ביקורת ספרותית על נתתי לך ללכת מאת קלייר מקינטוש
ספר בסדר

---

עברית קשה שפה. והיא גם בטח לא קלה למתרגמים.
עברית היא שפה מדוייקת, ממוקדת וספציפית ואין בה מרחב להטעיה ועירפול שמבוססים על מילים רב משמעויות או דו מגדריות או עמעום של לשון יחיד ולשון רבים.
זכר. נקבה. יחיד. רבים. הכל מובנה וברור. גם הפעלים.

ולכן, כבר בעמוד 21 גיליתי את הטוויסט שאמור היה להתגלות רק בסוף החלק הראשון. וגם את הסיפור מאחוריו שאמור היה להיחשף רק תוך כדי החלק השני הבנתי הרבה לפני כן. כתבתי את האבחנות שלי על נייר עמדה מסודר והחתמתי עדים בחתימה נוטריונית גם כדי שלא אתפתה לשקר לעצמי אבל בעיקר כדי שיהיו לי bragging rights.
ואכן היו לי.

אז אחרי שאת שני הסודות/הטוויסטים שעליהם יושבת עיקר העלילה חשפתי די מהר, הייתה קריסה. הקריאה איבדה את העוקץ וחלק ניכר מהמתח שאליו כיוונה הסופרת פשוט התמסמס. אז או שזו פאלטה ענקית בתרגום (לדעתי כן) או שניחנתי בכישורי פיענוח יוצאי דופן, בחדות עין, בשימת לב אובססיבית לפרטים ובאופן כללי בגישה של 'אנחנו לא פראיירים אז אל תנסו אותנו אפילו'.

ואפרופו 'אנחנו לא פראיירים'...
מכירים את זה שהבאד גאי בסרט חוטף את מה שמגיע לו?
זה יכול להיות פסל שמנפצים לו על הפרצוף או בעיטה שמגלגלת אותו במדרגות או ירייה שהוא חוטף מטווח בינוני או דקירה בסכין מטבח או בדוקרן קרח או מזלג בעין או מספריים באוזן או מהלומה עזה באלת גולף או מכה במוט הברזל הזה שמסדר את העצים באח או בשבירת כסא על ראשו. מכירים?
והצופה חושב שזהו, הוא מנוטרל. ושסוף טוב הכל טוב. מכירים?
ואת זה שאיכשהו הוא תמיד קם לתחייה, גם את זה מכירים?
זו קלישאה מהגדולות שיש ומקינטוש לא ויתרה עליה. כלומר, גם עליה. כי קלישאות יש פה למכביר. וכל המכביר הרי זה משופרח.
(מה שמוכיח שמנוטרל זה לא מספיק.)


חיכיתי לו הרבה ונתתי לו ללכת חיש מהר. הוא לא יחסר לי ולא אתגעגע אליו כי הוא קל לשיכחון.
לך לשלום, ספר, ואל תחזור בלי מקצה שיפורים רציני. מקצה שיפורים זה אומר החלטות פחות מטומטמות של הדמויות הראשיות, שימוש מופחת בקלישאות, דילול רציני ואכזרי של שלל האלמנטים שנדחסו בכוח לחיי הדמויות ומעל הכל: די כבר! באמת, די כבר עם חיי משפחה מעורערעים של שוטרים. אפשר לחשוב, כולה שוטר/חוקר. ואפילו לא שוטר/חוקר בלהב 433 שרודף אחר כוחות האופל שיושבים בבלפור. ובעלה.

אה, הספר הוא על תאונת פגע וברח שבה נהרג ילד קטן ויש שני שוטרים, ריי סטיבנס וקייט אוונס, שחוקרים וחוקרים. וחוקרים.
ותשמעו מה אני אומרת לכם, ריי סטיבנס וקייט אוונס הם כאן כדי להישאר. אנחנו עוד נשמע עליהם כי ספר שנכתב ע"י שוטרת לשעבר ותורגם ל-30 שפות לא יכול שלא להפוך לסדרת ספרים. אם תשאלו אותי, הוא תורגם ל-29 שפות יותר מדי.




וגמזו היה אומר: נתתי לך ללכת וחבל שבכלל באת.

» ביקורות נוספות של שונרא החתול
» ביקורות נוספות על נתתי לך ללכת