ביקורת ספרותית על שבע מידות רעות - חרגול פלוס # מאת מאיה ערד
ספר מעולה

---

ככה זה אצלי, חוסר עקביות מרגיז. או שאני קוראת ספר אחד בשנה, או שאני קוראת שני ספרים בשבוע. גם את הספר הזה קיבלתי מאבא צב, עם הסתייגות מעצבנת שלדעתו הספר הזה "לא מתאים לגילי". סליחה? אם בביה"ס אני נדרשת להתמודד עם "החטא ועונשו" המסובך והמתוסבך, אז בטח ובטח שאני יכולה להתמודד וגם ליהנות מהספרים היפים של יוכבד רייזמן ומאיה ערד.

לפני כמה שנים רצה בטלוויזיה סדרה חביבה בשם "המשרד" שמתארת את השגרה במקום העבודה הכי משעמם שיכול להיות בעולם – משרד של חברה למוצריי נייר. אבל הסדרה מפיחה במקום המבאס הזה רוח חיים: הסדרה מתארת את כל מאבקי הכוחות, הפוליטיקה הפנימית, אבל מצד שני גם את הידידויות ואפילו סיפורי האהבה שמתפתחים שם.

הספר של מאיה ערד מאוד הזכיר לי את הסדרה הזו, כי היא לוקחת זירה אחרת אמנם, את העולם האקדמי, אבל כל כך היא מיטיבה לתאר את כל מה שהולך מאחורי הקלעים ומפיחה בסיפור רוח חיים. היא מתארת את הפוליטיקה הפנימית, את התככנות, את הקטנוניות, את היריבויות, את ההתגוששויות, עד שלפעמים נדמה לי שלא מדובר במרצים בכירים אלא בילדים קטנים שרבים על איזה ממתק או צעצוע. יש בספר הזה ים של אירוניה והמון לעג, בעיקר בגלל נקודות המבט המשתנות והפערים ביניהם - כל פרק מסופר מנקודת מבט אחרת של דמות שונה, אבל יש בספר גם הרבה מאוד אנושיות, כי למרות כל התככנות הילדותית מדובר באנשים בשר ודם, עם חולשות ושאיפות ורצונות ותקוות שלא תמיד מתממשות. וכמעט כתבתי בטעות – שתמיד לא מתממשות...
כי ככה זה בחיים. ספר מהחיים, ועל החיים.

ספר נפלא, ממליצה בחום.

» ביקורות נוספות של מיכל
» ביקורות נוספות על שבע מידות רעות - חרגול פלוס #