ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום שלישי, 27 בדצמבר, 2016
ע"י אספנית כפייתית
ע"י אספנית כפייתית
כמו שכתבתי כאן בעבר, אני נוטה להיזהר מספרים שהם קונצנזוס. אם יש משהו שכולם אהבו, אני אתייחס אליו בחשדנות. אפילו אם יש סרט שכולם ראו, כנראה ייקח לי כמה שנים טובות לראות אותו.
בנוסף לכך, אני נזהרת ממלכודות בכי כמו מאש. בכל פעם שאני נתקלת במסחטת דמעות, אני מתמלאת ציניות. ב"שומרת אחותי", כשכולם בכו, אני צחקתי.
ועם זאת, הרגשתי שמזמן לא קראתי ספר טוב, שממש נהניתי ממנו ונכנסתי אליו, אז בחרתי את "ללכת בדרכך". וכמה שאני נזהרת מקונצנזוס וממסחטות דמעות, גם אני נפלתי.
התחלתי את הספר בראשון בצהריים וסיימתי אותו הבוקר - פשוט לא יכולתי להניח אותו מהיד. כן, גם אם הוא קלישאתי, גם אם הוא מוגזם, גם אם הוא לא אמין, הוא פשוט יפה ומרגש, ואם לא הייתי מסיימת לקרוא אותו בעודי על כלי תחבורה ציבורית, הייתי מייבבת ומתייפחת.
מיותר לציין שאתמול הזמנתי גם את ספר ההמשך, נכון?
14 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
דני בר
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
כמוך, אספנית, גם אני נזהר מספרים שהם קונצנזוס.
אני נפגע של כמה ספרים כאלה , צופן זה וינצי, עד שיום אחד, והזקן בן 100 שיצא מהחלון וגם ממדף הספרים שלי, והרשימה עוד ארוכה. |
|
חגית
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
כמו שאולי, וכמו אפרתי.
|
|
קצר ולעניין
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
אפרתי צודקת מאוד.
|
|
אפרתי
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
אין סנכרון בין איכות ובין מה שמרגש אותנו.
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
זה זבל מופת. זה קונצנזוס?
|
|
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
|
14 הקוראים שאהבו את הביקורת