ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שבת, 20 בפברואר, 2016
ע"י נצחיה
ע"י נצחיה
דמיינו מובייל עשוי מחלקי מראות. כל חלק מתנדנד בנפרד, ומשקף חלק אחר שמשקף גם הוא חלק אחר, וכך הלאה. בשנת 2016 הספר הזה נקרא כהשתקפות של השתקפות של השתקפות. יצא לאור לא מזמן, אבל נכתב בשנות התשעים של המאה הקודמת, בתיאור זמן שבו ה"הווה" הוא 1978, אבל הגיבורה שקועה בעבר של שנות השישים. פיית' היא בת הדור של אמא שלי, וזה משהו שהיה לי קצת קשה להכניס לי לראש שוב ושוב תוך כדי הקריאה. אילו היתה קיימת, ואילו היתה בחיים, היתה פיית' עכשיו בערך בת 65. בת לדור שנקרא "ילדי הפרחים" ושעליו כתב אהוד מנור את השיר "ילדי הירח".
הם עזבו את ההורים
כשדונובן ודילן
הפריחו יונים במצעדי הפזמונים
הם שרו לט איט בי
באישונים גדולים ובוערים
שילבו קולות ולבבות
כמו גשר על פני מים סוערים.
פיית' שבספר היא דמות שאינה קיימת, או שקיימת רק בזכרונם של חבריה ומשפחתה. היא נסעה לאירופה לטיול ארוך, וחזרה לביתה בסן פרנסיסקו בתצורה של כד אפר שאותו פיזרו אימא שלה גייל ואחותה פיבי במפרץ הקרוב לביתם. גיבורת הספר היא פיבי, בת שמונה עשרה שמרגישה אפורה, יומיומית ושבלונית, וחיה את חיי הזוהר של אחותה הצבעונית והמתה, ואביהם הצייר המתוסכל שמת גם הוא. פיבי סיימה תיכון ונרשמה ללימודים בברקלי, אבל בהחלטה של רגע היא אוספת את כספה, אורזת את שמונה עשרה הגלויות שקיבלה מפיית' ויוצאת לטיול ארוך באמסטרדם, פריז, בלגיה, מינכן ואיטליה, בניסיון להתחקות על החודשים שקדמו למותה. לעיניה נגלית בהדרגה פיית' שונה, והיא תוהה על הדרך שבה התגלגלה הילדה שבכתה מרות כשפגעה בארנב, ומה גרם לה להישאב אל כנופיית אנרכיסטים המובילים טרור.
הספר הוא ספר מסע, וספר התבגרות. זה די ברור מהמסגרת. התבגרות מובילה שינוי בדמות, מסע מוביל שינוי בדמות. הבחירה הכפולה הזאת, גם התבגרות וגם מסע, וסוג של מחקר בלשי, מעצימה את התהליכים הפנימיים. פיבי אבודה בעבר, מסוכסכת בתוך עצמה, מתחילה לגלות דברים קשים על אחותה הגדולה, היפה והזוהרת, על אבא שלה שהיה בעיני צייר מתוסכל, ועל הקשר ההרסני שנרקם בין אבא שלה לאחותה. בתוך כך עולה תמונה של דור שלם, שניסה להרוס עולם ישן ולהתחיל באידיאליסטיות מההתחלה, אבל איכשהו הכל נהרס בדרך.
ביל בלע שלושים גלולות
וג'ון עובד עם אבא
לג'ין יש ילדה מוודסטוק או מקנדה
לנורמן יש חנות מזון טבעי ומוצרי חלב
נשא את קתי לאישה
וישלם משכנתה כל חייו.
זה ספר שבו העלילה פחות חשובה. אני אמרתי את זה? תבעטו אותי מכל המדרגות. אבל זה לא שהעלילה לא חשובה. היא קיימת, אבל אירועים חיצוניים קטנים מהווים זרז או טריגר לשינויים מרחיקי לכת באישיותה של פיבי. הכתיבה נהדרת. אני נשאבתי לסיפור ולדמותה של פיבי החל בעמוד הראשון, וזה מבחינתי דבר נדיר. אז אם לא הבנתם, אני ממליצה בחום.
19 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
נצחיה
(לפני 9 שנים ו-6 חודשים)
יעל, תודה רבה לך.
לא קראתי את "מפגש עם חוליית הביריונים", אבל על פניו זהו ספר שונה. |
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-6 חודשים)
נשמע מעניין.
מ"מפגש עם חוליית הבריונים" לא התלהבתי. בזכות המלצתך אחפש אותו, תודה.
|
|
|
נצחיה
(לפני 9 שנים ו-6 חודשים)
אלון, בהחלט ברשימה שלי.
|
|
|
נצחיה
(לפני 9 שנים ו-6 חודשים)
סוריקטה - לעניין העלילה.
זה לא שאין כאן עלילה (הי! ילדה בת 18 יוצאת לבד לטיול באירופה, זה בהחלט עלילה). אבל עיקר ההתרחשות היא התרחשות פנימית אצל פיבי עצמה. ובספר הזה זה עובד טוב. |
|
|
נצחיה
(לפני 9 שנים ו-6 חודשים)
מסמר עקרב, תודה גם לך.
|
|
|
נצחיה
(לפני 9 שנים ו-6 חודשים)
אב"פ, תודה רבה לך על תגובתך.
ה ספר שמסתכל על שנות השישים "העליזות" בצורה ביקורתית מאוד, אבל עושה את זה מצוין. |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 9 שנים ו-6 חודשים)
הספר הקודם שלה גמר אותי (מפגש עם חוליית הבריונים), כך שזה נכנס לרשימה מרגע צאתו
|
|
|
סוריקטה
(לפני 9 שנים ו-6 חודשים)
איך? אני את מבחן העלילה כבר מזמן קראתי על שמך.
|
|
|
מסמר עקרב
(לפני 9 שנים ו-6 חודשים)
נצחיה,
ביקורת משובחת, ככל ביקורותייך. אהבתי במיוחד את הפסקה הראשונה, שרוח הדברים של הספר מיטיבה להשתקף (הממ... תרתי משמע) בה. |
|
|
אהוד בן פורת
(לפני 9 שנים ו-6 חודשים)
תודה נצחיה, אני שמח שאת אוהבת לקרוא ספרים
כאלה שרוח שנות ה-60' נושבת בהם וכמעט מזיזה בעצמה את הדפים :-) וכייף שציטטת את אחד השירים שאני מאוד אוהב. אהוד מנור זכרונו לברכה הזכיר בו הרבה מגיבורי התרבות שלי. אני אחפש את הספר הזה. את יכולה להבין שגם אני מתחבר לספר מסוג זה. בזמן שקראתי את חוות הדעת שלך נזכרתי בספרים נוספים באותו סגנון: "מחאה משלי" של אלינור ליפמן ו-"פרדייז פארק" של אלגרה גודמן.
|
19 הקוראים שאהבו את הביקורת
