ביקורת ספרותית על שבע מידות רעות - חרגול פלוס # מאת מאיה ערד
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 12 במרץ, 2018
ע"י yaelhar


כשהייתי בת חמש עשרה אמרתי שרק מטומטמים הולכים ללמוד באוניברסיטה.
זו היתה אמירה טינאייג'רית טיפוסית, שנועדה, מן הסתם, לזעזע את השומעים, היא היתה גם תגובת-נגד לפמפום הבלתי פוסק בעניין לימודי העתידיים באוניברסיטה מצד הורי, במיוחד אמא שלי. אבל היה בה גם שמץ של ניסיון למחות על "להיות סטודנט" כמה שמסמל חוכמה יתירה. ולהתייחס למוסכמה – שכל מי שהוא משהו צריך ללמוד באוניברסיטה – כאל נהירה של עדר.

בסוף למדתי באוניברסיטה. מי אני שאקרא תיגר על הלחץ החברתי ואתמודד עם האכזבה של אמא שלי? למדתי שם כמה דברים. אלה היו שנים יפות, שהתעקשתי ללמוד בהן מה שפחות ולהפיק מהן כמה שיותר הנאה, וגם הסטטוס של "סטודנטית" מצא חן בעיני. אבל לחשוב? להתעמק? להתפתח? להמריא? אלה התפתחו בעיקר אחרי הלימודים האקדמיים שלי, ולאו דווקא בזכותם.

מאיה ערד כותבת ספר על חיי האקדמיה האמריקאית שאין לי סיבה להניח שהיא שונה בהרבה מהאקדמיה הישראלית. יש שם די הרבה פעילות שהיא מתארת בדקדקנות. די הרבה טיפוסים – לא כולם אמריקאים מלידה – מנסים למצוא את עצמם בשדה הקרב הזה. יש תחומים אקדמיים עקרים והמון פוליטיקה קטנונית דמויית הפוליטיקה של הועד הפועל. מה אין שם? שאר-רוח. אין שמץ של חשיבה מקורית, התעניינות אינטלקטואלית התלהבות וחידוש. הארגון עליו כותבת ערד יכול היה להיות בית חרושת לגרביים.

אני חסידה של השכלה רחבה. ידע בתחומים שונים מלהיב ומרתק אותי. אני מתלהבת מאנשים עם ידע שלא-למען-הפקת-רווח-מיידי. אבל אני (חושבת שאני) יודעת להבדיל בין ידע יצרני (של חשיבה והמצאה), שבסופו של דבר יתרום למי שרכש אותו ועל הדרך לאנושות, לבין ידע עקר ואיזוטרי, שמעניין קומץ אנשים, כמוהם כאספני טריוויה, שחלקם סבורים שתארים מתקדמים יפרנסו אותם במתחם הנוח של האקדמיה – והם לא לגמרי טועים, אם כי האקדמיה שומרת על ערכה בכך שתמיד יהיו בה פחות היצע (מישרות) מביקוש, והצעת משרה חדשה היא נדירה ופותחת זירת קרב מדממת.

הספר כתוב היטב. אי אפשר שלא להתפעל מכשרון הכתיבה של ערד. מצד שני לא הצלחתי להתחבר לדמויות. ערד פורשת את דמויותיה על שולחן הניתוח ללא רגשנות או אמפתיה אליהן. הדמויות שהיא כותבת הן מדוייקות. פגשתי כבר לא מעט אנשים כאלה – מעוטי מודעות, משליכים על אחרים את מיגרעותיהם, לא מבינים את המפה החברתית, לא עומדים על שלהם, טפשים. אבל האנשים שפגשתי מבורכים בעוד תכונות המוהלות לעתים את המיגרעות ומאפשרות לי לחבב אותם. דמויותיה של ערד הן סך תכונותיהן הגרועות.

זו קומדיה? זה הומור? לדעתי זו יותר שמחה לאיד, חשיפת מניעים ניסתרים בכיכר העיר. כנראה שערד מרגישה שלה מותר לזרוק את האבן הראשונה.
40 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני 3 חודשים)
תודה רבה, גלדריאל
בכל הספרים שלה שקראתי היתה לי הרגשה שהיא רוצה להתרחק ככל האפשר מגיבוריה. בספרה הראשון "מקום אחר ועיר זרה" זה פחות בלט, והוא באמת היה על הארץ.

