ביקורת ספרותית על כביש הנלהבים; שירים מאת יבגני יבטושנקו
ספר מעולה

---

הספר הזה פשוט הימם אותי.
הכתיבה הכנה, הרגישה והאנושית של יבטושנקו אינה דבר שניתן לפסוח עליו.
יבטושנקו אוהב אדם וניתן לראות זאת בכל משפט ומילה שבכרך שירים זה, הוא אינו רק דוגל בהומניות אלא גם אומר שבכדי להיות רוסי ישנו צורך לאהוב את כל הבריות באופן שווה ללא הבדלי דת, מין וגזע זהו רוסי טוב. רוסי טוב איננו אדם אשר נולד להורים רוסים אלא מי שמאמץ לחיקו את תורת החמלה האנושית.

שיר אחד מיני רבים המנגיש לקורא את תורתו של יבטושנקו, הוא השיר באבי יאר, בשיר זה הדובר מנסה להכנס לנעליו של היהודי מימים עברו, היהודי שהנו עבד במצרים, ישו, ואפילו דרייפוס.
הוא אינו נח ואף מדמה את עצמו כאנה פרנק, את החיים במסתור קטן וגם את היהודים שנשרפו בשואה, בין אם זקנים או צעירים.

היופי בכתיבתו של יובטשנקו שהוא איננו מנסה לשפוט את האחר אלא ההפך, הוא מנסה להבינו, להכילו, הוא מנסה להזדהות עם כאבו.
לשפוט אדם בלי להכירו ולומר עליו דברי שקץ ותועבה הינם קלים אך יבטושנקו מנסה לעשות דבר אחר- להבין לליבו של היהודי ואף של אנשים שאינם יהודים, כפי שניתן לראות בשירו ״ בית העלמין האמריקאי בקובה״

בשיר זה המשורר מבכה את זניחת קבריהם של הקבורים האמריקאים על ידי הקובנים, הוא מביע את רגשותיו ומתרעם על הכינוי שהקובנים בחרו להצמיד לאישים אלה וכולו תקווה כי ימחק כינוי זה מעל הלקסיקונים ושהמתים האמריקאים יקבלו הכבוד המגיע להם.

מלבד זאת, המשורר ניחן בהערכתה של העבודה הקשה, הוא ראה בה ערך עליון והוא בשיריו אף מביא דוגמאות לכך: הסטודנט העני שרוצה לשמוע קונצרט טוב ועובד כמחלק אבטיחים, הנשים שעובדות בבית חרושת שבעברן לחמו במלחמה למען ארצן ואזרחיה.
ואף מקשר את אהבתו למולדתו רוסיה לעבודה זו, הוא מודה למולדת על כך שאיפשרה את העמל ועבודת הכפיים.

יבטושנקו הוא משורר בחסד.
לעניות דעתי ישנו הצורך שמרבית הבריות יקראו את כתביו, שיראו אנושיות מהי, נתינה ללא תמורה.
זה היה נהדר אילו יכולתי להיפגש עימו ולומר לו אישית את מחשבותיי אודות שיריו.






באבי יאר

מאת יבגני יבטושנקו. תרגום מרוסית: אריה אהרוני

בבאבי יאר לא נישאים כל גלעדים.
בכתב פ.נ. גלמי נבט מדרון תהומות.
היום אני ירא.
אני אחוז פחדים.
שנותי היום כשנות
עם ישראל עצמו.
דומה עלי –
אני הוא איש עברי.
הנה על פני מצרים אשוטט.
הנה אני מוקע על צלב, דמי שותת
ועד היום אשא עקבי המסמרים.
דומה עלי כי דריפוס-
הוא אני.
סחי קרתני הוא מלשיני ודיני
מבעד לסורג
דיני נרדף להיות
חשוף לבוז
לרוק ולשקרים
ומטרוניתות בשמלות תחרים,
צווחות ומצביעות עלי במטריות.
דומה עלי –
אני הוא נער קט
בביאליסטוק אשר בדם טובלה.
נגידי המסבאה שטופי חנגה.
צחנת בצל וי"ש מהם עולה
אני נבעט, כבדות מגף דורסת.
לשווא אפיל תחינה.
"הכה בז'יד, הצל את רוסיה!"
בהורתי פורע מתעלל.
הו, עם רוסי שלי!
אדע בכל מאוד –
אחות עמים אומרת מהותך,
אך אלה שידיהם מזוהמות,
הרבו במלא גרון לשאת לשוא שמך.
ארצי שלי, ידעתי כי טובה את.
הו, מה כלימה
כי בלי כל רעדה,
עדת האנטישמים המזועת
בשם "ברית עם רוסיה" נתקשטה.
דומה עלי –
כי אנה פראנק אני.
כבת זמורה
לעת אביב שקופה, חורת.
לבי אוהב.
אין צורך במלים.
אך זאת,
כי זה בזו נביטה חרש.
מה מעטה הזכות לחוש כאן ולראות!
ירקות עלים ותכול שמים –
אסורים.
אבל אפשר הרבה מאוד, במסתרים,
לחבוק איש את רעהו ענוגות.
באים לכאן?
אל פחד-
שעטה היא
של האביב –
זה הוא בא בחפזו.
קרב נא אלי,
תן חיש את השפתיים
שוברים הדלת?
לא הקרח זע.
בבאבי יאר עשבי הבר יהמו
עצים-
כדיינים קודרי מבט.
הכל זועק אלמות
אני מסיר הכובע
וחש כיצד שיבה זורקה בי אט.
ואנוכי עצמי-
אלמות המשוועת
על רבבות רבוא שנקברו
אני פה כל זקן אשר נורה למוות,
אני הוא פה כל ילד קט ירוי.
זאת לא אשכח
ולא אמחה מקרב!
ה"אינטרנציונל" לו באונו ירעם
בעת שיטמן לעדי עד בקבר
אחרון האנטישמים בעולם.
דמי שלי לא יהודי הנהו,
אולם כל אנטישמי בזממו
כשנוא את היהודים אותי אויב, שונא הוא
ומשום כך –
אני רוסי ראוי לשמו!

» ביקורות נוספות של -^^-
» ביקורות נוספות על כביש הנלהבים; שירים