ביקורת ספרותית על נתתי לך ללכת מאת קלייר מקינטוש
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 16 באוגוסט, 2016
ע"י מסמר עקרב


קרוב לשבעה וחצי מיליארד אנשים חיים בעולם. כל אחד מהם הוא גרגר אבק קטן וחסר משמעות, ובו בזמן גרגר שכולו עולם ומלואו. תקוות, מאווים, אהבות, אכזבות, וכל גרגר כזה סוחב על גבו גם שק של צרות, ייסורים וחיבוטי נפש. הסופרת לקחה כאן גרגר אבק כזה, ושמה אותו תחת זכוכית מגדלת. ג'נה גריי, אמנית צעירה ויפה, מתחילה פרק חדש בחייה בכפר אנגלי פסטורלי. היא מאמצת כלב, מוצאת אהבה חדשה בדמות הווטרינר שמטפל בכלב שלה, ועבודות האמנות שלה זוכות לפופולריות רבה. אך האם זכוכית המגדלת אכן משקפת את המציאות היפה, כביכול, או שהיא מציגה תמונה מסולפת שלה ומתעתעת בקורא שוב ושוב?

תאונות פגע וברח ואלימות פיזית של בעלים כלפי נשותיהם הם נושאים קשים וכואבים. הסופרת לקחה את שני החומרים הללו, הקשים ממילא, והביאה אותם לכדי ביטוי חריף במיוחד. לא סתם תאונת פגע וברח, אלא תאונה שבה קיפח את חייו ילד בן חמש, ולא סתם בן חמש, אלא בן יחיד לאם חד הורית, ולא סתם חד הורית, אלא מהגרת בודדה נטולת קרובי משפחה... גם האלימות של הבעל מקבלת כאן ביטוי קשה ומצמרר במיוחד. אגרופים המושלכים לבטנה של אישה בהריון מתקדם ואילוצה למרק את עצמה עם אקונומיקה הם רק דוגמאות קטנות. ובכל זאת, למרות חומרי הגלם הקשים של הספר, חומרים שהיו יכולים לפרנס עלילה דרמטית, עצובה וקודרת, ספר מתח לפנינו. ולא סתם ספר מתח, אלא ספר מתח טוב, קצבי, קולח ומרתק.

קשה מאוד להתייחס לספר בלי לחשוף פרטי עלילה, ולכן אשתדל לכתוב בצורה מעורפלת ככל האפשר ולכסות טפחיים בלי לגלות אפילו טפח אחד... בערך במחצית הספר העלילה מקבלת תפנית חדה, והסופרת עושה זאת בצורה מבריקה. שלושה משפטים קצרים שמשנים את כל מה שהקורא ידע עד כה על העלילה, ומה שכל כך יפה בעיניי הוא שהדבר מתבצע בלי תהפוכות עלילתיות בלתי הגיוניות, מופרכות והזויות שמאפיינות ספרי מתח רבים, בבחינת הפואנטה שמקדשת את האמצעים. ההפתעה כאן היא כה גדולה, והיא חושפת מלאכת מחשבת של תעתוע בקורא.

לקראת סוף הרומן נמצא עוד הפתעה מרעישה, וכאן האמינות העלילתית, לדעתי, מעט נפגעת. צריכים היו להתקיים המון צירופי מקרים כדי שהתפנית הזו אכן תתרחש. אבל לשמוע ממני טרוניה על צירופי מקרים זה אבסורד רב אף יותר מזה הטמון בחוסר אמינות עלילתית...

אינני חסיד של סופים פתוחים, ובמקרה הזה לא מדובר בסתם סוף פתוח, אלא בסוף מתוחכם במיוחד. המשפטים שחותמים את הרומן כתובים בצורה מעורפלת במתכוון, באופן שניתן להבינם, לדעתי, בשתי צורות שונות ואף מנוגדות לחלוטין, שכל אחת מהן היא סוף סגור בפני עצמו... אהבתי מאוד את האופן המנוגד שבו ניתן להבין את הדברים ואת ההתנסחות האמביוולנטית, אם כי מעט הפריעה לי חוסר הוודאות שסוף הספר טמן בחובו.

