ימי הביניים הם השם שנתנו אינטלקטואלים במערב במאה ה-16 וה-17 לתקופה שבין סוף העת העתיקה לתחילת ה"עת החדשה". הם שהגדירו וקבעו לראשונה את נקודות הציון של ימי הביניים: בין קריסת האימפריה הרומית ככוח צבאי-פוליטי בספטמבר 476, לבין אוקטובר 1492 עם עגינת ספינותיו של קולומבוס בחופי סן סלווד... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
יופי של ספר. אני מלמד את ההיסטוריה של ימי הביניים לא מעט שנים, ואוהב להעמיק ולחקור את התקופה, אבל אביעד קליינברג מצליח בספר הזה להראות נקודות מבט אחרות מאלה שאני מכיר. בקלילות ובלי "להעמיס" הוא מצליח להביא זוויות אחרות ותובנות אחרות על התקופה בצד תיאור תהליכים שהושפעו מגורמני... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ממש ממש התאכזבתי. השם מאוד קרץ לי והתקציר מאחורי הספר רמז על ספר מעניין אבל במציאות מדובר בנפילה.
ספר שנמשך כמו מסטיק, מלא תיאורים מלאי פרטים מיותרים, מייגע מאוד ולא מדוייק היסטורית - שזה כבר ממש הכעיס אותי: לקרוא לאושוויץ "מחנה ריכוז"????
הגיבור טום מעצבן ברמות עם ההתנהגות שלו ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
לפני כמה ימים קראתי ספר – ישראלי, מהשנים האחרונות – שאכזב אותי נורא. הוא אכזב אותי לא בעלילה ולא בכתיבה, אלא במקום שבו האכזבה מספר היא הכי עמוקה – כשברור לי שאני והכותב חווים ומבינים אחרת את העולם, או כשלצד כל הכישרון – הוא פשוט לא מצליח לגעת לי בקרביים. ברגעים כאלה, מתחזקת הת... המשך לקרוא
37 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
****
תמיד תפסתי מעצמי אדם יציב, פחות או יותר. יודע לדבר עם אנשים, בטוח בעצמו. כזה שמסתדר, גם אם התוכניות משתבשות. מה כבר יכול לקרות, נו.
גם בהתחלה, כשיהלי חלה, וואלה, לא התרסקתי. לא היה נעים, זה ברור. אבל לא סוף העולם. נסתדר.
אבל אז… זה השתנה. לא זוכר אם זה ירד אליי בהדרגה או ב... המשך לקרוא
39 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
"לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב", יוסי, יוסי, תחליף ת'פסקול, לא מתאים, בחייאת.
- - -
סמירה לא מאומצת ביום האימוץ, אבל חברתה מרינה כן. בית הילדים זוננשיין באוקראינה אינו מקום נעים, אבל בתי ילדים אינם מקומות נעימים מאז דיקנס ועד היום. לאחר שמרינה מאומצת ועוברת לגרמניה, סמירה מחליטה יו... המשך לקרוא
38 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
לרוב אינני אוהבת ספרות אמריקנית. לא מתחברת.
לא לספרות ולא לתרבות האמריקנית בכלל על כל גווניה. לא לרעש, לא לטרנדים הפלסטיקיים ולא לנימוס המזוייף - כאן קרה משהו אחר, אולי כי הסופרת מרקע יפני.
אתחיל מהסוף - עם סגירת הספר בסיום קריאתו, הסיפור, הדמויות השונות זה מזה והדינמיקה והחיב... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
עלינו על הטיסה בחזרה לארץ וזה היה הספר שהיה בתיק יד שלי. לפתע קולו של הקברניט נשמע וכולו התנצלות שיש פקק אווירי באיזור קפריסין ולכן כל הטיסות מתעכבות. בקטנה, חצי שעה עיכוב. לא נורא. יש לי ספר ואני מסודרת. אבל באיזשהו שלב נשארו מעט דפים, ויותר זמן טיסה והתחלתי לדאוג. מזל שהטיסה ה... המשך לקרוא
32 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
ג'וד, מלקולם, ג'יי בי ווילם בני 27, אחד עוד גר עם ההורים, שניים אחרים מוצאים להם דירה שספק אם היא ראויה למגורים, הרביעי חולק לופט עם עוד כמה אנשים. ניו יורק, העיר הגדולה. מנסים לפלס את דרכם להצלחה. ואחר כך הם פתאום בני שלושים וחמש, עשו כבר דבר או שניים, התאכזבו, נבגדו, המשיכו להיות חב... המשך לקרוא
27 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
במהלך הקריאה בספרו היפהפה של ראובני, נזכרתי ב'סיפור על אהבה וחושך' של עוז. ראובני לירי יותר וקרוב בסגנונו לזרם התודעה, אבל התמטיקה לא רחוקה כמו שניתן היה לחשוב. שני הספרים עוסקים בעצם בריק שנפער בנפשו של אדם המתייתם מאמו בילדותו. שניהם עוסקים גם במשבר ההגירה למזרח התיכון של יה... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אוי, טאטע, איזה עונג. איזה כיף זה כשאת מתעקשת ואת שמחה שהתעקשת. כשאומרים לך "עזבי, זה כבד, אל תרימי", אבל את מצליחה להרים, או כשאומרים לך "עזבי, זה תקוע, אל תנסי", אבל בסיבוב חזק זה נפתח, או כשאומרים "די, הזהרנו, התרענו, למה דווקא?", ואת עומדת עם ברכיים כפופות ומפשילה שרוולים והמצח מוכן... המשך לקרוא
51 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
יש לסופרים אמריקאיים תכונה מגונה של להג יתר. שניים עולים לקבל פרס: דונה טארט וג'ונתן פראנזן. לו היה להם שמץ מהיכולת של יאנגיהארה, מלאכתם היתה צולחת בידם יותר.
