ביקורת ספרותית על ילד רע מאת יעל שכנאי
ספר מעולה

---

"עמית אלמוג רצח את חברתו ופיזר מעל הגופה שטרות כסף"

"סלאביק ירה למוות בזוגתו ילנה והתאבד"

"עינב רוגל הייתה בת 19 בעת שנרצחה"

"רצח מיכל סלה: הנאשם אלירן מלול בעלה"

ידיעה אחר ידיעה, רצח אחר רצח, אנחנו קוראים, מצקצקים בלשון, תוהים אייך אפשר ליטול חיי אדם? חברה, אישה, אמא לילדים, חושבים על המשפחות הכואבות....

אך האם עצרתם פעם את עצמכם וחשבתם על משפחת הרוצח? האם שאלתם את עצמכם אייך מגדלים רוצח? האם יש מדריך כתוב? בדרך כלל אנחנו לא אוהבים להתמודד עם הפחדים שלנו, מעדיפים לא לחשוב עליהם.

הסיפור הזה הוא בדיוק הפחד הגדול שלנו כהורים לילדים, הסופרת מגוללת בעדינות וברגש רב את המסע של משפחה בורגנית, נורמטיבית, את מסלול חייהם, את ההתפוררות של המשפחה, ואת האחיזה הגדולה של אמה את בנה שמואשם ברצח.

הספר מעורר שאלות רבות שלא בהכרח כקוראים היינו רוצים לשאול....שאלות שעדיף שלא יעלו הסיפור גורם לך להתמודד ולקרוא אייך חיים שלמים נהרסים ברגע אחד.

אווה גיבורת הסיפור היא נכדה למשפחה גרמנית, משפחה שבה אביה שירת את הרייך השלישי וכך גם סבא, אווה זוכרת את היום בו החליטה להפוך ליהודייה, זוכרת את הימים בהם צפירה יום השואה נשמעה ברחבי הארץ והאשמה הייתה מחלחלת בגופה, שנים רבות סחבה את אותה אשמה על כתפיה.

היא עולה לארץ וקושרת את חייה עם גדעון, ביחד הם מביאים לעולם את נדב, והתאומות ניב ורותם, משפחה מושלמת.
החיים הבורגניים שלהם עוברים על מי מנוחות, נדב חייל שמשרת בצה"ל, הבנות בתיכון, אווה היא עובדת סוציאלית במחלקה האונקולוגית, מחזיקה ועוטפת את ידם של ילדם גוססים.

אווה וגדעון יוצאים לטיול רגלי בערב אביבי אחד, מזג האוויר נפלא, בדרכם חזרה לביתם הם מבחינים בניידת משטרה ושוטרים בסמוך לביתם....המולה גדולה.
הפחד הראשוני שאוחז בהם הוא שקרה משהו לאחד הילדים, הם לא מבינים את הפצצה אותה מטיח בפניהם השוטר "נדב מואשם ברצח".

מרגע זה חייהם מתהפכים, מתרסקים אל תוך מציאות אחרת, המשפחה מתפוררת, ההלם הגדול, הבכי, החוסר רצון להשלים עם העובדה שבנם אזוק ויושב בכלא כאחרון העבריינים, אותו ילד שגידלו וטיפחו באהבה גדולה.

הסביבה הקרובה אינה תומכת, הם הופכים בן לילה למצורעים הרי הם אלו שגידלו "רוצח" בביתם.
וכל "הנשמות" הטובות שמצקצקות על העובדה שאווה היא עובדת סוציאלית בתפקידה, אייך היא לא ראתה שגדל מול עיניה רוצח?

הסיפור מתחלק להווה ועבר, הנסיעות לכלא מגידו בימי הביקורים, השתיקה של נדב, תשומת הלב לניואנסים קטנים, ברגעים האלה העבר נכנס, מה קדם למה, אייך לא ראינו? אייך לא ידענו?

כולם מפנים עורף לנדב, משפחתו הקרובה ביותר, אביו ואחיותיו אינם מוכנים להגיע אליו, לראותו, הם מחקו אותו כשם שמוחקים תרגיל במחברת.
אווה מתמודדת עם ההשלכות, ועם הניסיונות הבלתי פוסקים להבין מה עבר בראשו של בנה בעת הרצח.

והדילמות? וההרהורים מה עדיף על מה....כלא או מוות בייסורים? רצח או התקלות עם מחבלים? והחשדות האם הבן שלי פסיכופת?
השאלות שנערמות, הדילמות שעולות הם אלו שאוחזות בך מרגע תחילת הסיפור ועד סופו

» ביקורות נוספות של רחלי (live)
» ביקורות נוספות על ילד רע