מסכימה שפוליטיקה מהסוג השיווקי מסוגלת לקעקע יחסים בינאישיים. אני מניחה שזה לא אופייני רק למהגרים, אבל אצלם זה כנראה בולט יותר.
גלדריאל (לפני 3 חודשים)
ביקורת מעניינת, ועוררה את סקרנותי לגבי הספר.
קראתי רק ספר אחד של ערד ״מאחורי ההר״ , אהבתי אותו בעיקר מפני שהיא מיטיבה לתאר חייהם של ישראלים יורדים שחיים בארה״ב. כיוון שגם אני חייתי שם מספר שנים, אני מוצאת שהתיאורים שלה מדוייקים וחודרים לעומק החוויה של מי שגר שם. הפוליטיקה הקטנה הזו שאת מתארת היא הניסיון להשתלב עם אנשים שהמנטליות שלהם מאוד שונה משלנו, בסביבה שהיא די עקרה רגשית ואין בה מקום לקשרים אמיתיים ואינטימיים, ורק מגיבה להצלחה בתחום הקריירה והפיננסיים. כל הזמן אתה צריך לנהל את עצמך ולשווק את עצמך ולשדר הצלחה והתקדמות , וזה לא משנה אם אתה רופא שיניים או פרופסור לספרות השוואתית.
yaelhar (לפני 3 חודשים)
תודה רבה, רץ
אני מניחה שתחום ההתמחות הזה נבחר על ידי הסופרת כדי להדגיש את העקרות והאיזוטריות של דמויותיה.
פפריקה הזכירה את "הערת שוליים" שהוא סרט ישראלי נפלא ומעורר מחשבה על הנושא הזה בדיוק. אם לא ראית ואתה יכול להשיגו - כדאי מאד.
yaelhar (לפני 3 חודשים)
תודה רבה, Pulp_Fiction
לא טענתי שלימודים אקדמיים - או אחרים - אינם מרחיבים אופקיו של הלומד. כל דבר שאדם רוכש בחייו - והשכלה בודאי - מרחיב את גבולותיו. הטענה שלי היתה לגבי הקישור בין ההשכלה האקדמית לחוכמה. לגבי מדעי הרוח - אני מסכימה שראוי לאדם להרחיב בהם את אופקיו אבל לא מסכימה לגבי התואר. אפשר לקרוא ולהשכיל בתחום גם בלי להיתקל באותם מרצים שציינת.
רץ (לפני 3 חודשים)
יופי של ביקורת, אכן מדובר במקצוע איזוטרי, שילוב של מדען והיסטוריון, שרק מעטים מסוגלים להתמודד עם האינטלקטואליות העקרה שלו, כי בדרך כלל המדע מביט קדימה וההיסטוריון אחורה, לכן הדיבור הוא לקומץ מדענים המדברים האחד עם השני, מתחרים האחד נגד השני, כורתים בריתות ויוצאים למלחמות, ולעתים הם לוקים בבעיה של אינטליגנציה רגשית נמוכה, או אגו מנופח. בהיבט הזה מדובר בניתוח פתולוגי קר, המתאר את מפת מערכת הקשרים החברתית והמקצועית של הקולגות - ערד שבאה משם יודעת וכותבת היטב על כך.
Pulp_Fiction (לפני 3 חודשים)
עם כל מה שנאמר, אני עדיין חושב שלימודים לתואר אקדמי בכל תחום שהוא, מרחיבים את אופקיו של הלומד. לימודים בכלל מהווים אחד הנתיבים הזמינים של התפתחות אישית עבור האדם ועוזרים במניעת ניוון מחשבתי ותודעתי.
לגבי מדעי הרוח: הם חשובים היום יותר מבעבר. זאת מכיוון שהפכו לאי של חוכמה בים של פסאודו- חוכמה הנובעת מהשימוש בGOOGLE כמענה לכל דבר ולכן היא רדודה ואין בה חקר של ממש. על כן, על כל אדם להשתדל וללמוד תואר אחד לפחות במדעי הרוח. הבעיה היחידה בחוגים האלה, שיש שם יותר מדי מרצים שמשוכנעים שהם לפחות סגניו של היושב במרומים.
נהניתי לקרוא את שכתבת.

פואנטה© (לפני 3 חודשים)
לגמרי.
אפילו גירדתי עוד כמה מטבעות של 300 שקלים חדשים על מכירת סמינריוניות ביובנק. רק בשביל זה היה שווה ללמוד 8 שנים באקדמיה.
yaelhar (לפני 3 חודשים)
תודה פַּפְּרִיקָה על המחמאה.
היום אני לא חושבת שבאקדמיה לומדים או עובדים טפשים. לא יותר (ולא פחות) ממקומות אחרים. יש שם (גם) אנשים מבריקים, יש שם (גם) תחומים מרתקים ללימוד ולמחקר. הטענה שלי היתה שעצם העובדה שאדם לומד או מלמד שם אינה אומרת דבר על חוכמתו.
yaelhar (לפני 3 חודשים)
פואנטה - השכלה אקדמית היא מטבע עובר לסוחר.
yaelhar (לפני 3 חודשים)
תודה רבה, shila1973
אני יכולה להבין את ההרגשה שלך, כי המצג שערד מציגה הוא של אנשים מעצבנים, טרחניים, לא מודעים ואפילו כשהם מתרוממים הם לא מגיעים גבוה.

