ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום שישי, 14 באפריל, 2017
ע"י -^^-
ע"י -^^-
הספר הוא פואמה מלחמתית, המתארת את חייהם של תושבי לנינגרד בזמן המצור על העיר.
אני למדתי בשנותיי בתיכון במסגרת שיעורי היסטוריה על המלחמה בין הרוסים לגרמנים אבל לא קראתי מסמך העוסק בתושבים עצמם- כיצד הם חוו את האירועים? את הרעב? מסמך ממקור ראשון.
נכון שהספר הוא ספר שכתוב בצורה שירית אבל אף על פי כן הוא מהווה מסמך היסטורי חשוב המתאר את נקודת מבטם של התושבים, במיוחד את נקודת מבטה של הכותבת- ורה אינבר.
יהודיה ילידת שנת 1890 שנולדה ברוסיה ותיארה בדיוק רב את הכאוס ששרר במדינה באותם הימים.
הפואמה מתחילה בתיאורו של בית חולים שנופלת בשטחו פצצה שלא התפוצצה, במקום שיפחדו מעצם נפילתה, החולים והשוהים שם רק חשים הקלה.
אינבר עוברת לתיאורם של יושבי בית החולים, חייל אמיץ שרק בקושי שרד את המלחמה ונתון ברגל פרוטזה, עיניו נתקלות בחייל גרמני, הוא נפגש בפעם השניה עם המוות שהצליח להתחמק ממלתעותיו.
תיאורה האחר הוא של נערה שכתוצאה מפגיעת רסיסים בעיניה, התעוורה ובוכה על גורלה המר- בשביל מה נשארה בחיים?
מלבד תיאור כללי של הקורה לתושבים, הכותבת אף מתארת את חוויותיה האישיות מהמצור, את הרעב, הרצון לפרוסת לחם, החולי, הקור והקורבנות שלא עוול בכפם כוחם כלה, למשל, נכדה של הדוברת עצמה שנספה.
היא גם מעבירה ביקורת על דברים רבים, לדוגמא, היא מציינת את המצאתם של האחים רייט, המטוס, האם המציאו אותו בכדי שאנשים אחרים, כעבור שנים רבות, יעשו בו שימוש לרעה? וכמובן שופטת את מעשיהם של הגרמנים.
למרות זאת, למרות כל הכאב, הקושי והעצב, לאורך הקריאה, במיוחד לקראת סופה של הפואמה, ניתן לחוש שהדוברת לא מאבדת את תקוותה ובאמת, היא מתארת את היום שהאויב נסוג מאזור לחימתו ומסיום המצור.
לסיום, אצטט לכם ציטוט שגרם לליבי להחסיר פעימה מהאכזריות הבלתי נתפסת:
״ איך גרמני, קלגס, רומס במגפיו אישה בראש חוצות עדי תומה לגווע:
ואיך תינוק בן ארבע נאחז לשווא באם שותת-דם באפס נה.
ואיך עולה הטנק, בזדון לבב וצחוק
ובכבד זחליו דורס התינוק.״
וציטוט הקשור לזעזוע שהיה מרגיש טולסטוי לו היה חוזה באירועים שתקפו את מדינתו:
״ גם לב טולסטוי לו מעיניו נגלה עפר לראות את יסניה פולניה המחוללת,
לבלי טמא בדם, ארור מכל דמי חלד,
את לובן כותנתו, בלובן שלג בר,
את הפשיסט, את המחלל קברים,
היה חונק בזרוע הזקונים״
16 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
-^^-
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה רץ! ולמה אתה חושב שלשיר אין פוטנציאל לסחוף אחריו המונים?
|
|
רץ
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
ביקורת מצויינת - לאופן ששירה מבטאת היסטוריה, עדות שיש בה לצד העובדות, רצון לשקף תחושות, אני חושב שהצגת את הספר הזה באופן מאוד מעניין. פעם אמורו על שיר שהוא כמו דגל, ביכולת האמירה שלו, היום אני לא בטוח שלשיר יש פוטנציאל לסחוף המונים.
|
|
-^^-
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, יוהנס! אני אחפש את הספר!
|
|
יוהנס1
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
תודה סקאוט. ביקורת מעניינת מאוד.
התקופה בה מתרחשת העלילה היא לתפיסתי התקופה הקשה ביותר שעמי העולם בכלל, ועמי אירופה בפרט, עברו וחוו. אחד הספרים הטובים שאני מכיר על התקופה הזו, במדינה הזו הוא "סטלינגרד" שכתב אנתוני ביוור. https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=33799 אני ממליץ לך מאוד לקרוא אותו. |
|
-^^-
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
plup_fiction- תודה רבה! אתה צודק בהחלט, מרגיש לי שהדוברת דיברה בשם כל התושבים.
