ביקורת ספרותית על אל תסתכלי אחורה מאת ג'ניפר ארמנטראוט
ספר טוב

---

אני בבעיה, מצד אחד אני רוצה לקרוא ספר טוב שימשוך אותי, ומצד שני כשהוא מגיע אני מוצאת את עצמי מחוסרת שינה.
אחרי שעות מרובות בעבודה, ועבודה מרובה בבית בין ארבעת ילדיי ובין עבודות הבית, אני מוצאת את זמן הקריאה שלי רק בלילה
כשכולם ישנים, רק אני והספר ערים, וכשהספר מותח וכתוב היטב אני קוראת עוד דף ומתחייבת בפני עצמי שרק עוד כמה דפים והנה הבוקר עולה.
אל תסתכלי לאחור , הפתק שסמנתה מצאה בחדרה עורר את חשדה בכל הסובבים אותה.
סמנתה וקסי החברות הטובות נעלמו יום אחד, סמנתה נמצאה לאחר כמה ימים כשהיא חבולה, קסי לא שבה.
בכל כוחה מנסה סמנתה להיזכר במה שארע , אך לצערה לאחר המקרה הטראומטי לקתה באמנזיה.
הסובבים אותה חשדו בה שהיא הרוצחת, ומיום ליום כשנזכרה בפרטים קטנים האמינה שזו היא.
הבזקים מתגלים לה אט אט כדי להשלמת התמונה, אך הזיכרון מעברה מצער אותה והיא מבינה עד כמה ההתנהגות שלה הייתה אכזרית כלפי הסובבים אותה, ומה שעניין אותה זהו רק העושר והמעמד.
סמנתה עוברת שינוי קיצוני בהתנהגות כלפי עצמה וכלפי הסובבים אותה. האהבה הקודמת כבר אינה והאהבה הישנה והחבויה צצה ועולה שוב מחדש.
לאורך כל הספר הסופרת מרמזת על הרוצח וגרמה לי להאמין כל פעם מחדש שאני כבר יודעת מי הוא.
הסוף אכן היה מפתיע , הספר מיועד לבני נוער ולמבוגרים כאחד. הוא קריא וזורם, התחושות וההרגשות מועברות לקורא ללא כל מאמץ.
בברכת שנה טובה, גמר חתימה טובה לכולם
קארן

» ביקורות נוספות של קארן
» ביקורות נוספות על אל תסתכלי אחורה