ביקורת ספרותית על נתתי לך ללכת מאת קלייר מקינטוש
ספר מעולה

---

מעטים הדברים בחיי שיכולים לגרום לי לעשות אתנחתא בשעות הערב, להדליק את הטאבלט.....ולקבל את התשובה!

נתתי לך ללכת!

שם הספר מתעתע, כל אחד יכול לקחת את המילים הללו ולהבין אותם כאוות נפשו.
כשם הספר כך גם העלילה עצמה, סוחפת, מרתקת, אפופת מזימות ושקרים, אלימות מילולית ופיזית ובעיקר בעלת תפניות רבות.

"אני רוצה להעלות את דמותו במוחי, אבל כשאני עוצמת עיניים אני רואה רק את גופתו, דוממת וחסרת חיים בזרועותיי. נתתי לו ללכת, ולעולם לא אסלח לעצמי על כך."

אמו של ג'ייקוב בן החמש, אוספת אותו מביה"ס, גשם זלעפות יורד, הם ממהרים הבייתה, בקצה הרחוב, ג'ייקוב עוזב את ידה ורץ לעבר הבית, מכונית מגיחה מאי שם במהירות מופרזת ופוגעת בג'ייקוב, ונמלטת מהמקום! תאונת פגע וברח, תאונה המותירה את ג'ייקוב מדמם אל מותו.

התאונה מובילה אל חקירה משטרית בראשותו של ריי סטיבנס וצוות החוקרים שלו.

העיר כולה גועשת ומזועזעת מהתאונה בה מצא את מותו הילד הקטן.

החקירה מגיעה למבוי סתום.

בצוות החקירה של ריי ישנה שוטרת בשם קייט, קייט אינה מסוגלת לקבל את העובדה שלאחר 6 חודשי חקירה מאומצים, החקירה נאלצת להפסיק מחוסר תקציב, קייט אינה משלימה עם קביעה זו וממשיכה לחקור על חשבון זמנה הפרטי, ומגייסת לטובתה את ריי סטיבנס.

אל כפר קטן ושכוח אל, על חוף הים בוויילס מגיעה ג'נה גריי , אמנית במקצועה, ומנסה לפתוח דף חדש בחיים, היא שוכרת לעצמה קוט'ג קטן ורעוע ומבודד, ומנסה להתמודד עם הסיוטים הרודפים אותה, מנסה להדחיק את הזיכרונות המרים והקשים.

ג'נה מנסה לשקם את חייה, לבדה, בודדה, מכונסת בתוך עצמה, מתמודדת עם השדים שאינם נותנים לה מנוח, נועלת את הדלתות, מתחמקת מדו שיח עם אנשים, מתבצרת בביתה.

הספר מחולק בצורה שהפרקים המספרים את מקרה התאונה ואת החקירה מתוארים בגוף שלישי לעומת החלקים של ג'נה שמסופרים בגוף ראשון, דבר שלדעתי תורם רבות בקריאת הספר.

העלילה מקבלת תפנית בחלקו השני של הספר.....

מה הקשר בין החלקים?

לא אפשרי להרחיב את הביקורת על הספר הזה מבלי לגלות את תוכנו, ולכן אוסיף רק שמדובר במותחן פסיכולוגי מרתק, ומשובח.

"החיים מתחילים היכן שהפחד נגמר"!

» ביקורות נוספות של רחלי (live)
» ביקורות נוספות על נתתי לך ללכת