סקאוט (לפני 3 חודשים)
פפריקה את ממש לא אידיוטית ולא עוד סטודנטים שאני מכירה. יש סטודנטים טיפשים, זה נכון ושחושבים שהם הכי טובים וכדומה וכמובן אין בהם את חדוות הלמידה והידע ובאופן כללי מקומם הן במכללה והן באוניברסיטה מוטל בספק אבל לא כל הסטודנטים כאלה. יש ויש.
פַּפְּרִיקָה (לפני 3 חודשים)
(באתי רק לומר שהביקורת מעולה כרגיל, ושגם אם האקדמיה אינה ערובה לחוכמה, אין שום סיבה לטעון שהיא ערובה לטיפשות; המרצים שלי (רובם) הם אנשים אינטליגנטיים, סקרנים ונכונים לחשוב ולחשוב-מחדש. אנחנו הסטודנטים אכן די אידיוטים, אבל הרוצה להחכים, לחשוב ולהתעמק יכול למצוא באוניברסיטה הזדמנות נהדרת לזה.)
(אף אחד לא הזכיר את "הערת שוליים", אז הנה הזכרתי.)
פואנטה© (לפני 3 חודשים)
כבר רציתי להגיד שלא שמעתי (מה לי ולהיכרויות?)
ואז התת-מודע שלי הודיע שיש פרסומת להיכרויות אקדמאים שקופצת כל פעם שאני נכנסת למורפיקס (כמעט כל יום ולא זכרתי...), אז עכשיו בדקתי במודע ומה כותבים החצופים? "היכרויות לקרייריסטים ואקדמאים. מותר לך לכוון גבוה".
ועל זה רבנו ומורנו טוויין אמר: "חינוך הוא הכול: האפרסק היה פעם שקד מריר; הכרובית אינה אלא כרוב בעל השכלה אקדמית."
סקאוט (לפני 3 חודשים)
אני חושבת שכמו בכל מקום יש אנשים מכל הסוגים ואני מאמינה שיש גם אנשים חכמים. זה כולל אוניברסיטה.
מחשבות (לפני 3 חודשים)
סקאוט, את סבורה שאוניברסיטה זה מקום חכם? בתואר ראשון בטח שלא. המרצים די דפוקים והסטודנטים ממש בורים.
shila1973 (לפני 3 חודשים)
בהקשר לדמויותיה של ערד,
ניסיתי ללא הצלחה להתחבר לנפשות הפועלות ו/או לעלילה אך ללא הצלחה.
בהעלמה מקזאן זה היה השיא. הדמות הראשית כל כך מקוממת ומעצבנת עד כדי כך, שהרסה לי את חווית הקריאה.
גב׳ ערד ובעלה הכה מלומד מגיעים מעולם האקדמיה המלא תככים ותחרות.
היא מרבה לכתוב על דוקטורים ופרופסורים. היא בהחלט לא מחביבותיי
yaelhar (לפני 3 חודשים)
פואנטה לדעתי הזוהר של האקדמיה לא דהה כלל.
עדיין "תואר אקדמי" הוא הבטחה לחוכמה (לא שמעת על אתר היכרויות לאקדמאים???)

תקציבים - ואפילו משכורת - אינם גורמי המשיכה היחידים. יוקרה עולה עליהם. זה רכיב חמקמק אבל גורם משיכה לא פחות משכר. אנשי הסגל - גם הזוטר - מתחרים ברבים על כל מקום פנוי. עדיין.
yaelhar (לפני 3 חודשים)
בדיוק, חני.
רוב הקוראים מצאו שיש קושי להתחבר לדמויותיה של ערד. לכן זה שיגרתי שאני לא הצלחתי להתחבר אליהן. זה היה מעניין ושונה לו התחברתי אליהן, לא?
פואנטה© (לפני 3 חודשים)
יעל, לא הספדתי את האוניברסיטאות.
ההערה שלי התייחסה להיצע המשרות באקדמיה כשדיברת על אנשים ש"חלקם סבורים שתארים מתקדמים יפרנסו אותם במתחם הנוח של האקדמיה – והם לא לגמרי טועים, אם כי האקדמיה שומרת על ערכה בכך שתמיד יהיו בה פחות היצע (מישרות) מביקוש, והצעת משרה חדשה היא נדירה ופותחת זירת קרב מדממת."

