ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום שני, 8 באוגוסט, 2016
ע"י אספנית כפייתית
ע"י אספנית כפייתית
בד"כ אני לא קוראת סיפורים קצרים וזהו גם הספר הראשון של אליס מונרו שאני קוראת.
שמונה סיפורים קצרים, כל אחד מתאר איזושהי עצבות או אפילו טרגדיה בחיי נשים שונות. הכתיבה היא איטית, שקולה, לא זורמת כלל, אבל גם מאוד עצובה ופוגעת בול.
קשה לי לכתוב את הביקורת הזאת, אני לא יודעת ממש למה. המילים לא יוצאות לי מהאצבעות למקלדת. אולי סגנון הכתיבה של הספר משפיע על סגנון הביקורת.
9 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
חני
(לפני 9 שנים)
יש משהוא מיוחד בכתיבה .דיוק מול עצמה שקטה ומכונסת.
|
|
אספנית כפייתית
(לפני 9 שנים)
אני דווקא אהבתי,
פשוט ספר שונה
|
|
לי יניני
(לפני 9 שנים)
גם אני לא התלהבתי
|
|
מורי
(לפני 9 שנים)
התחלתי וזנחתי. לא כצעקתה.
|
9 הקוראים שאהבו את הביקורת