בחירת המילים של אמיר צוקרמן המתרגם לא תמיד היתה הבחירה הטבעית. התרגום זורם ברובו, אבל לפעמים נעצרים בגליץ' כזה או אחר.
... המשך לקרוא
64 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
שבוע שעבר לקחתי אחת מנתבג ליבנה. זאת היתה בחורה גבוהה אולי בת חמישים. היא השאירה את המזוודות שלה על הרצפה ופתחה את הדלת מאחורה והתיישבה. לא כאילו היא ממהרת. הפוך. כאילו יש לה כל הזמן שבעולם. בלי להעיף בי מבט אמרה לי יבנה ופתחה תיק קטן בצבע זהב שנראה כמו חלוק נפוח כזה שיש בו הרבה מ... המשך לקרוא
26 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
סגנון הכתיבה מצא חן בעיני אך הספר לא מספיק מעניין לאורכו.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
ספר שהוא "ממתק", תענוג לקרוא! קולח, רענן, שוקק ואוטנטי. כתוב נהדר ועושה כבוד לשפה העברית.
הספר כתוב בהומור שנון, חוצפה ואלגנטיות, ויש בו אמירה מעניינת ואקטואלית על נשיות, אהבה וזוגיות. (לא אפרט כדי לא לעשות ספויילר).
זהו ספר מאוד ישראלי ומתרחש עמוק במציאות תל אביבית.
הסיפור כול... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
שוגון מורכב משני כרכים, כ-1000 עמודים צפופים. אילו פורסם היום היה מכיל כ-1300 עמודים. מיטיבי קרוא אינם נרתעים מעמודים רבים כל כך לו מדובר בספר מרתק. לא כך המצב בספר שלפנינו.
אני לא נוהג לסקר ספר שלא קראתיו עד תומו. בתחילה קראתי את מלך עכברוש, ממנו לא התרשמתי ביותר. שוגון הוא ספר מפור... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אני אישית לא אהבתי את הספר.
יש בספר המון תיאורים ארוכים ונמרחים.
העלילה ממש לא מעניינת, סיפורם של חמישה שתיינים בטלנים שלא עושים כלום בחיים חוץ מלשתות ולדבר שטויות.
וכדי להוסיף חטא על פשע, החלק השני והמרכזי של הסיפור עוסק בנושא המחליא של מלחמות שוורים/פרים שזה פשע בפני עצמו.
... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
מה קראתי בזה הרגע? ספר רצוף, ללא פרקים שהפסקאות לעיתים מופרדות ע"י כוכביות רק ליצור מין הפרדה בין סיפורים כשבעצם אין שום הפרדה כזו או אחרת... ספר שכולו מונולוג של שלהבת בואיז, גבר, כן כן, גבר ששמו שלהבת מספר את סיפור חייו ובעצם את כל העולה על רוחו.
שלהבת, או שלבי כפי שקוראת לו בת ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
כשהייתי ילד שיחקתי על חוף הים, והשתובבתי בגלים המתנפצים לחוף. ראיתי גלים חזקים יותר ופחות, זרמי ים סוחפים שאינם גלויים לעין, וכמובן טעם המלח על שפתי והשיזוף שחזרתי איתו הביתה.
לימים גיליתי כי הים עמוק, ומעבר למישברים יש אזור של גלי עומק כיפיים לשחייה.
כשלמדתי על הימים והאוקי... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ספר מתח? לא כל כך.
מרתק? מאוד, אבל דוקא בגלל תאורי המצבים ומוחשיות הדמויות.
היתכן כי כן(העלילה)? לעניות דעתי ממש לא. אין שום דבר ללא פגם בעולמנו. הכל מתקלקל באופן זה או אחר, אפילו אצל מפעילי המריונטות הכי מנוסים.. (אלא אם כן הם אמריקאים כנראה).
אם כבר ספרי מתח, העדפתי האישית מוטה ל... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|