ביקורת ספרותית על שושה - ספריה לעם #246 מאת יצחק בשביס-זינגר
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 21 בדצמבר, 2022
ע"י פרפר צהוב


זה הספר השני של בשביס זינגר שאני קורא לאחר "העבד" המופלא.

גיבור הסיפור הוא אהרון גריידינגר, שדמותו נראית כמבוססת, לפחות באופן חלקי, על דמותו של בשביס זינגר עצמו. גריידינגר, כמו בשביס זינגר, הוא בן למשפחה חרדית ואביו הוא רב, מתגורר ברחוב קְרוֹכְמַלְנָה 10 בוורשה, מקיים קשרים אינטימיים עם כמה נשים, לעיתים במקביל, עוסק בכתיבה וגם משמש כמגיה באחת מעבודותיו.

גם בספר הזה עולה ביקורת כנגד התפישות הדתיות, על הכפייתיות וההסתגרות שבהן, הנראית עוד יותר נוקבת מאשר בספר "העבד". הביקורת מתייחסת לנושאים שונים, כגון: לימוד של "דיני ביצה שנולדה ביום טוב והקורבנות שהוקרבו בבית־מקדש שחרב לפני אלפיים שנה" במקום ללמוד חשבון, גיאוגרפיה, כימיה וכו'; סגפנות יתר שהתבטאה בכך שלא היו צעצועים בביתו והקפדה מופרזת על איסורים מאיסורים שונים – אסור לצייר דמות אדם, אסור לדבר בגנותו של אחר, אסור לצחוק למישהו ואסור לבדות סיפור; חשש מחטאים וראיית תכליתו של העולם הזה רק כפרוזדור לעולם הבא - יש ללמוד בו תורה ולעשות מעשים טובים כדי לקבל גמול בעולם הבא. על זה אמר רבי סטינג:
"But to look for Heaven is to live here in Hell".

אהרון, כמו בשביס זינגר, לא הולך בתלם שמשפחתו היתה רוצה שילך בו. כבר בצעירותו החל לקרוא בסתר ספרים ממגוון תחומים – ספרות, מדע, פילוסופיה, והוא מגבש לעצמו תפישת עולם עצמאית. הוא מאמין באלוהים אך לא במנהגי הדת הכפייתיים (בשונה מאחיו שפחד, למשל, לשבת בכרכרה, שמא המושב עשוי שעטנז).

עיקר העניין בספר מבחינתי היו התיאורים האותנטיים של העיר וורשה ושל הקהילה בה הוא גדל, והתייחסות לתפישות עולם והתנהגויות שונות של חבריו, שכניו ובני משפחתו. בדרך כלל הספר קריא מאוד (למרות האותיות הקטנות), אבל לעיתים יש בו אמירות פילוסופיות משמימות שלא עוררו עניין רב אצלי. גם ריבוי היחסים עם נשים לא היה כל כך מעניין מבחינתי.

ישנה גם שושה, חברת ילדות לא מפותחת שהוא חש אליה איזשהו תמהיל לא ברור של אהבה, חמלה ומחוייבות, אבל מבחינתי היא לא היתה לב הסיפור.

אני לא בטוח איך לדרג את הספר. יש בו עניין, אבל הוא לא מגיע לרמתו של "העבד". אפשר לקרוא.

εϊз
26 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
פרפר צהוב (לפני שנתיים ו-8 חודשים)
תודה, בר.
את "שונאים סיפור אהבה" עדיין לא קראתי, אבל אני מעריך שהוא דומה ל"שושה" יותר מאשר ל"העבד". הוא בכל מקרה ברשימת הקריאה.
"יום של עונג", שנמצא אצלי ברשימת הקריאה לעתיד הלא רחוק, הוא סיפור על ילדותו של בשביס זינגר, ונראה על פי הסקירה של מורי, ששושה הוא שמה האמיתי של חברת ילדות שלו.
בר (לפני שנתיים ו-8 חודשים)
תוןדה על הביקורת! קראתי רק ספר אחד שלו "שונאים סיפור אהבה" ואהבתי מאוד. אולי כדאי שאקרא ממנו עוד, נראה לי שאוהב.
פרפר צהוב (לפני שנתיים ו-8 חודשים)
תודה, חני. אין ספק שבשביס זינגר יודע לספר סיפור.
אני מבין שאת "העבד" עדיין לא קראת. מעניין מה תחשבי עליו.
חני (לפני שנתיים ו-8 חודשים)
קראתי לפני כמה זמן
סיפור קצר שלו שלמדנו בשיעור.
ואז הבנתי שהוא צריך להיות
פרויקט.תודה פרפר, אגיע גם אליו.
פרפר צהוב (לפני שנתיים ו-8 חודשים)
תודה, פאלפ. גם אני בדיוק חשבתי על מידת האקטואליות של עניין לימודי הליבה. הסיפורים על "הכן עצמך לעולם הבא" מסופרים גם היום, כולל על ידי חבר לעבודה. מעניין מאין הביטחון המפוקפק של אלה שמעולם לא היו בעולם הבא ולא חוו אפילו טיפ טיפת צואה רותחת או בילו דקותיים בכף הקלע?! :-)
פרפר צהוב (לפני שנתיים ו-8 חודשים)
זאבי, תודה שקפצת לבקר. דרך אגב, אתה יכול לקחת כאקסיומה שאני תמיד צודק (-;
Pulp_Fiction (לפני שנתיים ו-8 חודשים)
וואלה: " לימוד של "דיני ביצה שנולדה ביום טוב והקורבנות שהוקרבו בבית־מקדש שחרב לפני אלפיים שנה" במקום ללמוד חשבון, גיאוגרפיה, כימיה וכו'; סגפנות יתר שהתבטאה בכך שלא היו צעצועים בביתו והקפדה מופרזת על איסורים מאיסורים שונים – אסור לצייר דמות אדם, אסור לדבר בגנותו של אחר, אסור לצחוק למישהו ואסור לבדות סיפור; חשש מחטאים וראיית תכליתו של העולם הזה רק כפרוזדור לעולם הבא - יש ללמוד בו תורה ולעשות מעשים טובים כדי לקבל גמול בעולם הבא"...