שמוליק ולי יניני, תודותיי! בזכותכם הגעתי אל הספר היפה הזה.

ממליץ בחום.
51 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
פלפל ירוק (לפני שנה ו-3 חודשים)
ביקורת נהדרת, כיסית טפחיים בלי לגלות טפח אבל סקרנת אותי....
אוראל (לפני שנתיים ו-3 חודשים)
מדברייך ניתן להסיק כי ילד בן חמש המוצא מותו בטרם עת אילו היה נולד למשפחה עשירה, שלה אם ואב אזיי זה היה פחות מזעזע? כל מוות של ילד ולא חשוב באם הוא עני / עשיר / משפחה שלמה / משפחה חלקית הינו מזעזע.
לדעתי כמובן החמצת את הנקודה של הספר.
מסמר עקרב (לפני שנתיים ו-3 חודשים)
אור, תודה רבה!
אור (לפני שנתיים ו-3 חודשים)
יופי של ביקורת, אהבתי את הפתיחה.
מסמר עקרב (לפני שנתיים ו-3 חודשים)
חגית, תודה רבה! אכן, חומרי הגלם מהם בנוי הרומן הם קשים וכואבים. מדובר אמנם בספר מתח, אך גם האלמנט הדרמטי בולט בו, והוא מותיר בקורא משקעים בסוגיות כמו תאונות פגע וברח, אלימות פיזית של גברים כלפי נשותיהם, זואותרפיה (שיטה המסתייעת בבע"ח לשם שיפור תפקודו הפיזי והנפשי של האדם), ואפילו שימוש טיפולי בטכניקות של אמנות חזותית (ציור, פיסול, צילום) כדי להתגבר על חוויות טראומתיות. האמנות המובעת כאן היא מקורית מאוד: רישום על גבי החול בשפת הים והנצחתו באמצעות צילום.
ממליץ לך בחום!
חגית (לפני שנתיים ו-3 חודשים)
מסמר עקרב, כשקראתי את הביקורת שלך לספר הזה גיליתי סקרנות רבה אודותיו, וכעת משקראתי את הביקורת של live, אז לגמרי התעורר בי הרצון לקרוא את הספר הזה.
אז חזרתי לכתוב כאן את תגובתי על הביקורת המדהימה שלך.
ובכן, אומרים שבמקום שאין בני אדם תהיה בן אדם. יש לנו מן צורך כזה להזדהות עם עוולות ולתקן אי צדק, בטח כזה שנוגע לילדים, לזקנים, לנשים, לחלשים, לבעלי חיים, ולקרבנות בכלל.
סופרת לוקחת נושאים כל כך כאובים, ורוקמת מהם סיפור שיגע בנימי נפשו של הקורא.
ראשית, גם אם הכתיבה רדודה היא תיגע בנפש הקורא, כל שכן כתיבה טובה ומעוררת מלבד ההזדהות, מחשבות...(ויסלח לי מחשבות)
ושנית, אלו נושאים קשים לכתיבה, לקריאה ולהתמודדות עמם במציאות ובין דפי הספר.

אמנית צעירה- בטוח אמצא בספר עניין, מאמצת כלב? כל כלב שעובר ברחוב מקבל ממני מבט נערץ.
עוד עניין שמשך את תשומת לבי בין דבריך, ואני מצטטת: "אבל לשמוע ממני טרוניה על צירופי מקרים זה אבסורד..."
בזמן האחרון כל מיני צירופי מקרים פוגשים בי בחיי ואני בהם.

