לשם שינוי וכנגד הבטחתי לעצמי בתחילת דרכי כאן, אני כותב ביקורת על ספר שמצאתי לנכון לדרג בפחות משלושה כוכבים.
הביקורת שלי יכולה להסתכם בשתי מילים : נו באמת.
איזה מזל היה לי שקראתי את הספר השני שלו, מחר, לפני הספר הזה.
אם הסדר היה הפוך יש סיכוי יותר מסביר שלא הייתי קורא את מחר גם מחרתיים.
לפחות בספר מחר היתה עלילה מאתגרת טכנולוגית ומחשבתית.
האם ספר טוב לא אמור להתעלות ולהיות טוב בכל נקודת זמן ?
אני יודע שהספר היה רב מכר היסטרי, אני מעריך שלא הפכו אותו לסרט כי פיספסו את המועד מבחינה טכנולוגית אבל מצאתי את עצמי חושב יותר מידי פעמים במהלכו, על מה הוא חשב לעזאזל ?
הסיכוי הכי סביר הוא שפשוט איחרתי בקריאה שלו. אם הייתי קורא אותו מיד כשיצא בשנת 2013 אולי עוד הייתי חושב אותו ללא מופרך, אבל הזמן עשה את שלו והוא פשוט לא רלוונטי לקריאה היום.
תובנות שעולות לי מהקריאה בכל זאת, וגם מתפקידי בין היתר כאחראי אבטחת מידע בעבודה :
יש להגן על הטלפון עם קוד נעילה. לא 1234, משהו קצת יותר מתוחכם.
יש תוכנות שלא עולות הרבה שמאפשרות הגנה עם סיסמא ברמת אפליקציה, כך שיש להגן על כל דבר שנראה חשוב בטלפון.
אם כבר הטלפון אבד או נגנב, יש להפעיל תוכנה לאיתורו. אם מאתרים את המכשיר והוא נגנב, יש לשלוח פקודת מחיקה של המכשיר.
קבצים סודיים יש להגן עם סיסמא, שוב לא 1234, אלא קצת יותר מתוחכמת.
יש תוכנות שמאפשרות לייצר סיסמאות שגם אתם תשכחו אחרי פרק זמן של כמה שניות.
כל אלה אולי לא היו קיימים בזמן כתיבת הספר או בזמן תרגומו, אבל היות והיום הם כל כך זמינים,
הספר הזה לא הצליח להתעלות אצלי מעבר לשני הכוכבים, אבל כן גרם לי לומר מידי כמה פרקים :
נו באמת.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
