

אז היינו סקרנים לגבי היינו שקרנים, כי יש לו שם מעניין וכריכה לא רעה בכלל. הלכנו לספריה והבאנו אותו הביתה. עד כאן הכל סבבה. ומכאן אפסיק לדבר בלשון רבים, כי זה דיי מזכיר לי את מנהלת התיכון שלי שתמיד אמרה לי "אנחנו לא יכולים להעלים עין לנצח." אף פעם לא הבנתי מי זה לעזאזל אנחנו. לפני... המשך לקרוא

לפני 9 שנים ו-10 חודשים