תודה רבה על המלצתך, אשתדל לקרוא את הספר.
מחשבות (לפני שנתיים ו-3 חודשים)
הספר הצליח לחמוק מהתודעה שלי. ניסתי להבין למה וכשהתבוננתי בעטיפה התברר שמרקמה דומה למרקם עטיפת ההבלותה ושמה אשתו של הנוסע בזמן.
רחלי (live) (לפני שנתיים ו-3 חודשים)
חחח עכשיו את מבינה למה אני לא הולכת לסיפריה???
פואנטה℗ (לפני שנתיים ו-3 חודשים)
עותק אחד במחסן, שניים בספירת מלאי, ואני כבר חודשיים ברשימת המתנה שלא הולכת לשום מקום.
שוקלת לפרוץ למחסן (ברוח הפואנטה שמקדשת את האמצעים)...
כמה אפשר לחכות עד שכל המקורבים יואילו לסיים את קריאתם?
רחלי (live) (לפני שנתיים ו-3 חודשים)
מסמר אני קוראת אותו בזה הרגע, את הביקורת אכתוב כמו תמיד על סמך הבנתי והרגשתי בתום הקריאה, טרוליות וטרולים אינם מפחידים אותי... מסתבר שהם לא בדיוק העיפרון הכי מחודד בקלמר.
מסמר עקרב (לפני שנתיים ו-3 חודשים)
אברהם יקר, אפילו בבדיחות הדעת זה נשמע צורם. לא הכינוי "גרגר אבק" אותך יהלום, כי אם יהלום (אבן חן)!
אברהם א (לפני שנתיים ו-3 חודשים)
"גרגר אבק קטן וחסר משמעות"
"לְפָנֶיךָ אֲנִי נֶחְשָׁב *כְּאַיִן*
יְתוּשׁ קָטָן קְדָמַנִי תְּחִלָּה"(רבי שלום שבזי)
ראשית תודה על שאתה מחשיב אותי כגרגר אבק. זו כבר התקדמות לעומת מה שכתב לעיל המשורר הנשגב.
טוב. כמובן שזה בבדיחותא. ביקורת טובה ו"קלילה" למרות התוכן הקשה. במגבלות הספוילרים.
אבל אם אתה, שמפחד מבדיקת דם, עברת בשלום את הספר, אפשר שייטב גם לי.
רשמתי לפניי.
תודה.
מסמר עקרב (לפני שנתיים ו-3 חודשים)
live, תודה רבה! אני (כמעט) בטוח שתאהבי את הספר. וגם אם לא, אל נא תהססי לכתוב ביקורת שלילית. הסופרת איננה ישראלית, כך שסכנת הטרוליות הזועמות אינה רובצת לפתחנו...
רחלי (live) (לפני שנתיים ו-3 חודשים)
ביקורת נהדרת מסמר, גם אצלי הוא ממתין, קראתי את הביקורת כמוך של לי יניני ואהבתי נורא.
מסמר עקרב (לפני שנתיים ו-3 חודשים)
לי, תודותיי על ההמלצה! אלמלא הסקירה היפה שלך, סביר להניח שלא הייתי מגיע אליו.
אפרתי, מאוד מאוד מסקרן אותי לקרוא את חוות דעתך עליו. תתני לו עדיפות? אבל ל- "מזווית עינו" של קונץ תתני עדיפות גדולה יותר, בבקשה...
חני, תודה רבה. אלימות פיזית של בעלים כלפי נשותיהם הוא נושא קשה וכאוב, והסופרת מיטיבה להמחיש אותו בספר. התיאורים הקשים של האלימות ברומן והתגובה הכנועה של האישה מעוררים הרבה מחשבות על הבעיה הכאובה ועל דרכי ההתמודדות עמה.
חני (לפני שנתיים ו-4 חודשים)
קשה לקרוא על אלימות כל שכן לכתוב עלייה. ונכון כשמסתכלים על הקלחת הזו של החיים כתמונה גדולה הכל פתאום מתגמד מול הגודל הזה.
כתבת נפלא
אפרתי (לפני שנתיים ו-4 חודשים)
יופי! הוא כבר ברשימת המעותדים.
לי יניני (לפני שנתיים ו-4 חודשים)
בוקר טוב, איזה יופי של סקירה כמו תמיד! אוהבת אותך! שמחה שאהבת. יום מקסים לכולנו





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