מדהים איך יש דברים שלא משתנים לעולם.
מכיר רק את העבד וגם זה בזכות התיכון. רושם לי את הספר הזה.ביקורת טובה, פרפר.
זאבי קציר (לפני שנתיים ו-8 חודשים)
מה שארנון וצודק פרפ״צ לגבי העדפתו את התרגום הקודם של חיים פלג
פרפר צהוב (לפני שנתיים ו-8 חודשים)
תודה, עמיחי. יכול להיות שאני עתיק :-)
"העבד" מצא חן בעיני יותר מאשר פרשיות האהבהבים המודרניות. תיאור וורשה כמובן היה טוב, היות והוא מתאר את האזור כפי שהכיר אותו בילדותו.
עמיחי (לפני שנתיים ו-8 חודשים)
גם לדעתי זה ספר מעניין. נדמה לי שזינגר טוב יותר כשהוא כותב על העת המודרנית.
אנוק (לפני שנתיים ו-8 חודשים)
תודה על ההמלצה, פרפר.
פרפר צהוב (לפני שנתיים ו-8 חודשים)
תודה, oziko.
מבחינתי הרומנים עם הנשים היו פחות מעניינים, ואם אני חושב על זה, אם ככה יהיו גם הספרים האחרים שלו יכול להיות שפחות אתלהב.
"העבד" הוא בסגנון אחר, אולי יותר תמים או "ספרותי" , מאשר הספר הזה, שהוא די מודרני־בוהמי בתיאוריו.
פרפר צהוב (לפני שנתיים ו-8 חודשים)
אנוק, את "העבד" את חייבת לקרוא! הוא נהדר. גרסת התרגום של חיים פלג היא העדיפה.
ב"שושה" תיאור חיי היהודים בוורשה היה הפן הכי מעניין מבחינתי.
אבי היה נוהג לבקר בבתי קברות בטיוליו, אבל בית קברות זה מקום קצת "מת" מדי לטעמי (-; אני בכל זאת מעדיף לקרוא תיאורים שאנשים תיארו בעודם בחיים, ולא מה שמישהו רשם על מצבתם לאחר מותם.
oziko (לפני שנתיים ו-8 חודשים)
אחד הספרים היפים... אני זוכר שהאווירה שם תפסה אותי בצורה מיוחדת, במיוחד הרומן המשולש שם
אנוק (לפני שנתיים ו-8 חודשים)
יפה. את שושה אהבתי מאוד מאוד. מודה למרבה הפאדיחה שאת "העבד" לא קראתי, נראה לי בעיקר כי הוא היה (בזמני) קריאת חובה בתיכון, ואני כמו ילדה רוסייה טובה מתקשה בעברית כזו ומורדת - ברחתי אל הנוסחאות והביוטופ :).
אהבתי אותו גם כי הוא מביא כל כך יפה בעיניי את חיי היהודים בוורשה בתקופה של בין שתי המלחמות, תקופה שהייתה פשוטה מאוד מחד ומורכבת מאידך. וגם כי הוא מקסים.
אגב, אפשר ללמוד ממורכבות חיי היהודים באותה התקופה מביקור דווקא בבית הקברות היהודי בוורשה (אוקופובה) אותו אני מכנה "בית החיים" כי הוא נותן כל כך הרבה מידע על החיים שהיו בוורשה בקרב הקהילה היהודית ואל מול האחרים. שם מתוך הכיתוב על המצבות וקטעי ההסבר סביב אפשר להתרשם מהוויית הרבנות אל מול ההשכלה. הקומוניזם אל מול השאר. פעילי הבונד. מורדי גטו ורשה. ועוד.
פרפר צהוב (לפני שנתיים ו-8 חודשים)
יש מבצע חנוכה עד 24.12 באתר הוצאת כרמל על די הרבה כותרים למעוניינים.
מורי (לפני שנתיים ו-8 חודשים)
יארמה נוראי.
פרפר צהוב (לפני שנתיים ו-8 חודשים)
"שונאים סיפור אהבה" ממתין אצלי וגם "יום של עונג" ו"יארמה וקיילה". נראה איזה מהם יקלע לטעמי.
מורי (לפני שנתיים ו-8 חודשים)
ברור שגם שונאים, סיפור אהבה.
arnon (לפני שנתיים ו-8 חודשים)
העבד הוא מאסטר-פיס, וכלום לא מגיע לרמתו. שושה הוא דווקא ספר מוצלח מאוד.
אני ממליץ גם על שונאים - סיפור אהבה.
מורי (לפני שנתיים ו-8 חודשים)
דווקא חובה לקרוא. מהטובים של יב''ז.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