ביקורת ספרותית על הזמיר מאת כריסטין האנה
ספר מעולה

---

כאשר אני מסיימת ספר, ממשיכה לחשוב עליו ימים נוספים, ולא מצליחה לקרוא ספר מיד אחריו, אני יודעת
שהצליח לי בבחירה והספר הוא טוב(מאוד).

ויאן ואיזבל אחיות למודי ניסיון מהמלחמה, כאשר אביהם שב מהחזית ולא הצליח לחזור ולתפקד כאב וכבעל
ואף נפל לטיפה המרה.

השנה 1940 ,צרפת נכבשת בידי הגרמנים.
אנטואן ,בעלה של ויאן נשלח לחזית להילחם, לא קל לויאן להתמודד עם המצב החדש.
המצב שבו נותרה לבדה עם בתה, נותרה עם הדאגה , הרעב, הקור, החולי וכן גם החשש מפני הקצינים
הגרמנים השתלטו על ביתה.

איזבל שנזרקת שוב ושוב מכל מוסד לימודי שהיא נמצאת, מרדנית ,אומרת תמיד את אשר חושבת, גם אם זה עולה
לה בענישה ובעזיבה.

האחיות ויאן ואיזבל, מבלי לדעת האחת על עשיית השנייה, לוחמניות כל אחת בדרכה.
יוצאות נגד המשטר, תוך כדי סיכון חייהם וחיי משפחתן , נלחמות על הצלת האחר, והישרדותן.
הצלת נפשות זו מטרתם העיקרית.

קטעים רבים קשים לקריאה , קטעים שקשים אפילו בדמיון.
כל פעם שאני רואה סרטים או קוראת ספרים על תקופת המלחמה , אני תוהה כיצד אני הייתי פועלת, האם הייתי
מצליחה לשרוד את הזוועות, אני מיד עונה לעצמי שבטוח שלא הייתי עומדת בזה.

כמה שנקרא, נדבר, נכאב ונבכה את התקופה הזו, לעולם לא נצליח להרגיש ולדעת עד כמה הסבל היה נוראי שם, ולא נבין
לעולם כיצד החיות האלה רצחו בדם קר.
הבנים הגדולים שלי היו במסע בפולין, אימא הם אמרו , קשה לשמוע את הסיפורים ואת הזוועות שהיו שם. נכון
אמרתי, אך חשוב מאוד לשמוע ולזכור.

"באהבה אנחנו לומדים מי היינו רוצים להיות, במלחמה אנחנו מגלים מי אנחנו באמת"

אלוהים, בבקשה שלא נחווה עוד אסונות כאלה.

ממליצה בחום על קריאת הספר.
קארן

» ביקורות נוספות של קארן
» ביקורות נוספות על הזמיר