ב-2007, כשהחל סאראמאגו, אז בן 85, לכתוב את 'מסע הפיל', כבר קיננה בו מחלה שאובחנה רק כעבור חודשִׁים; וכשאושפז לבסוף בבית-חולים היה חשש רציני לחייו, ואף הוא-עצמו החל להטיל ספק בכך שיסיים את הספר. אבל כעבור שבעה חודשים, אחרי שהחלים לחלוטין, הוא שב במרץ מחודש אל כתיבת הספר המחזיר-לחיים הזה, אשר מוקדש לאשתו פִּילאר דֶל רִיוֹ "שלא נתנה לי למות" -
מורה להיסטוריה בבית ספר תיכון, בן 38, שואל סרט וידיאו, שהמליץ עליו חבר - לעבודה: לא איזו יצירת - מופת קולנועית, אלא רק בידור של שעה - וחצי, שיוכל להסיח את דעתו מן הדכדוך שלו (הוא גרוש, ואינו רוצה להיזכר למה התגרש; ואת הקשר עם החברה הנוכחית שלו הוא רוצה לנתק ואינו מצליח). לאימתו הוא מגלה ששחקן - משנה בסרט, המופיע בתפקיד צצדי של פקיד - קבלה בב
סיפורו של סיילאס מארנר, האורג מראבלו שאיבד את זהבו וזכה בילדה זהובת שיער, הוא סיפור על סוג של גאולה, גאולת הנפש באהבה. הוא נחשב לדוגמה ומופת מבחינת המבנה המושלם, הדיוק הפסיכולוגי בעיצוב הדמויות וההקבלה המופלאה בין כל אחת מההתרחשויות לבין התימה המרכזית. זהו סיפור נוגע ללב ואחד משיאיה של הספרות הריאליסטית באנגליה. "סיפור העלילה של
ספר מרגש ומכמיר לב על חרדת הקיום האנושי ועל מאמצינו להילחם בה, פרי עטו של אחד הסופרים האהובים ביותר במאה העשרים.
למונית של ז'אן עולה איש קשיש והדור: סלומון רובינשטיין, לשעבר מלך הקונפקציה. בין הנהג הפריזאי הצעיר לבין היהודי בן ה-84 נרקמת ידידות מופלאה; המלך סלומון שולח את ז'אן להביא מתנות, ממתקים ואפילו מכשירי טלוויזיה לזקנים בו
ב'כל השמות' אין לדמויות שמות;
רק "האשה האלמונית", או "השכנה מקומת - הקרקע מימין", או "אשתו של הבעל הקנאי".
מלבד אחד - סניור ז'וזה, גיבור הספר, שגם כותב במחברת את מעשיו בפרשה שעליה מסופר.
והעובדה שזה גם שמו הפרטי של המחבר אינה מקרית.
אם כל הרומאנים של סאראמאגו מציבים במרכזם משהו כובל, מאובן, מצמית, עריץ ושרירותי (שמולו זורמת איזו חתרנ
איסאקו בן התשע חי בכפר דייגים יפני עלוב ומבודד, אשר תושביו מצויים על סף רעב. הסיפור משתרע על - פני שלוש שנים בהן נעדר אבי המשפחה מהבית, לאחר שנאלץ לשעבד את עצמו. מילות הפרידה של אביו לאמו: "אל תניחי לילדים לרעוב", מכוונות את מעשיו של איסאקו ועומדות בבסיס תפילתו לבוא או - פונה - קמה. תושבי הכפר, המתפרנסים בקושי מדגת הים ומהפקת מלח, מנסי
שואה שלנו הוא רומן אוטוביוגרפי ולא אוטוביוגרפי.
יש בו אנשים שאיכלסו את ילדותו של המספר: ניצולי שואה טראגיים, מופלאים, ססגוניים:
עובדות העולות מן המחקרים, מן העדויות, ותוספות של דמיון:
גרמנים רעים וגרמנים טובים, יהודים טובים ויהודים רעים.
הוריו של המספר עברו את השואה כילדים.
נותר להם כוח ורצון חיים להעניק לילדיהם ילדות משוחרר
בתקופת המהומות האלימות בסוואטו, דרום-אפריקה, מתרסקת שגרת חייו של אפריקאנר מצליח ועשיר. תוך עשרים וארבע שעות, אהובתו נוטשת, בנו מתמרד וחברו הטוב ביותר מורשע כטרורסיט. הוא מגייס את ערכי העבר שיעמדו בינו לבין ההרס והאימה שמתרחשת על כל מי שהכיר ואהב. מרתק ומפתיע. משטר האפרטהייד במלוא אכזריותו ותיפלותו.
"זכות התשוקה" הוא מסמך נוקב על החיים בחברה השסועה של דרום - אפריקה, הנעה כל ימיה בין ייאוש לתקווה ומשלמת מחיר כבד בעוון גזענות ודיכוי גם במשטר החדש שלאחר ביטול ה"אפרטהייד". בה - בעת הוא סיפור חושפני ומרתק על אלמן בראשית שנות השישים לחייו, השבוי בעולם ההזוי והלא - מחייב של ספרים ומילים, שהמציאות האכזרית טופחת על פניו: הוא נאלץ לוותר על
בדרום - אפריקה המסוערת של שנות השמונים, בעיצומו של המסע נגד שלטון המיעוט הלבן ונגד האפרטהייד שם ובעולם כולו, מתקוממת ארמינטה רוסו, צעירה אפריקנרית, נגד הגורל העושה אותה בת לשבט הלבן המשוקץ והשנוא ביותר על האדמה, והיא ממאנת לראות את עצמה אשמה.