וניתן לראות זאת עוד יותר כשהיא אומרת שאף על פי שהם הומניסטים, היא וחבריה, זה לא אומר שהם מצדיקים את מעשיהם של הגרמנים וילחמו בהם בכל הכוח! מטרה משותפת לכולם והיא השמדת ההיטלריזם!
ואני מאוד ממליצה לקרוא את הספר! ספר נהדר, לדעתי אתה מרוויח שניים במחיר אחד: גם שירה וגם מסמך היסטורי. |
|
Pulp_Fiction
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
תודה,סקאוט.
המצור על לנינגרד הוא ארוע מלחמתי מהכבירים בהיסטוריה האנושית. מתוך הגבורה המונומנטלית של האזרחים בעמידתם אל מול אויב נאצי אכזר בתנאים נוראים, תמיד עולים סיפורים אנושיים מרגשים ועצובים.. ביקורת שעושה חשק לקרוא את הספר.
|
|
-^^-
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
דני יקר, התגובה שלך משמחת אותי בכל פעם מחדש! אני מאוד אשמח אם תחזור לקרוא שירה
מכיוון שהעולם הזה מכיל בתוכו כל כך הרבה יופי. וזה מדהים, כמה אפשר להשפיע בשורות מעטות.
|
|
דני בר
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
סקאוט- יש לך משיכה גדולה לשירה דווקא וכך יוצא שאני נמשך לתחום הזה שוב ושוב בזכותך.
כבר כתבתי שבעבר קראתי והחזקתי המון ספרי שירה, מה שזנחתי בשנים האחרונות, אבל את כל פעם מעטרת את הביקורות שלך בשיר חזק ומרגש, וזה מביא אותי להתקרב לשם שוב. חג שמח! |
|
-^^-
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה דן! אתה צודק וחבל שאנשים לא לומדים מהעבר ונותנים להיסטוריה לחזור על עצמה.
|
|
דן סתיו
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
סקאוט
הביקורת שלך יפה ורגישה. נהניתי מאד לקראה. עצוב שההסטוריה לא מלמדת את הקורבנות חמלה ואורך רוח כאשר הם בתורם ניצבים בעמדת כח
|
|
-^^-
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, חני יקרה! ריגשת אותי בעקבות תגובותיך.
הציטוט הזה הוא באמת מהפך קרביים ואחד מהציטוטים שזכרתי מהספר, אף על פי שלצערנו זוועות המלחמה ידועות לנו היטב, לשוב ולקרוא בהן דרך הספר פשוט גרמו לשערות לסמור.
כמה רוע לב! והלוואי! חג שמח ושבת שלום! |
|
חני
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
כתבת נפלא יקירה
התחלתי לקרוא את דנטה שלך והתופת
ואז עברתי לסקירה הרגישה. הצתמררתי מהמגף שדרך והעולל. אולי נאמר מנטרה "מלחמות הם פאסה" מליון פעם והם יסתלקו מאתנו לנצח.. חגשבת טובה |
|
-^^-
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
תודה, אני אעשה זאת.
|
|
לי יניני
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
סקאוט תכתבי להם... הם יחליפו לך אם לא היום אז ביום ראשון. אני תמיד מבקשת שיחליפו לי
לפעמים אני לא מעלה סקירה עד שמחליפים כריכה.
|
|
-^^-
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
עינת- את צודקת בהחלט, ותוך כדי המשוררת מביאה גם את צד האישי שלה, הביקורת האישית כלפי הגרמנים.
שכחתי לציין שהרבה פסקאות היא פשוט מתרעמת על מעלליהם של הגרמנים ומבקרת את מעשיהם הנפשעים.
|
|
-^^-
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, לי יקרה! וגם אני מקווה.
|
|
עינתי
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
יופי של ביקורת
מלחמות העולם היו כה גדולות ואכזריות שלעיתים אנו רגילים ללמוד על הקרבות שהתחוללו בהן בכותרות. נראה כי הספר הזה מתמקד בסיפורים האישיים העצובים עד בלי די של האנשים "הקטנים".
|
|
לי יניני
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
סקירה מצויינת. תודה רבה ... ומקווה שיחליפו את הכריכה הזו לכריכה המקורית
|
16 הקוראים שאהבו את הביקורת