התקציבים זעומים (במיוחד במדעי הרוח), הזוהר כבר דהה מזמן, המחקר עובר למכוני מחקר פרטיים ולמו"פ של קונצרנים, הגיל הממוצע של דוקטורנטים הוא 34 ולכן יש אחוזים גבוהים של נשים שלא ממשיכות באקדמיה אבל גם גברים לא קופצים על פרספקטיבה של 10% סגל קבוע והולכים לשוק הפרטי. זה ככה על קצה המזלג למה לא הסכמתי עם הקביעה שתמיד יהיה יותר ביקוש מהיצע על משרות באקדמיה.
חני (לפני 3 חודשים)
מעניין מכיוון שיש קושי מסויים להתחבר לדמויות של מאיה. ואת לא הראשונה שאני שומעת זאת.
לעיתים מעכירות לעיתים מוציאות מהשלווה.
yaelhar (לפני 3 חודשים)
תודה רבה, חני
למה מעניין? עברתי על הביקורות של הספר הזה ומצאתי את אותו דבר. אנשים מקסימום ריחמו על פישר "המסכן" (והטמבל האגוצנטרי). לא חושבת שרחמים מאפשרים התחברות דווקא...
yaelhar (לפני 3 חודשים)
תודה רבה מסמר עקרב
הכתיבה אכן טובה אך עקרה במידת מה: בשום ספר שלה שקראתי לא הצלחתי להזדהות, שלא לומר לשקוע בלי לשים לב לסביבה.

מסכימה לגבי המשפט המבריק של שונרא, שגרם לי לחשוב גם על מה שאני עושה (-:
yaelhar (לפני 3 חודשים)
שונרא - אין סיבה שתזכרי דבר כה לא קשור. צריך להשתמש במשורה בזיכרון של פיל (-:
ושוב תודה.
yaelhar (לפני 3 חודשים)
חן חן, פואנטה.
לגבי התמורות בשוק העבודה - אני חולקת עלייך. העניין האנושי בדברים - מבוסס על נדירותם היחסית. מה שיש לכולם אינו מעורר שאיפות. לימודים באקדמיה עדיין אינם לכולם. כאשר יש ניסיון להנגישם - הם יורדים בערכם. ככל שמכללות יפתחו שעריהן ליותר סטודנטים, הלימוד בהן ייחשב לפחות ערך לכן מקומן של האוניברסיטאות די מובטח, גם כאשר הן מציעות חוגים ב"היסטוריה של המדע", נניח.

לגבי הדרוג - את צודקת. מה שהכריע את הכף היתה הכתיבה הטובה. למרות שאם חושבים על זה - כתיבה שאינה מצליחה להביא את הקורא להזדהות עם הדמויות היא כנראה לא כל כך טובה...
yaelhar (לפני 3 חודשים)
תודה רבה, נתי ק.
המצב באקדמיה הישראלית דומה מבחינת המרצים ושאיפותיהם. אני מכירה אותה מהצד של הסטודנט וגם מצד של בעל תפקיד לתקופה.
לא מצאתי הבדלים מבחינת שאר הרוח והעניין האינטלקטואלי שתיארה ערד. ואלה הדברים למענם היא קיימת, לא?

חני (לפני 3 חודשים)
מעניין שלא התחברת לדמויות. סקירה יפה
מסמר עקרב (לפני 3 חודשים)
ביקורת מצוינת.
אני מאוד אהבתי את הספר, אעפ"י שהדמויות באמת לא מעוררות אמפתיה אצל הקורא. בעיניי, יכולת הכתיבה המבריקה של ערד מצליחה לחפות על זה. והמשפט של שונרא, שאת עשית לערד את מה שהיא עושה לדמויות שלה, מבריק לא פחות.
שונרא החתול (לפני 3 חודשים)
סליחה, יעל. זיכרון הפיל שלי כנראה קצת החליד.
ואני מצטרפת לדברי נעמי. גם אני אוהבת לקרוא את חוות דעתך על ספרים שכבר קראתי כי לך יש הסתכלות רוחבית, מקצועית ונגישה.
נעמי (לפני 3 חודשים)
איזה תמורות?
פואנטה© (לפני 3 חודשים)
ביקורת מרתקת.
הזוהר של אקדמיה *נטו* הולך ודועך אבל עדיין אנשים מוכנים לשלם סכומים מטורפים על תארים מתקדמים ב- top20, למרות שגם שם (בצמרת) הם הופכים להיות יותר "עממיים" מבחינת דרישות הקבלה.
לאור התמורות בשוק העבודה, אני לא רואה איך באקדמיה ההיצע תמיד יהיה נמוך יותר מהביקוש.
נ.ב. מרוח הדברים שכתבת, הדירוג הוא לא יותר מ- 3*.
נתי ק. (לפני 3 חודשים)
המצב באקדמיה הישראלית אכן לא שונה בהרבה (שונה... אבל לא בהרבה:-)), לכן כשקראתי את הספר הצלחתי להצמיד פרצוף לכל אחת מהדמויות, מה שהקשה קצת על הקריאה. בכל אופן, ספר מופלא בעיניי. תודה על התזכורת
yaelhar (לפני 3 חודשים)
חן חן, נעמי.
לדעתי ניסחת את זה טוב ובעיקר מחמיא לי...
yaelhar (לפני 3 חודשים)
רב תודות, שונרא.
עלית עלי. אכן לא הצלחתי להימנע מלחשוב על הסופרת ועל הקשר בין דמותה לדמויות אותן היא כותבת.