על אף תודעת השייכות לעם האפריקנרים - או הבורים - המפעמת אותה, והנסיון הנואש בנפשה לעשות
"הייתי בן שתים - עשרה כשהלכתי על מים בפעם הראשונה", כך מתחיל הרומן המפתיע והמרתק הזה, המספר את סיפורו שך נער יתום חסר - כל, שאיש כריזמטי מסתורי אוסף אותו מן הרחוב ומלמד אותו לעוף האוויר, פשוטו כמשמעו. במחיצת מורו, שנהיה לו כאלוהים וכאב, הוא יוצא למסע ארוך אך חיים מלאי מסות, הרפתקאות ותהפוכות, שיעלה אותו אל פסגות של אושר ועושר ויוריד או
על `אלה תולדות` מקובל לומר שהוא אחד הרומאנים היותר חשובים על מלחמת-העולם השניה.
בשנות ה- 80, כשתורגם לאנגלית ולצרפתית, יצאה תהילתה של מורנטה גם אל מחוץ לארצה.
יש בספר הזה הרבה ממה שבגללו האנושות קוראת ספרים, ולא נותר אלא לצטט את המבקר מן ה`סנדי טיימז`, שמנסה תארים כמו "קודר, מפחיד...
ועם זאת מצליח להיות שמח, מותח ומשחרר", אבל מרים ידיי
בגיל 15, עם מעט כסף בארנק ובגדים שדחס לתיק קטן, בורח קפקא טאמורה מביתו, מעברו, מקללתו האיומה של אביו. מצויד במשאלה עתיקה - למצוא את אחותו ואמו שעזבו את הבית כשהיה בן ארבע - הוא יוצא לדרך בלי לדעת לאן תוביל. ממש כמו נאקאטה, זקן פגוע מוח המתפרנס מאיתור חתולים אבודים, שנהדף אל המסע הראשון בחייו בנסיבות קיצוניות לא פחות.
שני סיפורי המסע, ש
יצירת המופת הנעלמה של אנדריי פלטונוב
אנדריי פלטונוב הוא הסופר הרוסי החשוב והמרתק ביותר שהתגלה למערב מאז התפרקותה של ברית המועצות. מוסקבה המאושרת, מפסגות יצירתו, הוא רומן קצר שכתיבתו החלה ב-1933 ולא הסתיימה מעולם. ממש כמו "האמן ומרגריטה" של בולגאקוב והסימפוניה הבלתי גמורה של שוברט, זו יצירה שהֶעדר הסיום שלה הוא סיומה האמיתי.
פלטו
טורו אוקאדה אוהב את אשתו.
הוא אוהב גם לבשל, לקרוא ולהאזין למוזיקה, והוא אפילו מתחיל להתרגל לשגרת חייו כמובטל.
אבל אז מתרחשים כמה אירועים בלתי שגרתיים: שלא ביוזמתו הוא מתחיל לקבל שיחות טלפון אירוטיות, החתול שלו נעלם, והוא מתוודע לשתי אחיות מסתוריות.
אבל השינוי שמערער את שלוותו יותר מכל הוא היעלמה של אשתו, קומיקו.
החיפוש אחר אשתו
בלבה של ערבת המדבר הגדולה של קזחסטן, על יד מסילת הברזל, שוכן יישוב קטן - שמונה בתים בסך הכל - של פועלי מסילה ומעתקי פסים, שתפקידם להשגיח על תנועת הרכבות ההולכות ממזרח למערב וממערב למזרח, שתהיה סדירה ושוטפת תמיד.
מן היישוב הנידח הזה יוצאת יום אחד שיירה מוזרה קטנה.
ידיגיי ז`אנגלדין, פועל מסילה קשיש, מוותיקי מלחמת העולם השנייה, לוק
במיקרוקוסמוס של אחוזה ספרדית רואים להם האדונים זכות טבעית לשעבד את משרתיהם ולנצלם, והציות ללא סייג מובן מאליו גם למשרתים: פאקו, רגולה אשתו, ובתחתית הסולם עזריאם, אחיה המוגבל של רגולה, שנוצל עד זקנתו באחוזה אחרת, ואז הושלך ככלי אין חפץ בו. במציאות הסגורה והמנותקת הזאת אין למשרתים אלטרנטיבה להתבטלות המוחלטת, עד כדי הסכנה לפגיעה פיז
ויקטור מדוכא: אהובחו נטשה אותו, הסיפורים הקצרים שלו קצרים מדי, ואפילו החשמל בדירתו נותק.
חברו היחיד בעולם הוא מישה, הפינגווין שלו. מישה הוא העד היחיד למצוקתו של ויקטור, ויחד הם שוקעים בדיכאונם לתוך הילולת סביאה של וודקה ודגים.
יום אחד נופלת לידיו של ויקטור הזדמנות פז: הוא מתמנה לתפקיד כותב ההספדים של עיתון גדול.
ויקטור מצליח מאו
נוטות החסד, "Les Bienveillantes", הוא ספר הביכורים של ג'ונתן ליטל, יהודי אמריקאי בן 38, שגדל בצרפת ומתגורר היום בספרד. גיבור הרומן שלו הוא קצין אס-אס נאצי נטול רגשות אשמה החי ופועל בסביבה של נאציזם, אנטישמיות ורוע .
נוטות החסד הוא פרסקו בבּארוקי המתאר בגוף ראשון את עולמו המפלצתי של קצין אס-אס בין 1938 ל-1945, יצירה מהפנטת, מטרידה ורבת-עוצמה, שמיד