ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 18 בינואר, 2017
ע"י אלזה
ע"י אלזה
זה כאילו חזרתי הביתה. דוקא נולדתי בארץ וגם הורי אם לא נתיחס לגיל שנה, הם כמעט ילידי הארץ. ובכל זאת זה כמו לחזור הביתה, כי רח' קרוכמלנה בוארשה זהה לעיירה היהודית שהיהדות היום היא ההמשך שלה ולא רק היהדות אלא למרבה האירוניה גם המציאות בארץ (הממשלה בארץ מחכה לטראמפ כמו למשיח הגואל).
אהרון גריידינגר גדל בקרוכמלנה מס' 10 ובאותו בניין גרה גם שושה ושניהם היו חברים טובים. לימים משפחתו עוברת דירה לכפר אך כשהוא מתבגר הוא חוזר לוארשה וכסופר מתערה בחברה היהודית אינטלקטואלית ואריסטוקרטית. אלא שהוא נמשך חזרה לרחוב בו הוא גדל שזה מרכז הגטו היהודי, וכזה הוא היה עוד לפני שהנאצים דחקו אליו עוד כל יהודי העיר.קרוכלמלנה הוא רחוב של פשוטי ועניי היהודים, אך כולו קולות ופעילות של הרוכלים והתגרנים ובעלי המלאכה, אלה צועקים על מרכולתם ואלה רוקעים וחורטים ומנסרים וההמולה גדולה, ובלילה המולה זו נעלמת אך נפתחים בתי המרזח והרחוב שייך לשיכורים ולזונות.
לאורך הספר ובצל המלחמה ההולכת ומתקרבת והאנטישמיות הגוברת בפולין, מתנהל גריידינגר ומחלק את חייו בין שושה בת גילו שלא התפתחה ונשארה כילדה בגופה ובראשה ושעדיין גרה עם אימה באותו הרחוב, ובין הנשים והחברים מהווי חייו כסופר בוארשה, אלא שדוקא בשושה הוא מתאהב וכפי שהוא אומר לה הוא מרגיש אליה כמו אבא לבת אבל לא רק...
כמה שאלות מועלות בספר היפה הזה: התחושה שהיהודים כולל אלה שהיתה להם האפשרות לברוח ובכל זאת הם נשארים כאילו מוכנים להתאבד ולא לותר על חייהם בפולין.
וכמובן שאלת יחסיו הכמעט פדופיליים של גריידינגר הנ"ל עם נערה-ילדה שהיא אמנם בת גילו אלא שיחסיו איתה הם יחסים מגוננים פטריארכליים.
הספר היפה הזה מתאר את חיי היום יום בפולין ערב המלחמה, של היהודים הדתיים והחילוניים האריסטוקרטים והעניים, הקומוניסטים והציונים. נפלא.
20 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
גוטי
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
אין ויכוח שזה ספר נפלא, אני חולקת עליך אלזה בדבר אחד.
אני לא רואה ביחס של גריידינגר אל שושה כמשהו פדופילי כלל וכלל.
אני חושבת ששושה מסמלת את יהדות פולין שנעזבה לה ונכחדה בעשן. זו, הענייה, זו שאינה מפותחת, זו שמעט מפגרת (אל מול העולם החדש באמריקה)אך גם זו שהנפש יוצאת אליה, זו בממלאה את הלב בגעגוע ודווקא הפשטות, העוני והנכשלות היא זו שכל כך חסרה לו. |
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
מיליונים רבים לא ברחו. רוב הזמן אפילו לא חשבו שהם צריכים.
|
|
|
אלזה
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
,תודה לכל המפרגנים הנחמדים, ומחשבות מי שרצה לברוח ברח. עובדה שיש כמה אשכנזים שהם לא בנים לניצולי שואה. ואגב, אין לי טיפה ביקורת על מי שלא רצה לעזוב את ביתו וטיפח תקוה, יתכן מאד שגם אני הייתי עושה את זה.
|
|
|
רץ
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
כעת אני קורא את תיקון חצות, וכל הזמן אני חושב, העיירה הזאת כל כך דומה למדינה שלנו, איך זה קרה לנו ?
|
|
|
לי יניני
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
את הספר הזה קראתי כמה פעמים שעוד לא היו לי קמטי הבעה. ספר נפלא
אני עדיין שומרת על העותק הזה בספריה הפרטית שלי יחד עם כל הספרים של בשביס ואני אף פעם לא משאילה ולא אשאיל לאף אחד.
|
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
|
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
אכן ספר נפלא. היהודים היו עניים. לאן בדיוק הם היו אמורים ללכת?
|
|
|
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
קסם של סיפור.
אם תרצי, יש ספר המשך "המשוגע" שממשיך את קורותיו של אהרון גריידינגר, הפעם מעלליו בניו יורק ומעט בתל אביב, לאחר עזיבתו את פולין והשתקעותו בניו יורק (פחות מוצלח לטעמי).
|
|
|
מתלמד
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
מי שרואה את קרכמולנה כבית, יכול לראות בי שכן...
|
20 הקוראים שאהבו את הביקורת