זה הספר הרביעי של ערד שאני קוראת - ועל שלושה מתוכם גם כתבתי. הייחוד שלה כסופרת מבחינתי הוא, שלמרות החוסר באמפתיה והדמויות שהן עלובות ולא מאפשרות התחברות, אני שבה וקוראת את מה שהיא כותבת, כי לכתוב היא יודעת.
yaelhar (לפני 3 חודשים)
תודה רבה, מחשבות.
לדעתי אתה בר מזל. נתקלתי כבר במקומות שהיו פחות אינטליגנטיים מהאוניברסיטה...
yaelhar (לפני 3 חודשים)
תודה רבה, סקאוט
אין לי קושי עם אנשים שהולכים ללמוד משהו שאמור לפרנס אותם אחר כך. בתרבות שלנו יש די הרבה מקצועות שמחייבים תואר אקדמי לא מפני שזה טבעם של המקצועות אלא כי כך החלטנו. לכן חלק מהמקצועות (הנדסה, עיצוב, ראיית חשבון, למשל) נלמדים באקדמיה ולא כמתבקש באמצעותחניכות והתנסות, כמו בעבר.

לכן לאותם "אנשים לומדים" שאת מכירה אין ברירה אלא לפנות לאקדמייה כדי להשיג רישיון לעסוק במקצוע עתידי. כי התארים הם בעצם רישיון לעבוד וכך החלטנו לרכז את סך הרישיונות שלנו במקום אחד שגם יהיה אחראי על ויסות כמות בעלי הרישיון לפי צרכי החברה.
נעמי (לפני 3 חודשים)
אני הכי אוהבת לקרוא סקירות שלך על ספרים שקראתי, ולהתפעל מהאופן בו את מנתחת אותם (שונרא ניסחה את זה טוב יותר..)
שונרא החתול (לפני 3 חודשים)
יעל, קודם כל איזה כיף שקראת את מאיה ערד וגם אהבת בסך הכל. מקווה שזוהי תחילתה של ידידות מופלאה.
שנית, זווית ההסתכלות שלך על הספר שמפלחת אותו לרוחבו ורואה את היער ולא כל עץ בנפרד וגם נותנת לו ערך מוסף היא תמיד מרשימה. ונדמה לי שאת עשית לערד את מה שהיא עושה לדמויות שלה, לטוב ולרע.
סקאוט (לפני 3 חודשים)
באמת מחשבות? מדוע?
מחשבות (לפני 3 חודשים)
כשאני למדתי באוניברסיטה, זה היה אחד המקומות הפחות אינטליגנטיים בהם ביקרתי.
סקאוט (לפני 3 חודשים)
בתור אחת שמעורה לא מעט בין אנשים לומדים ואף נחשפת אליהם בדרכים שונות [אינטרנטיות, למשל] אני רואה ששאלה תמידית וקבועה שעולה אם כדאי ללכת אחר החלום או ללמוד מקצוע שבסופו יש רווח- גם אם הלימודים אינם משאת ליבו האמיתית.

אני מרגישה, לפי מה שאני רואה, שמי שמחליט ללמוד באקדמיה לא עושה זאת בשל האהבה ללמידה אלא כי עצם העובדה שיהיה לו תואר בכיס זה דבר שהוא נחשק- השם. והאמת שזה די חורה לי ואני חושבת שרק מי שבאמת אוהב ללמוד ולהוסיף דעת הוא שצריך להיות באקדמיה.
כך שאני די מסכימה עם דברייך.

וכמובן שלא כל מי שנחשפתי אליו הוא כזה אבל רבים.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