ביקורת ספרותית על נתתי לך ללכת מאת קלייר מקינטוש
ספר מעולה

---

הגעתי לתובנה, לדברים טובים לוקח זמן להגיע צריך לטרוח עבורם, לעבור כברת דרך, לעמול ואולי גם לכאוב ואם מתמזל מזלנו בסוף המסלול נראה את האור בקצה המנהרה. הדברים הרעים קורים מעכשיו לעכשיו, זה מגיע בבום ללא שלב מקדים וללא הכנה מראש.

ג'קוב בן ה-5 חוזר הביתה עם אמו, גשם חזק יורד ולשבריר שניה ובאמצע השיחה של שנהם עוזבת אמו את ידו. השנייה הזו כל כך קצרה, אפילו בספירה אין לה כמעט משמעות ומשקל, אותה שנייה גורלית ואכזרית שגודעת את חייו של הילד, מחסלת חיים, מחסלת עולם שלם עולמה של אמו.

לכפר מרוחק מגיעה ג'נה על כתפה מטען גדול וכבד .כל רצונה לשקם את חייה ולשכוח את עברה . ג'נה סטודנטית יפת מראה וחייכנית מחוזרת ע"י מרצה המבוגר ממנה בכמה שנים. היא נשבת בקסמיו ובאהבתו אליה. הנישואין לא מאחרים לבוא ואיתם גם הסיוט. ביום חתונתה למדה ג'נה שתכונה חדשה נוספה לה, תכונת הפחד.
הפחד מפני בעלה , הפחד מהיד שהפכה מהיד המענגת ליד הכואבת, מהמילים המלטפות למילים הכואבות והעיניים שהפכו ברגע מרכות ואוהבות לרעות ושונאות. ואם ליום אחד ניסה בעלה להשכיח את פחדה מפניו הסימנים הכחולים בגופה והצלקות בנשמתה דאגו לשוב ולהזכיר לה. קטעים קשים לקריאה כתובים, אך התחושה שלי הייתה שהם אמינים ומוחשיים, כאלו והייתי שם נוכחת כצופה מהצד הרואה את הסבל וההתעללות, כל הזמן נשמעה במוחי צעקה "ג'נה תכניסי לו כבר... תברחי משם.."

ריי בלש חזק עם ניסיון של שנים ורב תחומי בתיקי חקירה שונים. מתחת למדים והדרגות מסתתר לו אדם רגיש. ליבו של ריי מסרב לקבל את החלטת הממונים עליו לעזוב את תיק "דריסת הילד" מחוסר ראיות שנאספו. יחד עם קייט מציוותו הם ממשיכים לעבוד על התיק גם ללא אישור ומשאבים כספיים. השעות הנוספות שלהם יחד מקרבות אותם האחד אל השנייה ומתפתחת לה תשוקה שמותר רק לחשוב עליה ולדמיין, זה נוגע לא נוגע, זה שם אבל זה אסור. ושהנאמנות תסלח לי ותמחק מהפרוטוקול רציתי שיקרה שם משהו קטנטן....

פרקים הנכתבים בקול בעלה של ג'נה מגיעים ב-בום אחד גדול. דף ועוד דף והכל משתנה. כל מה שחשבתי מתברר לי כשגוי. עוד מילה ועוד שורה..... מה? לא יאומן!!! התמונה משתנה מקצה לקצה.

שם הספר מקבל משמעות נוספת, כן עכשיו אפשר לקרוא אותו בלשון זכר ונקבה כאחד.
הספר הרגיש לי כמו כניסה לבניין רב קומות, רק שבמקום לטפס מדרגה אחר מדרגה קומה אחר קומה, נכנסתי למעלית מהירה שהעיפה אותי בטיל לקומת הגג. משם ראיתי את הנוף מנקודת מבט שונה ממה שראיתי מלמטה.
אם לא הבנתם עד כה אז אהבתי מאוד את הספר. מומלץ בחום.
קארן

» ביקורות נוספות של קארן
» ביקורות נוספות על נתתי לך ללכת