האדמה רעדה. בבינת ג'בייל, במרון א-ראס, בעייטה א-שעב, בכפר דבל, בוואדי סלוקי, בכפר רנדוריה, בקרית שמונה, בנהריה, במעלות, בכרמיאל, בחיפה, בצפת. פחות בירושלים. האדמה רעדה - כישלון המנהיגות וגבורת הלוחמים והעורף - חושף לראשונה את ההתרחשויות שהובילות את ישראל להרפתקת יולי 2006.

המלחמה שנולדה בשיחת טלפון: ההחלטה לצאת למלחמה התקבלה בשיחת טלפון, שלושים דקות אורכה, בין ראש הממשלה ושר הבטחון. ישיבת הממשלה בה אושרה ההצעה, היתה רק הליך פורמלי, מעין חותמת גומי. למעשה, בעת הישיבה כבר היו המטוסים בדרכם ללבנון. הקרב על האגו: כיצד תמרן עמיר פרץ את ראש הממשלה, בתרגיל מחושב, וקיבל את תיק הביטחון, כיצד הוביל שר הבטחון לדחייתה של תוכנית מופז לתקיפת מעוזי החיזבאללה בלבנון, שהיתה חוסכת בחייהם של עשרות לוחמים, וכיצד שכנע - שוב - את אולמרט לצאת לקרב אחרון בסלוקי, למרות הידיעה כי מועצת הבטחון עומדת לאשר את הפסקת האש. לא עוצר באדום: ראש אמ"ן המליץ, שרת החוץ לחצה - אך ראש הממשלה אהוד אולמרט התעקש. מדוע דחף אולמרט את צה"ל לקרב קרקעי, למרות שיכול היה לסיים את התקיפה האווירית כמנצח?

הסיפורים האישיים: עוד מביא הספר, באריכות ובפירוט, את סיפורי הגבורה של לוחמי גולני, הצנחנים, חטיבות השיריון, אוגדות המילואים, טייסי התקיפה והחילוץ אל מול אזלת היד של ההנגה המדינית והצבאית. ריכוז עדויות אלה, לצד הפרטים המדיניים החדשים הנחשפים בספר, חושף תמונת מצב המבקשת חשבון נפש לאומי. אחרת, רעדה האדמה לחינם.

אילן כפיר, מו"ל ועיתונאי בכיר, הוא מחבר הביוגרפיות של בנימין נתניהו, אהוד ברק ועמיר פרץ. ב"האדמה רעדה" ריכז וניתח מאות עדויות של לוחמים משדה הקרב בלבנון, ומ"שדות המערכה" בירושלים.

שם הספר
אחי גיבורי התעלה
הדרך אל הכח - נתניהו
גיבורים ונואשים - 60 שנה למרד גטו וארשה
בשבי דמשק
הקרב על החרמון