“פלאנרי אוקונור הביאה לי אותה בפנים, בפעם השנייה. הסופרת הדרומית החולה והתמהונית, שחייתה לבדה בחווה בג'ורג'יה, מוקפת בטווסים ובקטנוניות אנושית כפרית מהסוג האכזרי, הגזעני, הבור הישן והטוב, עשתה זאת שוב! אסופה כזאת מופרעת, גאונית, מדוייקת, אפלה ומזעזעת של סיפורים לא קראתי כבר מזמן.
גיבוריה הכפריים של אוקונור ברובם אנשים קטנים. אנשים קטנים וחסרי שמץ של מודעות עצמית. הם יהירים ולא מסוגלים לראות את”