ביקורת ספרותית על הבחורה על הרכבת מאת פולה הוקינס
ספר בסדר

---

למען האמת, אני לא מבינה על מה כל המהומה.
מדובר בספר מתח לכאורה, אך העלילה מתקדמת בקצב די איטי, אפילו מעיק, ומתמקדת יותר בעולמה הפנימי של הדמות הראשית וביחסים שלה עם הסובבים אותה. העמודים לא התעופפו לי בקצב מסחרר מהיד והקריאה התקדמה די בעצלתיים – בהשוואה לספרי מתח אחרים וטובים אותם סיימתי בימים ספורים.

נקודת האור המרעננת היחידה היתה שהגיבורה הראשית, רייצ'ל, היא למעשה האנטי-תזה לגיבורה – גרושה, מובטלת, בעלת עודף ומשקל ובעיות שתיה, שעדיין לא הצליחה להתגבר על בעלה לשעבר שעזב אותה למען האשה עמה בגד בה. נדמה שרייצ'ל כל הזמן עושה את ההחלטות הלא נכונות, מעוררת רחמים לעתים, בניגוד לסטריאוטיפ של הגיבור הקלאסי שתמיד מציל את המצב. מהבחינה הזו היה מעניין לקרוא את העלילה מנקודת המבט שלה.

אבל בשורה התחתונה העלילה לא חזקה מספיק, לא מותחת לטעמי וגם ה"טוויסט" לא היה עוצמתי ואעז לטעון שכלל לא מפתיע. לא מדובר כאן בעלילת מתח רבת תפניות והתפתחויות (שהרבה יותר קולעות לטעמי) אלא בעיקר תיאור ההתמודדות של רייצ'ל עם האנשים בחייה, שאולי בעקיפין קשורים לסיפור היעלמותה של אשה צעירה, אבל זה לא הופך את הסיפור לספר מתח.
עשוי להיות שדווקא אנשים שפחות אוהבים מתח ויותר נהנים להציץ לעולמן הפנימי של הדמויות דווקא יהנו הרבה יותר מהשילוב הזה.
כנראה שאצלי מדובר במקרה קלאסי של "כגודל הציפיה, גודל האכזבה".

» ביקורות נוספות של דנה
» ביקורות נוספות על הבחורה על הרכבת