אני רוצה להוסיף עוד משהו , חשבתי על כך והספר למרות שההתמקדות שלו היא בניפוץ הדעה שאמא היא אישה שמובנת מאליה ,אפשר לקחת את הספר לכיוונים נוספים יותר אונברסליים שאנחנו כבני אדם לפעמים נוטים לקחת כל אדם שאנחנו אוהבים כמובן מאליו ורק כשאנחנו מאבדים קשר עימו אנחנו מבינים את גודל האבדה, אומנם הספר מתמקד באמא אבל כל אחד יכול להבין זאת אחרת.

תודה לך יונתן ! ספר בהחלט מרגש ומעורר מחשבה בנוסף לכול .

ביקורת מצוינת לספר שריגש אותי מאוד.

תודה רבה ! את צודקת בהחלט !

ביקורת מקסימה. כשקוראים אתת הספר נשארים לחשוב על ההורים ועל אמא במיוחד.
וכמו שכתבת אסור לראותה כמובן מאליו, יום אחד היא לא תהיה איתנו ולא נוכל להגיד לה תודה

אה חח תודה רבה מסמר עקרב היקר ! אני חושבת שכדי לך לקרוא את הספר הזה [בבקשה תשגיחי על אמא] אומנם הוא רשום בגוף שני אבל הוא בהחלט מרגש ונראה לי שניתן לסבול פחות בעקבות הכתיבה החודרת ללב של הסופרת

חס ושלום, לא התכוונתי לזה. דווקא בהפוך על הפוך כתיבת הסקירה שלך, כפי שהיא התבצעה בגוף שני, היא מאוד חיננית. לא לחינם סימנתי שאהבתי את הביקורת... הכוונה שלי הייתה לפרוזה שכתובה בגוף שני.

גם אני לא אוהבת במיוחד אבל הספר הוא בגוף שני אז הרגשתי שמחייב שארשום כך . אני מקווה שאתה לא מתכוון שהכתיבה שלי מאולצת ולא טבעית חח סתם צוחקת .

לא אוהב כתיבה בגוף שני. היא נראית לי מתחכמת, מאולצת ולא טבעית. אפילו כשפול אוסטר כותב בגוף שני אני נרתע.

עבורי כן ,ספר מרגש מאוד שגורם למי שקורא אותו [כמובן שיש יוצאים מין הכלל ]להבין שהורה זה אדם שאינו מובן מאליו ,אנשים רבים לוקחים את ההורים [במקרה כאן זה אמא ]כמובן מאליו

עד כדי כך?

נכון ,בגלל גוף שני הייתה לי יד חופשית עם הביקורת .ותודה לך (:

יפה. והתחושות שתיארת הן בעיקר בגלל הטריק של הכתיבה בגוף שני.