“**** יאללה - ספר פשוט, ביקורת פשוטה. קצת חסרה לנו בארץ ספרות בלשית חצי אפלה כזאת, מתחכמת ושנונה אבל מקומית ולא מתפלצנת. יאיר לפיד מנסה לעשות את זה אבל הוא לא מצליח לכתוב אפילו פסקה אחת שיש בה פחות משש עשרה מטאפורות, וזה מעייף לאללה. דוידי רוזנפלד מצליח. לפחות בחלק הראשון של הספר. הכתיבה שלו ברורה, דלה אמנם אבל חכמה ומשעשעת. הוא לא הולך מסביב. אצלו, סטירה זו סטירה, להזדיין זה להזדיין, חומו”

“**** לא מזמן הציף את רשת הוואטסאפ סרטון על אשכנזי דוש שנכנס למוסך וכמובן שקורעים אותו במחיר ומכניסים לו "את האלמנט", כי מה לו ולמכוניות, למוסכים או בכלל לדברים שמתלכלכים מהם. הדבר היחיד שהוא יכול לעשות, על פי יוצרי הסרטון, זה לשכור לעצמו ערס אישי שילווה אותו למוסך או בנקודות בעייתיות אחרות בחיים, וכך ייחסכו ממנו עימותים מיותרים. תוך כדי קריאת הספר, לא יכולתי שלא לתהות איך זה נראה כשדוי”

“אמש ביקרנו בשרונה מרקט הסתובבנו ושאפנו לקרבנו ריחות וטעמים נפלאים ומרקם מלא צבעים של ירקות אוכל ואנשים. בדוכן של החמוצים עמדו ילד ואבא הילד לקח זית ועוד לפני שהכניס אותו לפה המוכר צעק עליו שלא יגע ושהוא אמור לבקש רשות לפני שהוא לוקח כי הוא היה נותן לו לטעום אבל לא נוגעים בידים. הילד החזיק את הזית ביד ולא ידע אם לאכול או להחזיר והיה נבוך כמו האבא .הם שניהם לא הבינו מדוע אי אפשר לנגוע.בכל אופן ה”

“בואו נדבר קצת על ארז בראון שהוא גיבורו האנטי-גיבור של הספר הזה. ארז בראון הוא בלש פרטי בערך. הוא נחמד בערך, חכם בערך (איך יודעים? הוא ציני...) הוא מלא תובנות פילוסופיות - פיוטיות, המעידות עליו שהוא רגיש. יש לו הורים קשישים – אמו מאבדת את עצמה לשיטיון, אישתו עזבה אותו והם נמצאים בטיפול זוגי. ארז כל הזמן כמה (בערך...) לאהבה שחומקת ממנו. נשמע כמו הישראלי המצוי, לא? ארז - למרות הפיוטיות והתובנות הכא”

“**** יאללה - ספר פשוט, ביקורת פשוטה. קצת חסרה לנו בארץ ספרות בלשית חצי אפלה כזאת, מתחכמת ושנונה אבל מקומית ולא מתפלצנת. יאיר לפיד מנסה לעשות את זה אבל הוא לא מצליח לכתוב אפילו פסקה אחת שיש בה פחות משש עשרה מטאפורות, וזה מעייף לאללה. דוידי רוזנפלד מצליח. לפחות בחלק הראשון של הספר. הכתיבה שלו ברורה, דלה אמנם אבל חכמה ומשעשעת. הוא לא הולך מסביב. אצלו, סטירה זו סטירה, להזדיין זה להזדיין, חומו”

“**** לא מזמן הציף את רשת הוואטסאפ סרטון על אשכנזי דוש שנכנס למוסך וכמובן שקורעים אותו במחיר ומכניסים לו "את האלמנט", כי מה לו ולמכוניות, למוסכים או בכלל לדברים שמתלכלכים מהם. הדבר היחיד שהוא יכול לעשות, על פי יוצרי הסרטון, זה לשכור לעצמו ערס אישי שילווה אותו למוסך או בנקודות בעייתיות אחרות בחיים, וכך ייחסכו ממנו עימותים מיותרים. תוך כדי קריאת הספר, לא יכולתי שלא לתהות איך זה נראה כשדוי”

“אמש ביקרנו בשרונה מרקט הסתובבנו ושאפנו לקרבנו ריחות וטעמים נפלאים ומרקם מלא צבעים של ירקות אוכל ואנשים. בדוכן של החמוצים עמדו ילד ואבא הילד לקח זית ועוד לפני שהכניס אותו לפה המוכר צעק עליו שלא יגע ושהוא אמור לבקש רשות לפני שהוא לוקח כי הוא היה נותן לו לטעום אבל לא נוגעים בידים. הילד החזיק את הזית ביד ולא ידע אם לאכול או להחזיר והיה נבוך כמו האבא .הם שניהם לא הבינו מדוע אי אפשר לנגוע.בכל אופן ה”

“בואו נדבר קצת על ארז בראון שהוא גיבורו האנטי-גיבור של הספר הזה. ארז בראון הוא בלש פרטי בערך. הוא נחמד בערך, חכם בערך (איך יודעים? הוא ציני...) הוא מלא תובנות פילוסופיות - פיוטיות, המעידות עליו שהוא רגיש. יש לו הורים קשישים – אמו מאבדת את עצמה לשיטיון, אישתו עזבה אותו והם נמצאים בטיפול זוגי. ארז כל הזמן כמה (בערך...) לאהבה שחומקת ממנו. נשמע כמו הישראלי המצוי, לא? ארז - למרות הפיוטיות והתובנות הכא”