ביקורת ספרותית על הבחורה על הרכבת מאת פולה הוקינס
ספר טוב

---

רוב רובו של הספר עובר על גיבורת העלילה שלנו ברכבת, שם היא מרשה לעצמה לצלול לבתים של אנשים אחרים. לאהבות של זוגות אחרים. שם היא יכולה לדמיין חיים שלמים ומלאים כמו בחלומות שלנו כשאנחנו עפים ,מאוהבים, מתרגשים, בוכים, נופלים...בכל הערים שביקרתי או גרתי בעולם הייתה רכבת כזו. רכבת שפולשת לחלונות ,גדרות גינות וגגות .לפעמים כשהרכבת האטה יכולתי אפילו לראות גם אנשים כמו בסרט יושבים ליד שולחן אוכל ומדברים או זוגות חבוקים. האור ברכבת מתעתע. לעיתים בגלל השמש , ולעיתים הקור והחושך הכפוי שמתחת לאדמה ביחד עם רעידות ורעש עושה לך עור ברווז עד שהרכבת יוצאת שוב כמו נשימה מבטן האדמה. ורייצ'ל, כן ,היא נפלה חזק כשהחליטה לערבב בין מציאות לדמיון. זה קרה בעיקר כששתתה המון. מכירים את ההרגשה כשהתודעה מתלכלכת ומתעמעמת בעקבות אלכוהול. ראיתי כאלה ברכבת כשבקבוק האלכוהול עטוף בשקית חומה והם "פה ולא פה" כשממש רואים את המחשבות שלהם נודדות ,מפוזרות ולא ממוקדות בשום דבר. כן רייצ'יל הייתה אלכוהוליסטית ,והאדם הקרוב לה ביותר אולי רצה לתת לה הרגשה של עמעום וחוסר יציבות. של עיוורון ובלבול מה שחור ומה לבן. ובמי תבטח אם לא באדם הקרוב לך בעולם. כשגירשו את ריצ'יל בבעיטה מחיי הנישואין שלה היא שתתה כל כך הרבה שכבר לא הבדילה בין הסיפור בו היא מספרת לעצמה לבין התמונות שהיא רואה דרך הרכבת. הבעיה הייתה אצל רייצ'ל שהיא לא האמינה בעצמה ונטתה לאבד את הזיכרון לעיתים קרובות. וכשהנפש רוצה לשכוח ולהדחיק אי אפשר פשוט לומר לה לצאת החוצה .ועד שהגיבורה שלנו חיברה אחד ועוד אחד היא נפלה ,ונחבלה ופגשה את האיש אדום השיער ברכבת, וזכרה שמלה כחולה על הספסל ומחבט ,ובכי, וריצה בהולה....אך לקראת סוף הספר הפרטים מתגבשים לתמונה בהירה אחת. היה רצח, היה טירוף, היה בכי ומשולש אהבה ,ובגידות וכמה נפשות מעורערות . בעיקר ספר מתח נחמד מאוד.

כשסיימתי את הספר נאנחתי בהנאה וחשבתי לעצמי שהספר המותח של פולה הוקינס בהחלט סיפק כמה ערבי חורף נחמדים מתחת לשמיכה.

» ביקורות נוספות של חני
» ביקורות נוספות על הבחורה על הרכבת