ביקורת ספרותית על בקצב הלב - טרילוגיית נרגש #1 מאת קולין הובר
ספר בסדר

---

השבוע חגגתי עם ילדי את מסיבת סיום יב'. מאושרים עד הגג היו כל התלמידים , סוף סוף הם מסיימים את הפרק המעצבן בחיים, אין יותר שיעורים
אין יותר מבחנים, הם חופשיים ומוכנים לחיים האמתיים, בזכות הכימיה יוכלו לדעת על מצבי צבירה ואינטראקציות
בין אטומים, בזכות שיעורי לשון ידעו איך לדבר בחיים ,וכמובן איך שנשכח את מתמטיקה, כמובן ש – 5 יחידות , חובה.
בלי 5 יחידות התלמיד לא נחשב בכלל, ועכשיו הוא יידע לפתור את כל הבעיות בחיים.

האומנם?
האומנם בית הספר מכין אותנו לחיים? לחיים האמתיים ? להתמודדות עם מצבים?

את ויל בית הספר לא הכין מספיק טוב להתמודד עם הטרגדיה , עם המוות הפתאומי של הוריו , עם הכאב וגודל
האחריות שהוטלה עליו לגדל את אחיו הקטן.

לייקן עוזבת עם אימא ואחיה את עירה לאחר מות אביה , ועוברת לגור בסמוך לויל.
מפגש בין שתי המשפחות שהגורל הנחית עליהן מציאות קשה מתחברות והופכות למשפחה אחת.
חיבור עמוק וניצוץ אהבה מתפתח ונרקם בין לייקן וויל , אך תגלית חדשה ומפתיעה מעמידה את מערכת
היחסים שלהם בסכנה. הספר כתוב מנקודת מבטה של לייקן, מנקודת מבט של נערה מתבגרת, ומעורר תהיות ומחשבות על משמעות החיים.


אילו רק ידענו מה צופן לנו עתידנו היינו מתכננים את החיים אחרת. מחבקים ואוהבים יותר, פחות כועסים, מדלגים על דברים שוליים ועושים רק את העיקר וכמובן אומרים את המשפט הנכון ברגע המתאים.
אבל החיים מוכתבים לנו , אנחנו אולי חושבים שאנחנו שולטים עליהם אבל ההיפך הוא הנכון.

הדף האחרון בספר מסכם בעיניי כיצד עלינו לראות את החיים:
"תמצאו את האיזון בין הראש ללב ,תמתחו את הגבולות שלכם, בשביל זה הם קיימים , אל תיקחו את החיים יותר מדי ברצינות, תצחקו הרבה לפחות פעם ביום, אל תשאלו הרבה שאלות כי לא על הכול תמצאו תשובות , דעו על מה להילחם ועל מה לא, אבל אל תלחמו יותר מדי, שמרו על ראש פתוח רק כך יוכלו להיכנס אליו דברים חדשים. ואחרון חביב לעולם אל תתחרטו"

לא הייתי שולחת אתכם במיוחד לחפש את הספר, אלא אם תרצו להעביר כמה שעות קלילות של קריאה. לדעתי הוא מתאים יותר לבני נוער מאשר למבוגרים.

» ביקורות נוספות של קארן
» ביקורות נוספות על בקצב הלב - טרילוגיית נרגש #1