ביקורת ספרותית על המטופלת השקטה - פרוזה # מאת אלכס מיכאלידס
ספר לא משהו

---

לא פעם שמעתי את המשפט "הילדות משפיעה על חיינו בהווה ועל הבגרות שלנו בעתיד", לא מעט וויכוחים היו לי בנושא, אני לא מסכימה עם הקביעה הזו, אני חושבת (זו דעתי) שלכל אחד מאיתנו הכוח לשנות את מציאות חייו.

האם כל הנשים המוכות הן תוצאה של ילדות שחוו מכות בילדותן? ממש לא!

האם כל הרוצחים, האנסים, העבריינים הם אנשים שראו או נחשפו לטראומות כאלה ואחרות בילדותם ? ממש לא!

אין הכללה, ובלתי אפשרי להכליל.

אני לגמרי מסכימה עם הקביעה שהנפש שלנו משפיעה על חיינו, אני מסכימה עם העובדות שכן יש אנשים שלוקים בנפשם וזקוקים לעזרה וזה לא משנה אם בצורת שיחות או טיפולים קונבנציונליים

"המטופלת השקטה" - ספר רדוד, עמוס במניירות, אומנם לא למדתי פסיכולוגיה אבל רק מלקרוא אותו אפשר להסיק שמדובר בפסיכולוגיה של שקל וחצי מקסימום.
מיותר לצייר שהספר נחשב ל "מותחן פסיכולוגי"

אלישיה ברנסון, נשואה לצלם אופנה בשם גבריאל, היא עצמה ציירת מוכשרת, קורות חייה כשלעצמם מסובכים ומתוסבכים, ערב אחד ללא שום התראה בעודה ממתינה לבעלה שישוב מהעבודה, החיים מתהפכים, היא יורה בו ישירות לפנים בעודו כבול לכיסא לכאורה ללא כל סיבה.

לאחר הרצח, אלישיה מנסה להתאבד, כמובן שהיא לא מצליחה אך מהרגע הזה ולמשך שש שנים היא גוזרת על עצמה תענית דיבור, את "הזוועה" שאלישיה עברה בחייה, החל מילדותה ועד לסיום הספר אנו מגלים דרך יומן שכתבה, בו היא מתארת בפרוטרוט מדויק להפליא חלקים מעברה.

אלישיה מאושפזת ב"גרוב" בית חולים פסיכיאטרי, זאת לאחר שהשופט קבע ששם מקומה ולא מאחורי סורג ובריח.
תיאו הוא פסיכולוג גדוש בטרגדיות, הוא סובל בעצמו מהעבר, מילדותו הקשה, הוא מפתח אובססיה למקרה של אלישיה וכך כאשר מתפנה מקום ב"גרוב" הוא ממהר להגיש מועמדות ומתקבל.

תיאו, בנוסף לתפקידו כפסיכולוג, קיבל גם תפקיד נוסף להיות גשש בלש , הוא חוקר את המקרה של אלישיה בתואנה שכך הוא יצליח לטפל בה טוב יותר, אלא מה, שסיפור חייו מתיש, מעצבן, מוגזם, ומרוב רחמים עצמיים ממאיס עצמו בעיני הקוראים.

ואם זה לא מספיק בשביל להבין שהספר מייגע, מתווספות להן דמויות וגיבורים נוספים בכדי "להטעות" את הקורא, לכל דמות הקדיש הסופר עמודים שלמים מייגעים ולא אמינים.

הסופר התאמץ כל כך שזה יהיה ספר מתח והחליט לנסות לרמות את קוראיו כך הרגשתי, סופו של הספר לא הותיר בי הלם, ולא הרגשתי כלום מלבד אכזבה.
כשסיימתי לכתוב את הביקורת, שוטטתי לי קצת ברחבי האינטרנט, לא הופתעתי לראות את האהדה ודברי ההלל והשבח על הספר.

» ביקורות נוספות של רחלי (live)
» ביקורות נוספות על המטופלת השקטה - פרוזה #